[אורחא דפלגותא דשערי דז"א]
127. בהתחלקות השערות דז"א, נאחז דרך אחד, בדרך התחלקות השערות דעתיק יומין, כלומר שמקבל שפעו ממנו, ומתחלקים ממנו כל הדרכים של מצוות התורה. כל בעלי יבבה ויללה תלויים בכל קווצה שבשערות, והם פורשׂים רשת לרשעים, שאינם יודעים אלו הדרכים. כמ"ש, דרך רשעים כאפלה, וכל אלו תלויים בקווצות הקשות. ומשום זה כולם קשים.
ובאלו הקווצות החלקות נאחזים בעלי המאזניים, כמ"ש, כל אורחות ה' חסד ואמת, משום שממשיכים ממוחין סתומים של השמאל, הנקראים חללי המוח.
השערות, הם דינים, הנמשכים מתיקוני ג' קווים שבמוחין. הלבן שבין השערות רומז על חסד שאין בו דינים. כי מתוך שהצדיקים רואים הדינים, המתפשטים לנוטים לימין ולנוטים לשמאל, הם יודעים דרך קו האמצעי, החלק שאין בו שום שערות ודינים. שמקור הדרך הזה הוא בגלגלתא דא"א, שעליו כתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה, הולך וָאור עד נְכון היום. ומאיר לדרך התחלקות השערות שבגלגלתא דז"א.
בהתחלקות השערות דז"א, נאחז דרך אחד, בדרך התחלקות השערות דעתיק יומין. שהצדיקים, ההולכים בקו אמצעי, יונקים מדרך דגלגלתא דא"א, המאיר בדרך דז"א. וכל תרי"ג (613) מצוות באות לעזור לאדם, שילך בדרך אמצעי זה, שאין בו משערות של קו ימין ושל קו שמאל. כי רמ"ח (248) מצוות עשה מצילות אותו משערות דימין, ושס"ה מצוות לא תעשה מצילות אותו משערות דשמאל.
ומתחלקים ממנו כל הדרכים של מצוות התורה. שכל מצווה מטילה האור שלה בדרך הלבן הזה. ואין לשאול, האם גם מקו אמצעי יש שערות ודינים? אלא הדינים שבו הם ג"כ מנטייה לקו ימין או לקו שמאל, שמענישים אותם, כדי שילכו בקו האמצעי ממש. וכשמקבלים הדינים ההם, נשמעים לו ללכת בקו אמצעי, אבל להולכים בקו אמצעי אין דינים כלל.
הדינים הנוהגים בקו האמצעי, שהם דעת, הנקראים קווצות, הם מענישים את הנוטים לימין או לשמאל. כל בעלי יבבה ויללה תלויים בכל קווצה שבשערות. בעלי הדין המענישים ומביאים יבבה ויללה לעולם, תלויים בדינים דקו אמצעי, הנמשכים מדעת, המכונים קווצות.
והם פורשים רשת לרשעים, שאינם יודעים אלו הדרכים, שמפילים אותם ברשת שלהם. כמ"ש, דרך רשעים כאפלה, לא ידעו בַּמֶה ייכשלו. והם נופלים לרשת הדינים שבקווצות השערות.
אמנם הצדיקים, ההולכים בקו אמצעי, הם הולכים בדרך התחלקות השערות, שהוא לבן ואין בו שערות כלל. שעליו כתוב, ואורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום.
יש בקו אמצעי ב' בחינות דינים, דמנעולא ודמפתחא. בעת שגלויים בו הדינים דמנעולא, אין המוחין יכולים להתפשט בו, אלא אחר שממתיק המלכות לבחינת מפתחא, אז מתגלים בו המוחין. וכל אלו תלויים בקווצות הקשות. הקווצות היוצאות ממנעולא, דינים קשים.
אותן הקווצות הבאות מדינים דמפתחא, הן חלקות, בהן נאחזים בעלי המאזניים, שהוא המסך דחיריק, המתוקן במפתחא, שגורם ליציאת המוחין דפב"פ. עליהם כתוב, כל אורחות ה' חסד ואמת, כדי שיתגלו המוחין דגדלות, הכלולים מחסד וחכמה, הנקראים חסד ואמת. ולמה הם גורמים כל זה?
משום שממשיכים ממוחין סתומים של השמאל, הנקראים חללי המוח. שהיות שהמסך דחיריק מתוקן במאזניים, שהחסדים יאירו מלמעלה למטה, והחכמה מלמטה למעלה, אז יכולים להמשיך ולגלות המוחין הסתומים שבשמאל, כי אז הם נכללים בחסדים דימין ולא זולת.