תחילה צריכים לדעת עניין פרצוף השערות דא"א. אע"פ שג"ר דע"ב אינן יכולות להישאר בא"א ובכל פרצופי אצילות, מ"מ הן מחויבות לצאת בו בתחילת הזיווג. ואי אפשר שיתגלו הו"ק דע"ב מבלי שיתגלו תחילה ג"ר דע"ב, אלא שהן מסתלקות תכף מהפרצוף. והוא מטעם, שאין להן כלים בפרצופי אצילות, שיוכלו להתלבש בהם. כי ג"ר אלו נמשכות רק על המלכות דצ"א, ומלכות זו אינה מגולה כלל למטה מעתיק דכורא. ואין אור בלי כלי, וע"כ מוכרחות תכף להסתלק מהפרצוף.
ונודע, שהסתלקות נוהגת רק באו"י של הקומה, אבל או"ח שבה, המלביש לע"ס דאו"י, אינו יכול להסתלק למעלה, מחמת עוביות ודין שיש באו"ח. ולפיכך גם כאן, לא הסתלק אלא או"י דקומת ג"ר דע"ב. אבל או"ח שבו נשאר בראש דא"א, גם אחר הסתלקות ג"ר דע"ב.
אמנם מאחר שאו"ח הוא לגמרי חושך, כי או"י שלו הסתלק, לכן הוא נבחן בכלים דראש דא"א לפסולת. וע"כ דוחה אותו תכף מחוץ לראש. ונשארת בו אחיזה מועטת בעור דראש, בבחינת שערות ראש. וזה חומר השערות דא"א ממקורו.
והנה אחר שהשערות נאחזו בעור דראש דא"א, קיבלו תכף גם התיקון של בקיעת המדרגה שבו. אשר המלכות דפרצוף השערות עלתה למקום בינה שבו, והבינה ותו"מ שבו יצאו מראש דא"א לגמרי, ובאו לבחינת גוף, כי התפשטו עד החזה שבגוף. והן הנקראות שערות דיקנא דא"א.
באופן, שב"ס כו"ח דפרצוף השערות נשארו בראש דא"א, והן הנקראות שערות ראש דא"א. וג"ס בינה ותו"מ, שיצאו מראש דא"א, נעשו לי"ג תיקוני דיקנא דא"א, שהן י"ג מידות הרחמים.
וכל המוחין דהארת חכמה דפרצופי אצילות תלויים בשערות דיקנא. שבהיותם נפולים בגוף דא"א, יש בכל הפרצופים דאצילות רק ו"ק בחיסרון ראש. ולעת גדלות מוריד א"א את המלכות משערות ראש שלו בחזרה למקומה, בסיום שערות הדיקנא, ואז חוזרות שערות הדיקנא לראש דא"א, במדרגה אחת עם שערות ראש, ונתקנו שם בימין ובשמאל. וסיום שערות ראש נבחן בפאה הימנית דא"א, והוא מצפ"ץ ימני. וסיום דשערות דיקנא נבחן בפאה השמאלית דא"א, והוא מצפ"ץ שמאלי.
וע"י עלייה דשערות הדיקנא מתגלים מוחין דו"ק, הארת חכמה בלי חסדים, בכל פרצופי אצילות, שאינם עוד מוחין דמדה"ר. כי אין החכמה מאירה בלי לבוש החסדים. וע"כ הם מכונים מצפ"ץ מצפ"ץ, שהם תמורת השם הוי"ה בצירוף א"ת ב"ש. שזה מורה, שהמוחין הולכים וקטֵנים, כמו המספר של תשר"ק. אבל המספר של א"ב ביושר, הולך ועולה.
ואח"כ ע"י מ"ן חדשים, נמשכים אורות החסדים. ואז נעשים שני שמות מצפ"ץ לשני שמות הוי"ה, שהם רחמים, שהם שני השמות הוי"ה, הקודמים לי"ג מידות הרחמים שבתורה. ואז מושפעים משערות דיקנא דא"א המוחין דגדלות לכל פרצופי אצילות, בי"ג מידות הרחמים, הכוללים כל המוחין דגדלות, הנוהגים ב-6000 שנה עד גמה"ת.