76. ההתחלה בצד האמצעי, בקו האמצעי של הו', ת"ת, היא בפתח המזרח. כי פתח המזרח עומד באמצע. כי הת"ת שנקרא צד מזרח, והוא קו האמצעי, לוקח ב' צדדים לתקן אותם בבריחים ובדלתות, בצד זה ובצד זה.
דלת, החושך שבשמאל, שמחמת המחלוקת שלו על קו הימין, ננעלו כל האורות שבשמאל ונעשה חושך. אמנם עכ"ז עוד לא רצה השמאל להיכנע ולהתייחד עם הימין, עד שבא קו האמצעי, ומיעט את הג"ר דשמאל עם המסך דחיריק שבו, ואז נכנע השמאל, והתייחד עם הימין. כמ"ש, ואם דלת היא, נָצוּר עליה לוח ארז.
כי הדלת בלבד אינה מספיקה כדי לייחד השמאל עם הימין, אלא שצריכים עוד לוח ארז, שהוא המסך דחיריק, הממעט הג"ר דשמאל. והוא נקרא ג"כ בריח, כי הוא דומה לבריח, המחזק את הדלת שלא יפרצו אותה. כי הדלת בלבד חלשה היא מלשמור על הבית.
הדלת היא בקו השמאל, והבריח הוא בקו האמצעי. ואחר שג' קווים נכללים זה מזה, נמצאים בכולם הדלת והבריח.
פתח המזרח עומד באמצע, שהוא קו האמצעי, ולוקח ב' הצדדים ימין ושמאל, לתקן אותם בבריחים ובדלתות. כי ע"י קו האמצעי, נתקן בריח על הדלת, וע"י התכללותם זה בזה, נמצאים דלת ובריח בשמאל וכן בימין, כי כלולים זה בזה.
77. הפתח הזה כלול מכל אלו המרכבות שבקווים הימין והשמאל שבאות ו'. וזה עומד על המרכבה העליונה. המרכבה העומדת באות ו', קו האמצעי הפרטי שבו', ז"א.
כי ו' היא כלל של ג' הקווים חג"ת שבה, והיא עומדת בכל ששת הצדדים העליונים חג"ת נה"י. ו' זו עומדת על מרכבה אחת, שלושה קווים, בימין ובשמאל, חו"ג, ובחינתה עצמה ת"ת, היוצאים מהנר, בינה.
כיצד ג' הקווים שבו', ז"א, רוח, יוצאים מהבינה? כשהרוח, ז"א, הנושב בי"ב רוחות של בשׂמים, בי"ב צירופי הוי"ה, עולה לבינה, בעת שימין ושמאל דבינה מעלים ריח, ואינם מעלים, שיש מחלוקת בימין ובשמאל דבינה, ולפעמים מעלים ריח, הארת חכמה, ולפעמים אינם מעלים. הנה אז הרוח הזה מאיר באורו, שמכריע ומתקן הימין והשמאל דבינה, שמייחד אותם זה בזה.
ורוח הוא שלום ונקרא שלום, משום שעושה שלום בין ימין ושמאל דבינה. וע"י זה שמתקן הקווים דבינה, זוכה גם הו' באותם ג' קווים. ואז נפרד מהבינה ובא למקומו.
78. הרוח, ז"א, שתיקן הקווים בבינה, כשנפרד מהבינה ובא למקומו, מתחלק בשלושה גוונים, ג' קווים, שגם הוא השיג ג' גוונים כמו הבינה, שלוהטים באש רוח מים. אש קו שמאל, רוח קו אמצעי, מים קו ימין.
כשמתחלק לג' גוונים, כל אחד לוהט במקומו, בז"א, ונותן חיזוק לג' הקווים שבבינה. שכל קו שיצא בז"א, הוא משום שנתן חיזוק לקו שכנגדו בבינה.
79. הארה זו המתפשטת מאותו הרוח לכל צד מג' קווים הפרטיים שלו, ג' קווים שבקו האמצעי של הו', הנה גוון אחד לוהט באש, ומחזק אותו, שהוא קו השמאל. גוון אחר לוהט במים ומכבה אותו, קו הימין. גוון שלישי לוהט ברוח, קו האמצעי, ומאיר לו כארגמן, ולוהט בב' צדדים, בימין ובשמאל.
ואלו ג' גוונים הם מרכבה אחת, אות ו', כלומר שהם מרכבה לקו האמצעי של הו'. קו האמצעי הפרטי של הו', נקרא ג"כ ו', כמו הו' שבשם הוי"ה. כי כל קו אמצעי בכל מקום שהוא, הוא ו'.
80. ואלו ג' הקווים הפרטיים שבקו האמצעי של הו', הם כינויים שהקב"ה נקרא בהם. שהקב"ה נקרא בכל אלו השמות ואלו הכינויים הכלולים בשם הקדוש, שאותו צד האמצעי של הו' נקרא בו.
קו האמצעי של הו' נקרא בשם הוי"ה, וג' הקווים הפרטיים שלו נקראים בכינויים. ואע"פ שהוא נקרא באות ו', רק בקו האמצעי שבו, עכ"ז הוא לוקח כל השמות העליונים והתחתונים, וכל ד' האותיות של השם הקדוש הוי"ה אחוזות בו, משום שלוקח כל הצדדים למעלה ולמטה, כי הוא כולל חג"ת שלמעלה ונה"י שלמטה. וזה השם יה"ו, כאן תלוי השם הזה.
81. והשם הוי"ה, ז"א, לוקח ב' אותיות למעלה, י"ה, ימין ושמאל, חו"ב. ולוקח אות אחת למטה, ה"ת דהוי"ה. ועומד באמצע בין למעלה ולמטה, בין י"ה ובין ה"ת. ובין ב' צדדים, ימין ושמאל, שהוא קו האמצעי, המכריע בין ימין לשמאל.
82. המרכבה של קו האמצעי של הו', נקראת נורא. כשמתחלקת המרכבה, שהיא אותו הרוח, הקו האמצעי של ו', ומתחלקת לג' גוונים, לג' הקווים הפרטיים שלו, אש מים רוח, הם נקראים, נורא, אמת, נוצֵר חסד. אלו השלושה הם מרכבה קדושה לקו האמצעי של ו'.
83. אלו ג' הגוונים, שהם מרכבה קדושה לקו האמצעי של אות ו', לוהטים ומאירים למטה, וכל גוון מאלו השלושה מתחלק לשני קווים אחרים לכל צד, עד שנעשו בחשבון שלושה שלושה לכל צד, שהם תשע בחינות. כי כל קו כלול משלושתם, והם תשעה. ואותו השם הקדוש הוי"ה, השולט עליהם, משלים אותם לעשרה.
84. וכל אחד מאלו ג' צדדים שבאות ו', שהם ימין שמאל ואמצע שבו', המרכבות שלו במספר עשרה. משום שהכול למעלה ולמטה הם בהשלמה אחת של ע"ס, עשרה מאמרות. וכל אלו המרכבות העומדות באותו צד השולט עליהם, נקראות ע"ס, עשרה מאמרות. ומשום זה כל אחד מאלו הצדדים עולה לעשר מרכבות לכל צד, מימין משמאל ומאמצע של הו', עד שעולים כל אחד לחשבון גדול.
כל אלו המרכבות, כשהן מתפשטות בצד שלהן, כולן נקראות באותו השם השולט עליהן. אם הן ממרכבות הימין, נקראות אל. ואם משמאל, נקראות אלקים. ואם מאמצעי, נקראות הוי"ה.
ובאות הפרטי הן נקראות בשעה שמאירות למטה. אם המרכבה מקו ימין שבימין, היא נקראת למטה גדול. אם מקו שמאל שבשמאל, נקראת למטה דיין.
85. שניים יוצאים מנקודה אחת, מימין שבג' הקווים שבקו האמצעי שבו'. אחד נקרא נושא עוון, ואחד נקרא עובר על פשע. אלו הם מאותו הגוון שהתחזקו בו מים, מימין שבג' הקווים שבו'.
שניים יוצאים מתוך הגוון שהתחזקה בו האש, משמאל שבג' הקווים של הו'. אחד נקרא מרום, ואחד נקרא רם.
86. השמות מרום, רם, כלולים בעוה"ב, בינה. וכאן בצד השמאל שבג' קווים של הו', אחד נקרא בוחן ליבות, ואחד נקרא מרום. כמ"ש, מָרום משפטיך מנגדו, שסובב על ז"א. וכתוב, אדיר בַּמָרום ה'. ואע"פ שהשם עומד בעוה"ב, בינה, הנה כתוב מרום גם בז"א.
ועל זה התחבר עוה"ב בכל אלו המרכבות דשמאל. וכך נקראת הבינה בשם אלקים, כמו הגוונים של שמאל שבו', משום שהבינה התחברה עם השמאל דז"א.
87. הגוון השלישי, שהרוח התחזק בו, קו האמצעי של הו', אלו השניים היוצאים ממנו, אחד נקרא שוכן עד, ואחד נקרא קדוש. ומאלו מתפשטים האורות למטה. וכולם הם מרכבות אלו לאלו. וכולם הם כינויים שהקב"ה נקרא בהם. וכולם ניכרים ע"פ הצד השולט עליהם.