מיתקן בי"ב בשני עולמות

[מתקנא בי"ב בתרין עלמין]

652. ויעש את הים, עומד על שני עשר בָּקָר. הים הזה מיתקן בי"ב בשני עולמות, בעולם העליון, בינה, ובעולם התחתון, הנוקבא. בי"ב למעלה, המרכבות הממונים למעלה, חו"ג תו"מ שלמעלה מחזה דז"א, שכל אחד כלול משלושה והם י"ב. והבינה רוכבת עליהם מלמעלה. וע"כ נקראים חו"ג תו"מ מרכבות.

בי"ב למטה, י"ב השבטים, חו"ג נו"ה דנוקבא, שכל אחד כלול משלושה והם י"ב. והנוקבא, הת"ת שבה, רוכבת עליהם. כיוון שראה יעקב תיקון העליון, חג"ת, וראה השכינה עומדת לנגדו, המלכות, ד' רגלי הכיסא העליון, רצה להשלים התיקון, קרא אל י"ב בניו ואמר להם, היאספו, התקינו עצמכם להשלים האמונה, הנוקבא, שיתקנו את עצמם בתיקון של י"ב של הנוקבא, ותהיה הנוקבא בכל השלמות, כמו הנוקבא של מעלה, בינה, ויושלם התיקון.

653. שלושה פונים צפונה ושלושה פונים ימה ושלושה פונים נגבה ושלושה פונים מזרחה והים עליהם. י"ב שבטים בד' דגלים בד' רוחות, ג' שבטים לכל צד לד' רוחות העולם. ג' שבטים לזרוע הימנית, חסד. ג' שבטים לזרוע השמאלית, גבורה. וג' שבטים לירך הימנית, נצח. ג' שבטים לירך השמאלית, הוד. גוף השכינה, הת"ת שלה, עליהם, כמ"ש, והים עליהם.

654. מהו הטעם, שיש ג' שבטים לזרוע וכן ג' שבטים לכולם? יש ג' קשרים בזרוע הימנית שבגוף תחתון, ג' בשמאלית, ג' בירך הימנית, ג' בירך השמאלית, ונמצאים י"ב ומחוברים עם הגוף, כעין שלמעלה.

י"ב שבטים, חו"ג נו"ה של הנוקבא, שבכל אחת ג' קשרים, והם י"ב. וגוף הנוקבא, ת"ת שלה, מחובר עימהם מלמעלה. כמ"ש, כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, וזאת אשר דיבר להם אביהם. הנוקבא נקראת זא"ת, משום שבה נשלם החשבון. כמ"ש, והים עליהם מלמעלה, שהוא הנוקבא. הרי שי"ב השבטים מחוברים עם גוף הנוקבא, אשר עליהם.

655. חג"ת נהי"מ דראש הנוקבא, הם שבעה עיני העדה, כמ"ש, שבעה עיני ה'. ולהיותם מוחין דחכמה מכונים עיניים. והם שבעים סנהדרין, שכל אחד מחג"ת נהי"מ האלו כלול מע"ס, והם שבעים. השערות הנמשכות מן הראש הזה, הם כמ"ש, כל הפקודים למחנה יהודה מְאַת אלף ושמונים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאותם. וכמ"ש, כל הפקודים למחנה ראובן, וכן לכולם, שכל המספרים האלו הם בחינות שערות של הנוקבא.

656. במצרים, בשעת הסתלקותו של יעקב מן העולם, שהשלמות הייתה נמצאת באותה שעה, איפה היו כל אלו הפקודים של המחנות, בחינות שערותיה של הנוקבא? אם לא היו שם, הרי הנוקבא הייתה מחוסרת אז משלמותה, שהם השערות?

ודאי שבעים נפש היו, בבואם למצרים, כנגד המוחין דשבעים סנהדרין. וכל אלו שהולידו ב-17 שנים, שיעקב חי בארץ מצרים, לא היה להם חשבון מחמת ריבוים, כמ"ש, ובני ישראל פרו וישרצו ויעצמו במאוד מאוד. והם היו בחינות שערות של הנוקבא. והם היו בשעת הסתלקות יעקב מן העולם. וע"כ לא היה חסר כלום מהשלמות, אשרי חלקו של יעקב השלם, שנשלם למעלה ולמטה.

658. תיקון העליון שבבינה כולו אחד, לא היה בו פירוד, כמו בתיקון התחתון, שבנוקבא. כמ"ש בנוקבא, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים. כי בנוקבא יש פירוד. ואע"פ שיש בה פירוד, כשמסתכלים בדברים, הכול עולה לאחד, כי גם הפירוד שבה חוזר ומיתקן ע"י התיקון של י"ב, ואז גם היא כולה אחד. משא"כ הבינה, שלא היה בה פירוד מעולם, אינה צריכה לתיקון י"ב, שיתקן אותה.

659. אבל התיקון של העליון, של היובל, בינה, עומד ג"כ על י"ב, כמו התחתון, הנוקבא. ואע"פ שהוא אחד, שלא היה בו פירוד מעולם, הנה האחד הזה משלים לכל צד, שהאחד שבספירות של צד ימין משלים לצד שמאל, והאחד שבספירות שבצד שמאל משלים לצד ימין.

ונמצא, שאֵלו ו"ק עליונות חג"ת נה"י שבבינה, הם י"ב. כי כל אחד מחג"ת נה"י מַלווה לחברו מאורותיו, ונכלל מאורות חברו, ונמצאו שהם י"ב, וגוף של הבינה עליהם.

ועניין הלוואה פירושו, כי אחר שהימין, חסדים, נשלם מהתכללות החכמה שבשמאל, מחזיר לו הארתו, ונשאר באור חסדים. וכן השמאל מחזיר החסדים לימין אחר שנשלם על ידיהם, ונשאר בחכמה. ונמצא מה שנתנו זה לזה, אינו אלא הלוואה ע"מ להחזיר.

וע"כ כל עומד על י"ב, ואפילו הבינה. כי ו"ס חג"ת נה"י שבה נכללים זה מזה, ויש חג"ת נה"י בצד ימין, וחג"ת נה"י מצד שמאל. ולא משום תיקון הפירוד כמו בנוקבא.

הגוף הוא יעקב, ת"ת, ולא בינה, שהוא ראש ולא גוף. ואיך ייתכן שהבינה, שהוא מעל י"ב, הוא גוף? אלא ראש וגוף עומדים ביחד, שנכללים זה מזה, וע"כ יש בחינת ת"ת גם בראש בבינה.

660. יש ג' קשרים שבזרוע הימנית, חסד חסדים, שכל הג' הם חסד. וג' קשרים שבזרוע השמאלית, גבורה גבורות, ג' גבורות. וג' קשרים בירך הימנית, נצח נצחים, ג' נצחים. וג' קשרים בירך השמאלית, הוד הודות. הרי ביחד י"ב, והגוף, ת"ת, עומד עליהם, הרי י"ג (13).

כי בי"ג מידות מתבאר התורה, י"ג מידות של רחמים, הנמשכים מי"ג תיקוני דיקנא דא"א. והכול אחד, שאין שם פירוד. ונמשכים מלמעלה למטה בייחוד, מי"ג תיקוני דיקנא דא"א, ומשם לי"ג דבינה, ומשם לי"ג דז"א, עד אותו מקום העומד על פירוד, הנוקבא.

661. שבע עיניים עליונות, שבע ספירות חג"ת נהי"ם דמוחין דחכמה. כמ"ש, עיני ה' הֵמָה משוטטים. הם זכרים, כלומר, מז"א. כי מקום הזכר הוא. ושכתוב, ה' עיניו משוטטות, הם בתיקוני השכינה למטה, מקום הנוקבא.

שבע העיניים העליונות, בין של הזכר ובין של הנוקבא, הן כנגד הכתוב, לך ה' הגדוּלה, חסד, והגבורה, והתפארת, והנצח, וההוד, כי כל, יסוד, בשמיים ובארץ. וכמ"ש, לך ה' הממלכה, מלכות, משלים לכל קצה מו"ק חג"ת נה"י.

662. השערות שבזו"ן הן גבוּרות, כמ"ש, מי ימלל גבורות ה'. אע"פ שהשערות גבורות, מ"מ נמשכים על ידיהם החסדים, שאין להם מספר, שעליהם כתוב, חסדֵי ה' כי לא תָמְנוּ. ותיקונים אלו עולים למקום אחר, למוחין שאין להם חשבון.

ואע"פ שבמוחין דחשבון, שהם שבעה עיני ה', נאמר בו יותר, ועלה במשקל, כלומר, בקו אמצעי, המכריע בין ב' כפות המאזניים, ימנית ושמאלית, בעליונה, בינה, ובתחתונה, הנוקבא. ושלמה המלך ביאר אותן ב' הנוקבאות בשה"ש. משא"כ במוחין דשערות, שאין צריכים לפרש אותן, כי אין מספר. עכ"ז שניהם צריכים, שע"י ב' מיני מוחין האלו באה השלמות.

אשרי חלקם של הצדיקים, שיודעים דרכי הקב"ה, ובמוחין דמספר מתגלה הכול ליודעי דין ומשפט.