שבעה רקיעים

704. שבעה רקיעים מתפשטים וגנוזים בגניזה עליונה, בשבע ספירות דז"א, חג"ת נהי"מ, שהחכמה מכוסה וגנוזה בהם, באור החסדים, המאיר בהם מהבינה. ורקיע אחד העומד עליהם מלמעלה, שהוא תבונה. ואין בו גוון ומקום מגולה בהארת חכמה, ואינו עומד להסתכל בו. רקיע גנוז ומאיר לכל שבעה הרקיעים, ומסיע אותם במסעיהם, כל אחד כראוי לו. ואינו עומד להסתכלות, אלא עומד להבנה.

705. מרקיע ולמעלה, למעלה מישסו"ת, אין מי שיידע ויסתכל. ויש לאדם לסתום פיו, שלא לדבר ולהסתכל בתבונה. מי שיסתכל, חוזר לאחור, שאין מי שיוכל להשיג שם.

706. עשר יריעות הן עשרה רקיעים, יריעות המשכן שהוא המלכות, ע"ס, העומדים להשגה לחכמי לב. כי במלכות מגולה החכמה, ולא למעלה ממנה. מי שיידע בהם מסתכל בחכמה גדולה ובסודות העולם, ומסתכל למעלה, במקום, שכל אחד מתדבק בו. חוץ משני רקיעים, העומדים בימין ובשמאל, חו"ב של המלכות, הגנוזים עם השכינה.

707. תשעה רקיעים הם והשכינה עשירית. כי אם משום שכתוב, עשר, חסר ה' הם עשר חוץ מהשכינה, א"כ יש י"א ספירות בשכינה, שהיא ספירה אחת, ועומדת על ע"ס. ונודע שע"ס הן ולא י"א. אלא ודאי תשעה הם, שהם תשעה ימים שבין רה"ש ליוה"כ, והיא העשירית. כעין זה, המשכן הוא עשר יריעות.

כי המלכות עלתה לבינה ונמתקה שם, וע"י זה מאיר בה הבינה, ונקראת מפתחא, ומידת עצמה גנוזה. ואין בה אלא ט"ס כח"ב חג"ת נה"י, ומידתה עצמה חסרה. וכשכתוב עשר, חסר ה', הוא ע"ס בלי השכינה, כי מידת המלכות עצמה, הנקראת מנעולא, חסרה במספר ע"ס שלה, וכלי הבינה משמשים במקומה. ומלכות עצמה גנוזה למעלה מע"ס שלה, בחזה דז"א. ונמצא שמידת המלכות עצמה למעלה מע"ס שלה.

והמפתחא, אע"פ שהוא מבינה, מ"מ נחשבת למלכות, ונמצא שיש בה עצמה ע"ס. ומדמה זה לעשרת ימי תשובה, שהיום העשירי הוא יוה"כ, בינה, ומ"מ נחשבת כמלכות, ומשלימה הע"ס. והמלכות מעצמה העומדת בנקודת החזה דז"א, אינה כלל בחשבון, משום שהיא גנוזה שם.

708. עשרה רקיעים הם סוד הסודות שלא נמסר אלא לאלו שיודעים חכמה, והכול הוא בסודות רבי שמעון, שהוא גילה סוד של כל רקיע, ואלו המשמשים שמשמשים בכל אחד. שבעה רקיעים הם למעלה, בז"א, שבעה רקיעים הם למטה, במלכות, כמו למעלה. ורקיע השביעי, חסד, כולל ג"ר, ע"כ הם עשרה. שבעה רקיעים הם, שבהם כוכבים ומזלות, להנהיג העוה"ז לפי דרכו, כמו שצריך לו.