635. אשריהם כל אלו העוסקים בתורה, כי כשהקב"ה ברא את העולם, הסתכל בתורה וברא את העולם. ובתורה נברא העולם, כמ"ש, ואהיה אצלו אָמוֹן. אל תקרא אמון אלא אומן, שהתורה היא אומנות העולם.
636. התורה היא אומן, בדומה למלך שרצה לעשות היכל. אם אינו לוקח לו אומן, אינו יכול לעשות היכל. כיוון שנעשה ההיכל, אינו עולה בשם האומן, אלא בשם המלך. שאומרים, אלו היכלות שעשה המלך, מטעם שהמלך נתן המחשבה באלו היכלות.
637. כך הקב"ה רצה לברוא העולם, הסתכל באומן, התורה, ואע"פ שהאומן עשה ההיכל, אינו עולה אלא בשם המלך, שאומרים, אלו היכלות עשה המלך. ודאי המלך בנה ההיכל. התורה צועקת, ואהיה אצלו אָמוֹן, בי ברא הקב"ה את העולם. כי מטרם שנברא העולם, הקדימה התורה לעולם 2000 שנה. וכשרצה הקב"ה לברוא העולם, היה מסתכל בתורה בכל מילה, ועשה כנגדה אומנות בעולם. משום שכל הדברים והמעשים של העולמות, כולם הם בתורה. וע"כ הקב"ה הסתכל בה וברא העולם.
638. ולא שהתורה בראה את העולם, אלא הקב"ה בהסתכלותו בתורה ברא העולם. נמצא שהקב"ה הוא אומן, והתורה כנגדו ואצלו היא אומן, כמ"ש, ואהיה אצלו אמון. לא כתוב, ואהיה אמון, אלא, אצלו. שמשום שהקב"ה הסתכל בה, הרי הייתה אצלו אומן.
639. מי יכול להיות אומן אצל הקב"ה? אלא הסתכלות הקב"ה הייתה באופן זה, שכתוב בתורה, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. הסתכל במילה זו וברא את השמיים. בתורה כתוב, ויאמר אלקים, יהי אור. הסתכל במילה הזו וברא את האור. וכן בכל דבר שכתוב בתורה, הסתכל הקב"ה ועשה הדבר ההוא. וע"כ כתוב, ואהיה אצלו אמון. כעין זה נברא כל העולם.
640. כיוון שנברא העולם, כל דבר לא היה מתקיים, עד שעלה ברצון לברוא האדם, שיהיה עוסק בתורה, ובגללה התקיים העולם. עתה, כל מי שמסתכל בתורה ועוסק בה, כביכול, הוא מקיים כל העולם. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, אדם מסתכל בתורה ומקיים העולם. נמצא, שהמעשה והקיום של כל העולם הוא התורה. משום זה, אשרי האדם העוסק בתורה, כי הוא מקיים את העולם.
641. בשעה שעלה ברצון של הקב"ה לברוא האדם, היה עומד לפניו בצורתו ובקיומו כמו שהוא בעוה"ז. ואפילו כל בני העולם מטרם שבאים לעוה"ז, כולם עומדים בקיומם ובתיקונם, כעין שנמצאים בעוה"ז, באוצר אחד, ששם כל נשמות העולם מתלבשות בצורה שלהם.
642. בשעה שעתידים לרדת בעוה"ז, קורא הקב"ה לממונה אחד, שמינה הקב"ה ברשותו כל הנשמות העתידות לרדת לעוה"ז, ואומר לו, לך הבא לי רוח פלוני. באותה שעה באה הנשמה ההיא מלובשת בצורה של עוה"ז, ואותו הממונה מראה אותה לפני המלך הקדוש.