עשר ולא תשע

34. ויש אחרים, בעלי סתרי תורה, בעלי מידות, שיורשים נשמות מצד המלכות הקדושה דאצילות, הכלולה מע"ס. ומי שיורש אותה וזוכה אליה, זוכה לע"ס בלי פירוד, עשר ולא תשע. כי אם היו יורשים המלכות לבדה, היו נמצאות ט"ס בפירוד ממנה. ומשום שאין באצילות פירוד, אמר בעל ספר יצירה, עשר ולא תשע, שלעולם אינן נמצאות ט"ס עליונות בפירוד ממנה.

35. הייתכן שהמלכות עולה למעלה מעשר, ושם היא לבדה? השם המפורש יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שיש בו עשר אותיות, הוא ע"ס דז"א, י', שמתייחד במלכות, ואינה עולה למעלה מעשר דז"א, שאינה נפרדת ממנו. ומשום זה אומר ספר היצירה, י' ולא י"א. אבל מי שמחבר י', שהוא אות ברית, יסוד, בשפחה, או שמחבר המטרוניתא, מלכות, הכלולה מי', בשד של עבודה זרה, ס"מ, נידון בגיהינום.

36. כי מי שיורש את בת המלך, מלכות, אינו זוכה בה, אלא אם הוא בן מלך, שנקרא, בנִי בכורִי ישראל, שמצד זה, נקראים ישראל בנים אל הקב"ה. כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. וזוהי מלכות דאצילות.

37. ויש כנגדה מלכות דבריאה, מלכות למלאכים שבבריאה, נערה של המלכות דאצילות, ומשמשת שלה. והיא בצורת גבירתה שבאצילות, כלולה מע"ס. מלכות דבריאה הזו, מחמת עוונות ישראל, יכולה להתחלל בין אוה"ע. אבל מלכות דאצילות של הקב"ה, כתוב עליה, אני ה' הוא שמי, וכבודי לאחר לא אתן, ותהילתי לַפְּסילים.

הקב"ה אינו נותן אותה למי שמחלל שבתות וימים טובים, אלא למי שהוא בן מלך, ושומר תורה ומצוות באהבה וביראת אדונו, ולא ע"מ לקבל שכר, אלא כבן, שמחויב לעשות ציוויו של אביו, שעליו כתוב, כבד את אביך ואת אימך. את אביך, הקב"ה, ואת אימך, השכינה. ועכ"ז, מי שמחלל הנערה של המלך, מלכות דבריאה, נחשב לו כאילו היה מחלל המלכה שלו.

38. אין כל השדים וכל עבדי השכינה שווים. כי כתוב בשכינה, ומלכותו בכל מָשָׁלה. יש לה כמה נערות עבריות, מלכויות דבריאה, ושפחות עבריות, מלכויות דעשיה. ויש לה עבדים ושפחות נוכריים של הס"א, שמשמשים אותה, כדי שלא תימצא מלכות אחרת בעולם בזמן שהיא שולטת. וע"כ גם הס"א כפוף לה אז ועושה רצונה.