הנה מה טוב ומה נעים
99. הנה מה טוב ומה נעים שבֶת אחים גם יחד. אשריהם ישראל, שלא נתן אותם הקב"ה לשר או לשליח, אלא ישראל אחוזים בו, והוא אחוז בהם. ומאהבתם, קרא להם הקב"ה, עבדים. כמ"ש, כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם. אח"כ קרא להם בנים, כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. אח"כ קרא להם אחים, כמ"ש, למען אחיי ורֵעיי. ומשום שקרא להם אחים, רצה לשים שכינתו בהם ולא יסור מהם. אז כתוב, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.
100/1. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, הוא כמ"ש, ואיש אשר ייקח את אחותו, חסד הוא. ואיש, זה הקב"ה. אשר ייקח את אחותו, זו כנ"י. וכל כך למה? כי חסד הוא. וע"כ, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, הקב"ה וכנ"י. גם, לרבות ישראל שלמטה.
בשעה שכנ"י באחדות, בזיווג פב"פ עם הקב"ה, ישראל שלמטה שורים בשמחה בהקב"ה. ומשום זה כתוב, גם יחד. גם יחד בא לרבות צדיק, יסוד, בכנ"י, שהם זיווג אחד. וע"כ אומר, גם יחד, כי יחד הוא מלשון אחד.
יש ב' מצבים במלכות:
א. כשז"א מעלה אותה למֵחזה ולמעלה שלו, ומלבישה לקו שמאל דבינה, וממשיכה חכמה. וז"א עצמו מלביש קו ימין דבינה וממשיך חסדים. ובמצב הזה הייתה המלכות ביום ד' דמעשה בראשית. ואז היו נקראים ז"א ומלכות ב' המאורות הגדולים. כי הייתה גדולה כמו ז"א. גם נחשבים לאח ולאחות, היות ששניהם במדרגה אחת, זה ימין וזה שמאל.
ומבחינה זו נחשבים ג"כ לדבוקים זה בזה, כי כל הבחינות שהן במדרגה אחת נבחנות לדבוקות זו בזו, שדבקות פירושה השתוות. אמנם המלכות הייתה אז בחושך ובאחוריים, מטעם ששמאל בלי ימין משפיע חכמה בלי חסדים, וחכמה בלי חסדים אינה יכולה להאיר.
ב. נמשך מצב א' עד שהקב"ה, קו האמצעי, אמר לה, לכי ומעטי את עצמך. שז"א, קו האמצעי, יעורר את הזיווג דאור החסדים על מסך דחיריק שלו, הממעט את קו השמאל, ולא היה עוד למלכות במה להיאחז, וירדה משם, וחזרה ונבנתה מחדש, ע"י או"א וז"א מחזה ולמטה, עד שנעשית ראויה למצב ב', שהוא זיווג ז"א ומלכות פב"פ.
וירידה זו של המלכות מחזה ולמעלה, שהיא מדרגת ז"א, לנוקבא נפרדת ממנו למטה מחזה, נקראת בשם נסירה, כי הדבקות שהייתה למלכות בז"א, מטעם היותם במדרגה אחת, כבר התנסרה, כי נחלקה מז"א למדרגה נפרדת בפני עצמה.
ויש מעלה במצב א' יותר מבמצב ב'. כי במצב א' הייתה מקבלת חכמה מקו שמאל דבינה, אע"פ שהחכמה לא הייתה מאירה בה מחוסר חסדים, מ"מ מדרגה גדולה היא מאוד. ויש מעלה במצב ב', כי אע"פ שהתמעטה, ואינה יכולה לקבל חכמה עוד מקו שמאל דבינה, אלא שמקבלת ו"ק דחכמה המלובשים בחסדים מז"א, אמנם הם מאירים בה פב"פ. משא"כ במצב א', שהייתה בחושך, כי החכמה הגדולה שבה, הייתה מחוסרת חסדים, ולא יכלה להאיר.
וכל זה אמור רק בהארת המלכות לתחתונים, ולא כלום בערך עצמה.