כשברא הקב"ה אדה"ר
217. וייטע ה' אלקים גן בעדן מקֶדם. כשברא הקב"ה אדה"ר, מביהמ"ק ברא אותו, ומעפר ביהמ"ק לקח, וברא אותו. כיוון שברא אותו, ועמד על רגליו, באו כל הבריות להשתחוות לו.
218. מה עשה הקב"ה? לקח אותו משם, והכניס אותו לגן עדן, ועשה לו עשר חופות, כדוגמת עשר חופות שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים בגן עדן לעת"ל. ומלאכי השרת היו יורדים ועולים, ועושים שמחה לפניו, ונתן לו חכמה עליונה.
219. וכשירד ס"מ משמי מרום, ראה מעלתו של אדם, ומלאכי השרת משמשים לפניו בחופתו, וירע בעיניו. מה עשה? לקח נחש כמין גמל, ורכב עליו, וירד ופיתה אותו, עד שעבר מאמר יוצרוֹ.
220. ומהו שעבר? רוח זנונים נכנס בתוכו. רוח הטומאה הייתה בו, ועבר מאמר יוצרו. כיוון שעבר, נגלה עליו הקב"ה, וגירש אותו מגן עדן, וגזר עליו עשר גזרות, ועל חוה עשר גזרות, ועל הנחש עשר, ועל האדמה תשע גזרות. נמצאו ארבעים חסר אחת, כנגד ארבעים מלקות שהתחייב הרשע בב"ד.
221. לבסוף עשה תשובה, וקיבל אותו הקב"ה בשעה ההיא. כתוב, שִׁמעָה תפילתי ה' ושָׁוְועתי הַאזינה, אֶל דִמעתי אַל תֶחֱרַש, כי גֵר אָנוכי עימָך. דוד המלך אמר, הקב"ה קרוב לכל הקורא לו.
222. קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. כל אלו שקוראים באמת להקב"ה, הקב"ה קרוב אליהם, ומקבל אותם, ורוצה את ליבותיהם.
223. והרצון של האדם חשוב לפני הקב"ה יותר מכל הקורבנות והעולות שבכל העולם. כיוון שהאדם שׂם רצונו בתשובה, אין שער בכל הרקיעים שלא יהיה פתוח לפניו. הקורבן של האדם, תלוי בלב וברצון, כמ"ש, והתוודָה אשר חָטא עליה. וכן, והתוודָה עליו. והכול תלוי בלב.
224. אין קרוב לפני המקום, כליבו של אדם, וטוב לפניו יותר מכל הקורבנות והעולות שבכל העולם.
225. מי שיושב בתענית, וישים ליבו ורצונו לה', הוא מקריב קורבן שלם שטוב לפני הקב"ה, שמקריב לפָניו חֶלבו ודמו וגופו. ומקריב לפניו אש וריח שבהבל פיו. ולב ורצון נקרא מזבח כפרה.
226. הקורבן נחלק לכמה צדדים, לכמה חלקים. תעניתו של אדם נחלקת לכמה צדדים, לכמה חלקים. והקב"ה אינו לוקח מכולם אלא הלב והרצון.
227. ג' מלכים הם בגוף, המוח, הלב והכבד. המוח אוכל מכל ונותן ללב. הלב אוכל מכל ונותן לכבד. הכבד הוא נותן לכל. כמ"ש, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. והוא כמו הים. והקב"ה מקבל אותם.
והם נר"ן. הנשמה, המשכן שלה הוא במוח, והרוח בלב, והנפש בכבד. והנפש היא מלכות, הנקראת ים, שעליה הכתוב, כל הנחלים הולכים אל הים, שכל האורות, שהם הנשמה והרוח, מושפעים אל המלכות. וממנה מקבלים כל העולמות.