335. מצווה זו להביא קורבן על סנהדרין גדולה שטעתה. תנָאים ואמוראים שמעו. שבעים סנהדרין גדולה היו ומשה עליהם, ושבעים סנהדרין קטנה היו ואהרון עליהם.
כשמשה היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין גדולה. וכשאהרון היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין קטנה. ומשום זה, משה היה שושבין של המלך, ת"ת, שהיה ממשיך את הת"ת להתייחד עם המלכות. ומשם סנהדרין גדולה, שהם ת"ת.
אהרון היה שושבין המלכה, המלכות. שנקראת ה' קטנה, כמ"ש, אעבודךָ שבע שנים ברחל בתך הקטנה. רחל, היא מלכות, ונקראת קטנה. ועל שמה נקראים סנהדרין קטנה. וע"כ כשאהרון היה על הסנהדרין, שהוא שושבין המלכות, המעלה אותה לז"א, נקראים סנהדרין קטנה.
336. ומשם היו יודעים הסנהדרין שבעים לשון, שהם שבעים פנים לתורה. כי יש שבעים לשון מצד מלכות הרשעה, שכולם בפירוד, כמ"ש, מאלֶה נפרדו איי הגויים בארצותם איש ללשונו. שכל שבעים לשון הם בפירוד זה מזה.
337. אבל בתורה יש שבעים פנים בלשון אחד, לשון הקודש, וזהו יסוד, שכולל שבע ספירות דז"א, שכל אחת כלולה מעשר, והם שבעים. י' מן יסוד היא הלָכה אחת, חכמה קטנה, מלכות, שבה שבעים לשון, כחשבון סו"ד (70) מן יסוד. ויסוד הוא לשון הקודש, סוד המרכבה בשבעים כיסאות. עליהם לומדים, כל העונֶה, אמן יהא שמֵיה רבא מבורך, בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה.
לשון אחד, שהוא יסוד. הוא שבעים לשון על מידה קטנה דחכמה קטנה, שהיא י' קטנה. שעליה רומזת י' של יסוד, והגי' של יסוד היא ע' (70) לשון, שמאירים על י'. שביחד הם אותיות יסוד.
ב', משה ואהרון, שעל הסנהדרין, שהם ב' שפתיים, נו"ה. וזה מבחינת הספירות, ומבחינת המוחין. בהם דעת ותבונה, משה הוא דעת, אהרון תבונה. בהם נשלמים הסנהדרין לע"ב (72).