ד' מינים
412. כתוב, פרי עץ הדר כַּפוֹת תמרים. פרי עץ הדר זהו אתרוג. והאם אתרוג הוא מעץ הדר, שהרי כמה קוצים יש באילן האתרוג מסביב לו? אלא כתוב, וייבן ה' אלקים את הצלע, אשר לקח מן האדם לְאישה, ויביאֶהָ אל האדם. וכתוב, עֶצם מֵעצָמיי ובשׂר מבשרי. וזהו, פרי עץ הדר. משום שאדם נקרא עץ.
פנימיות הכתובים של וייבן ה' אלקים את הצלע, סובבים על ז"א ומלכות, שנאצלו דו פרצופים. ואח"כ ניסר אותם המאציל זה מזה. ונמצאה המלכות צלע מז"א. וז"א נקרא עה"ח. והמלכות היא הפרי של עץ זה, האתרוג, הרומז על המלכות. וע"כ קראה לו התורה פרי עץ הדר, להיותו פרי של עץ הדר, ז"א.
413. כפות תמרים. התמר עולה לשבעים שנה, שזה רומז על יסוד דז"א, שבו השתכללו שבעים שנים עליונות, חג"ת נהי"ם, שכל אחת כוללת עשר, והן שבעים. וזה נִכפַּת, כלומר שהתקשר, למעלה בז"א ולמטה במלכות. וע"כ נקרא כַּפּוֹת, כמ"ש, כְּפִיתוּ, שפירושו שנקשרו. כי היסוד עולה לז"א ולמלכות. וכתוב, כי כל בשמיים ובארץ. היסוד נקרא כל, והוא קשור בשמיים, ז"א, ובארץ, המלכות.
414. פרי עץ הדר זהו מזבח, מלכות, שעושה פירות ומוציא פירות לכל הצדדים. ונקרא פרי עץ הדר, משום שכל שבעים שנה, חג"ת נהי"מ דז"א, שכל אחת כוללת עשר, שהם שבעים, נותנים למלכות חלק, והמלכות מתברכת מכולם. וז"א נקרא עץ הדר.
ומי שחוטא ופוגם במזבח, מלכות, חוטא ופוגם בכל שבע הספירות דז"א, כי המלכות קשורה כנגד אותו שכפוּת וקשור למעלה, יסוד דז"א. וע"כ התקשרו זה בזה, מלכות בשבע ספירות דז"א. וע"כ כתוב, פרי עץ הדר כפות תמרים, להורות שכפוּתים זה בזה.
415. כתוב, זאת מִשחַת אהרון ומשחת בניו. זא"ת, זהו המזבח, המלכות, שנמשח ע"י אהרון, חסד דז"א, שכתוב, ומָשַׁחתָ את מזבח העולָה ואת כל כליו. ומשחת בניו, הן שאר הספירות דז"א, המשתלשלות מהחסד. כי המזבח, שהוא המלכות, מכולם נמשח, וגדל, והתברך, ונטהר.
416. בחג הסוכות סובבים את המזבח פעם אחת בכל יום, ולבסוף שבע פעמים. מלך המזמן אורחים ועוסק בהם, והייתה למלך בת יחידה. אמרה לו, אדוני המלך, בשביל האושפיזין אינך משגיח עליי. אמר לה, חייך בתי, מתנה אחת אעלה לך בכל יום ששווה ככולם.
417. כך בכל יום שבחג, היו ישראל מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אוה"ע. אמר המזבח, המלכות, למלך הקדוש, ז"א, בשביל כל האומות נמצאים מנות וחלקים ולי מה אתה נותן? אמר לה, בכל יום ויום יסובבו אותך שבעת הימים העליונים, שהם שבע ספירות דז"א, כי כל אחד כלול מכולם, לברך אותך. וייתנו לך שבעים חלקים בכל יום, כי כל אחת כלולה מעשר, כנגד שבעים פרים המוקרבים בחג, כנגד שבעים אומות. נמצא, שבכל יום מקריבים ישראל כנגד כל אוה"ע.
418. שבעה חלקים בכל יום, אע"פ שעושים רק הקפה אחת, משום שבכל יום מתברכת המלכות מכולם, כי שבע ספירות כלולות זו מזו, והספירה הפרטית שבכל יום כלולה מכל השבע, והם שבעים חלקים כנגד שבעים אומות. ובסוף שבעת הימים בהושענא רבא מתברכת המלכות מהמקום שנמצא שמן המשחה, מבינה, ששם נמצא שפע החכמה, שנקראת שמן. וע"כ מקיפים שבע פעמים, כנגד כל אלו שבעת הימים, שהם שבע ספירות דז"א, כדי להמשיך ולקיים לה ברכות ממעיין הנחל, הנמשך תמיד ואינו נפסק, שהוא בינה.
ונמצא, מה שמתברכת בכל יום של שבעת ימי סוכות, עד שבעַת הימים, היא מתברכת ממעיין הנחל, מיסוד דז"א, שאינו נמשך תמיד, אלא שנפסק, שאינו מאיר בשלמות, אלא בשעת התפילה ובשבתות ובחגים. וכן פעם אחרת, בהושענא רבא, שמקיפים את המזבח שבע פעמים, היא מתברכת שבע פעמים ביחד, ומתקיימות בה אח"כ הברכות מהמקום העליון, שמעיין יוצא ואינו נפסק, שהוא בינה.
419. בכל יום שבימי החג, מכריזים עליה ואומרים, עַד עקָרה יָלדה שִׁבעה ורבַּת בנים אומללה. עד עקרה ילדה שבעה, זוהי כנ"י, שמתברכת משבע ספירות דז"א, בכל יום, ועולה לבסוף לחשבון העליון בבינה. ורבת בנים אומללה, אלו הם אומות העכו"ם, שעולים ביום הראשון לחשבון גדול לי"ג (13) פרים, ואח"כ מתמעטים והולכים בכל יום עד לשבעה פרים. וע"כ המזבח מכפר על עוונות ישראל, המזבח מטהר אותם, ומשפיע להם ברכות מלמעלה למטה.
420. וענף עץ עבות. זהו המלך הקדוש, ת"ת, האחוז בב' הצדדים חו"ג. כי ת"ת הוא קו האמצעי, הכולל בתוכו ב' הקווים. משום זה הדס, לוקחים שלושה ענפים. וענף עץ עבות, ענף שיעשה ענף עץ עבות, שיאחז לימין ולשמאל.
וערבי נחל, שני עמודים נו"ה, שמכאן יוצא השפע לכפות תמרים, שהוא יסוד, האחוז למעלה בז"א, ואחוז למטה במלכות. אתרוג, מלכות, יוצא מתוך קוצי האילן, מהדינים, הנקראים קוצים שבז"א, הנקרא אילן. כי היא נבנית מהדינים של ז"א.
וכך הם כפות תמרים, שהם יסוד שנאחז ג"כ בקוצי האילן, שהם הדינים דז"א, כי היסוד נוטה לשמאל דז"א, ששָׁם דינים. ודאי כל מה שיוצא לעולם, יוצא מד' מינים.
421. ואָבוֹאָה אל מזבַּח אלקים. מזבח אלקים הוא המזבח של מעלה, המלכות. שמורה על דין, באר של יצחק. המלכות, שנקראת באר, ונבנית מגבורה, אלקים, הנקרא יצחק. ולפעמים היא נקראת מזבח הוי"ה, שהוא שֵׁם הרחמים, כמ"ש, קם מלפני מזבח הוי"ה. וע"כ יורשים העולמות מהמלכות דין ורחמים, משום שהיא יונקת מצד הדין ומצד הרחמים.