הוי"ה אלקים אלקיך אלקינו
508. כתוב, ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמיים. הוי"ה אלקים הוא שֵׁם מלא על עולם מלא. כי מקודם לכן נזכר אלקים בלבד, אלא אחר שנשלם העולם במלואו, נזכר הוי"ה אלקים, שם מלא. שנמצא לבדו והתעטר בתוכו. כי בעת ההיא לא נמצא עם ולשון, על מה שיתעטר. ומשום זה, היה מתעטר בתוך העולם, ונקרא הוי"ה אלקים סתם.
509. כיוון שבאו ישראל ועמדו על הר סיני וקיבלו התורה, אז התעטר השם השלם על ישראל, ונקרא הוי"ה אלקיך. וכשאמר משה, הוי"ה אלקינו, משום שִׁבחם של ישראל, ועימו אהרון הכוהן הגדול ובניו של משה מהצד האחר, וע"כ היה מתעטר בו השם השלם יותר מעל ישראל. וע"כ היה אומר, הוי"ה אלקינו.
510. ועכ"ז כלל עימו כל ישראל. כי לא כתוב הוי"ה אלקים, אלא הוי"ה אלקינו, על הכול ביחד להתעטר עליהם. וע"כ התעטרו ישראל על הר סיני, שהשם השלם יהיה מתעטר עליהם, הוי"ה אלקים כאחד. כי מקודם לכן לא נקרא הוי"ה אלקיך, אלא הוי"ה אלקים.
511. כיוון שקיבלו ישראל את התורה, ם' סתומה, שהייתה סותמת בתוכה, נפתחה באותה שעה ונמשכה להאיר למטה, ולהתעטר על ישראל. ומאות ם' נפתח ונמשך להאיר למטה, ונעשתה ך'.
512. שיעור אות ך' הוא כשיעור הסתימה של ם' סתומה. והַמשיכה של אות ן' למטה הוא שיעור כפול של נ' כפופה. כי הכול אחד, והכול היה יוצא מקול הדברים, כמ"ש, וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור.
נודע שבשליטת השמאל נסתמים האורות מהמדרגה, ואינה יכולה להאיר לתחתונים. עד שבא הקו האמצעי, ומייחד השמאל עם הימין, שאז נפתחים האורות.
מחמת שליטת השמאל נדבקו ארבע דפנות המדרגה, דרום צפון מזרח מערב, חו"ג תו"מ, זה בזה, בצורת ם' סתומה, וסתמו האורות בתוכם, ולא נמשכו למטה.
ובאותה שעה, כשקיבלו ישראל עליהם את הקו האמצעי, שנקרא תורה, המייחד השמאל, שהוא שתי דפנות, צפון שהוא גבורה ומערב שהוא מלכות, המקבלת משמאל, עם הימין, חסד, אז נפתח ונמשך להאיר למטה.
כי שתי הדפנות צפון ומערב של האות ם', שהם שליטת השמאל, נמשכו לקו ימין של ם', והתלבשה החכמה בחסדים, ואז נעשה מהאות ם' צורת ך' ארוכה, ששתי הדפנות צפון ומערב התדבקו בצד ימין של ם', ונמשכו כרגל ארוכה למטה. שזה מורה שהאורות נפתחו ונמשכים למטה. ומהאות ם' נפתח ונמשך להאיר למטה, ונעשתה ך', כי בעת שהם' נפתחה להאיר למטה, ירדו שתי הדפנות צפון ומערב, והתחברו תחת צד ימין, ונעשו רגל ארוכה, כצורת ך'.
שיעור אות ך' הוא כשיעור הסתימה של ם' סתומה, שהרגל הארוכה של הך' היא כשיעור שתי דפנות צפון ומערב, שסתמו את ם'. כי הסתימה של ם' נעשתה מחמת שליטת השמאל, שהוא שתי דפנות צפון ומערב, ושתי דפנות אלו התדבקו תחת צד ימין של ם', ועשו אותה לך'. נמצא שהרגל הארוכה של ך' היא כשיעור הסתימה של ם'.
ונודע שבעת שאין במלכות אלא חצי המדרגה, כו"ח דכלים ונ"ר דאורות, היא נקראת נ' כפופה, להיותה חסרה ג"ר דאורות ובינה ותו"מ דכלים. ובעת שמשיגה ג"ר דאורות ובינה ותו"מ דכלים, נקראת ן' ארוכה.
והמשיכה של אות ן' למטה הוא שיעור כפול של נ' כפופה, כי בעת שמשיגה חצי המדרגה החסרה לה, אז נעשתה לן' ארוכה, הרי ששיעור האורות והכלים שבן' ארוכה, הם כפולים מבנ' כפופה.
והתבאר, שקול דברים, פירושו, שהקו האמצעי, הנקרא קול, מלביש הארת החכמה שבאותיות בחסדים שבימין, ואז מצטרפות האותיות לדיבורים. ע"כ נקרא קול דברים.
והכול היה יוצא מקול הדברים, ע"י שהקו האמצעי מלביש הארת החכמה שבשמאל בחסדים שבימין, שבזה מצטרפות האותיות לדברים. כמ"ש, וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור. כי אחר שהקול היה מצרף האותיות לדברים, דיבר ה' כל הדברים.