ויברא אלקים את התנינים

76. ויברא אלקים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החַיה הרומשׂת אשר שרצו המים למיניהם. כל מקום הדין נקרא אלקים. והמקום העליון ההוא, בינה, שהוא המקום שהדינים יוצאים ממנו, נקרא כאן אלקים. ואע"פ שהבינה היא רחמים, ממנה יוצאים דינים ובה הם תלויים. ע"כ נקראת אלקים.

77. התנינים הגדולים הם האבות, חג"ת, מושְׁקים תחילה מהבינה, ומושרשים להשפיע לכל.

נפש החיה, זוהי נפש של אדה"ר, שארץ עליונה, מלכות, הוציאה מחיה עליונה, בינה. שכתוב, תוצֵא הארץ נפש חיה. וזוהי נפש של אדה"ר, שמשך לתוכו.

הרומשת, זוהי החיה, בינה, השורצת ומשפיעה בכל ההרים, חג"ת, למעלה ולמטה, לז"א ולמלכות. ופירוש הכתוב, תוצא הארץ, מלכות, נפש של אדה"ר, מהחיה הרומשת, בינה. אשר שרצו המים, החסדים של הנהר העליון, בינה, הנמשך ויוצא מעֵדן, חכמה, ומשקה לאילן, ז"א, שישתרש בשורשיו על הכול, ושיימצא בו מזון לכל.

78. ועוד, החיה הרומשת, היא מלכות, דוד המלך. שכתוב בו, לא אמות כי אחיה. וכתוב, ואת כל עוף כנף למינהו, אלו הם כל אלו המלאכים הקדושים, הנמצאים לקדש שֵׁם אדונם בכל יום ויום. שכתוב בהם, שׁש כנפיים שש כנפיים לאחד. ומהם מעופפים בעולם לעשות רצון אדונם, בשליחותו, כל אחד כראוי.

79. ודאי החיה הרומשת, היא חיה עליונה על הכול, בינה, כי האחרת, מלכות, קורא לה הכתוב, ארץ. כמ"ש, והעוף יִירֶב בארץ, במלכות. ולא במים, בחסדים של הבינה. כי נהר, בינה, נמשך ויוצא ומשקה בלי פירוד עד המקום ההוא שנקרא ארץ, מלכות. ומשם ולמטה כתוב, ומשם ייפרד, שהם כבר עולמות הפירוד.

והעוף, הם המלאכים מעולם הפירוד. העוף תלויים בארץ, המלכות, ומושקים ממנה. וזהו שכתוב, והעוף יירב בארץ.