הבוקר אור
225. הבוקר אור, והאנשים שוּלחוּ הֵמה וחמוריהם. אם הם היו הולכים ונשלחים, למה לנו לכתוב בתורה, המה וחמוריהם? אלא משום שכתוב, ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו. משום זה כתוב, והאנשים שולחו המה וחמוריהם. להשמיענו, שלא נשארו שם הם וחמוריהם.
226. כתוב, וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו. אותו בוקר של אברהם, חסד, היה מאיר להימצא על השבטים בזכותו. כי זכותו של אברהם עמד להם, והלכו בשלום, וניצלו מן הדין. כי בשעה ההיא עמד הדין עליהם להיפרע מהם. רק הזכות של אותו בוקר של אברהם, הגנה עליהם ונשלחו מן מקום הדין, כי לא שלט עליהם באותו הזמן.
227. וכאור בוקר יזרח שמש, בוקר לא עָבות, מִנוגה מִמָטָר דשא מארץ. זהו האור של אותו בוקר של אברהם, אור החסד. יזרח שמש, זהו השמש של יעקב, אור הת"ת, כמ"ש, ויזרח לו השמש. בוקר לא עבות, כי הבוקר ההוא, אור החסד, אינו עבות כל כך, שאין לדינים אחיזה בו. אלא, מנוגה ממטר, שפירושו נוגה הבא ממטר, מצד יצחק, אור הגבורה. ואותו מטר מוציא דשא מארץ.
228. וכאור בוקר, באותו האור של בוקר של אברהם, אור החסד, יזרח שמש, יעקב, שהאור שלו הוא כאור של אותו בוקר של אברהם, כי הוא ת"ת, המאיר בחסדים מכוסים, הנמשכים מאור החסד.
בוקר לא עבות, כי אותו בוקר אינו חשוך אלא מאיר. כי בשעה שבא הבוקר, שהוא אור החסד, אינו שולט דין כלל, אלא הכול מאיר בצד אברהם, צד ימין. מנוגה ממטר, זהו צד יוסף הצדיק, שהוא ממטיר על הארץ, כלומר, היסוד, שמשפיע אל הנוקבא, להוציא דשא וכל טוב העולם.
229. בשעה שהלילה בא ופורש כנפיו על העולם, כמה רוחות, הממונות להיפרע מעוברי הדת והנימוסים, עתידות לצאת ולשלוט בעולם. וכמה בעלי הדין מתעוררים בכמה צדדים למיניהם, ושולטים על העולם. כיוון שבא הבוקר, ומאיר, כולם מסתלקים ואינם שולטים, וכל אחד בא לעמדתו הקבועה, ושב למקומו.
230. הבוקר אור, זהו בוקר של אברהם, שליטת הימין. והאנשים שולחו, אלו הם בעלי הדין, שהיו שולטים בלילה. המה וחמוריהם, הרוחות הממונות להיפרע מעוברי הדת והנימוס, שהם אתונות הבאות מצד הטומאה, שאינן קדושות ואינן שולטות ואינן נראות עם ביאת הבוקר. ואלו האתונות הממונות על עוברי דת הן מבחינת חמורים.
231. אין מדרגות עליונות, שאין בהן ימין ושמאל, רחמים ודין, מדרגות על מדרגות, קדושים מצד הקדושה, וטמאים מצד הטומאה. וכולם הם מדרגות על מדרגות אלו על אלו.
נמצא, שאתונות צחורות הן מצד הקדושה, כמ"ש, רוכבי אתונות צחורות יושבֵי על מידין. ואיך נאמר כאן, שהן מצד שמאל ואינן קדושות? אלא שיש אתונות צחורות מצד הקדושה והימין, ויש אתונות צחורות מצד הטומאה והשמאל.
232. ובכל מקום שבוקר של אברהם מתעורר בעולם, כל כוחות השמאל מסתלקים ואינם שולטים, משום שאין להם קיום בצד ימין אלא בצד שמאל. וע"כ בבוקר שמגיעה שליטת הימין מוכרחים להסתלק. והקב"ה עשה יום ולילה, להנהיג לכל אחד לבחינתו הראויה לו, כי ביום הנהגת הימין, ובלילה הנהגת השמאל.
233. עתיד הקב"ה להאיר לישראל אותו השמש, שגנז מיום שנברא העולם, מפני רשעי העולם. כמ"ש, ויימנע מרשעים אורם.
234. ואותו האור גנז הקב"ה. כי כשיצא בתחילה, היה מאיר מסוף העולם עד סופו. כיוון שהסתכל בדור אנוש, ובדור המבול, ובדור הפְּלָגה, ובכל הרשעים, גנז אותו האור.
235. כיוון שבא יעקב, והתדבק באותו ממונה, השר של עשיו, והכיש אותו בירך שלו, והיה צולע, אז כתוב, ויזרח לו השמש. הוא השמש שגנז. כי יש בשמש הזה רפואה, לרפא את ירכו. ואח"כ התרפא באותו השמש, כמ"ש, ויבוא יעקב שלם, שפירושו, שלם בגופו, כי התרפא.
236. ע"כ עתיד הקב"ה לגלות אותו השמש ולהאיר לישראל, כמ"ש, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. זהו השמש של יעקב, שהתרפא בו. כי באותו הזמן יתרפאו כולם, כי בזמן שיקומו ישראל מעפר, כמה חיגְרים וכמה סוּמים יהיו בהם. ואז הקב"ה מאיר להם אותו השמש, להתרפא בו.
237. ואז יאיר אותו השמש מסוף העולם עד סופו. ולישראל יהיה רפואה. ועמים עכו"ם יישרפו בו.