כַּלות משה

193. ויהי ביום כַּלות משה להקים את המשכן. ביום שנכנסה הכּלה, השכינה, לחופה. א"כ איך נבאר הכתוב, ביום כלות משה? היה מספיק לכתוב, ביום כלות. אלא מלמד שע"י משה נכנסה. האם עד עתה התעכבה השכינה ולא נכנסה למקומה? והרי כתוב, ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שָׁכַן עליו הענן, וכבוד ה' מָלֵא את המשכן. הרי שהשכינה הייתה באוהל מועד מטרם היום הזה. אלא אין מוקדם ומאוחר בתורה. שהכתוב, ולא יכול משה לבוא, הוא מאוחר מהכתוב שכאן.

194. ויהי ביום כלות משה. השכינה, הנקראת כַּלַת משה. כתוב, עליתָ למרום שביתָ שבי, לקחתָ מתנות באדם. אלא בשעה שאמר לו הקב"ה, שַׁל נעליך מעל רגליך, הזדעזע ההר. אמר המלאך מיכאל לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, האם תרצה להרוס בניין אדם? והרי כתוב, זכר ונקבה בְּרָאם ויברך אותם. ואין ברכה נמצאת אלא במי שהוא זכר ונקבה. ולמה אמרת למשה להיפרד מאשתו? הרי, שַׁל נעליך מעל רגליך, פירושו שייפרד מאשתו. שהכתוב מדבר בלשון נקייה.

195. אמר לו הקב"ה, הרי קיים משה פרייה ורבייה. עתה אני רוצה שיישא את השכינה, ובשבילו תרד השכינה לדור עימו. כמ"ש, עליתָ למרום שביתָ שבי. שבי הוא השכינה, שנשא עימו משה. לקחתָ מתנות בָּאדם. לא כתוב, בְּאדם עם ב' שוואית, אלא בָּאדם עם ב' קמוצה. שמוֹרה על האדם הידוע למעלה, שהוא ז"א. ומתנה היא השכינה, שז"א נתן לו. וביום שירדה השכינה, ביום שנישאה למשה ירדה, כמ"ש, ביום כלות משה.

196. וביהושוע, שפניו היו כפני הלבנה, כתוב, שַׁל נעלך. שלא נפרד מאשתו, אלא בזמנים ידועים, לצורך הנבואה, כי השכינה לא נישאת עימו כל כך, ולא היה ראוי לה. כמ"ש, וייפול יהושוע אל פניו ארצה. אבל כאן, כלת משה ודאי.

לקחת מתנׂת באדם. מתנׂת, כתוב בלא ו', שהיא סימן הרבים. כי סובב על השכינה, שהיא יחידה. אשרי חלקו של משה, שאדונו רצה בכבודו על כל שאר בני העולם.