ולא שיקרנו בבריתךָ

214. כל זאת בָּאַתְנו ולא שכחנוךָ, ולא שיקרנו בבריתך. הלוא, כל אלו באו עלינו, היה צריך לכתוב, ולא באתנו, שהיא לשון נקבה? אלא כל הדינים שלמעלה, הכלולים בזא"ת, באו עלינו, כי זא"ת היא המלכות, שכוללת כל הדינים שלמעלה. וע"כ כתוב, באתנו, לשון נקבה.

ולא שכחנוך, ולא שכחנו דברי תורתך. כל מי ששוכח דברי תורה ואינו רוצה לעסוק בה, הוא כאילו שכח את הקב"ה, כי התורה כולה היא שמו של הקב"ה.

215. ולא שיקרנו בבריתךָ. כי כל מי שמשקר באות ברית הקודש הזה שרשום בו, הוא כאילו משקר בשמו של המלך, משום ששמו של המלך רשום באדם, בברית מילה. ועל הפסוק הזה מורה פסוק אחר, שכתוב, אם שכחנו שֵׁם אלקינו ונפרושׂ כפינו לאל זר.

אם שכחנו שם אלקינו, הוא כמ"ש, ולא שכחנוך. והכתוב, ונפרוש כפינו לאל זר, הוא כמ"ש, ולא שיקרנו בבריתך. והכול דבר אחד.

ומהו השקר שכאן? שפורש כפיו לאל זר ומשקר באות ברית. וע"כ התורה נאחזת בברית. וכל מי ששומר הברית הזו, כאילו שומר כל התורה. ומי שמשקר בברית, כאילו משקר בכל התורה.

216. אברהם בטרם שנימול, לא כתוב שהוא שומר התורה. כיוון שנימול, כתוב, עֵקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותיי חוקותיי ותורותיי. משום שנימול, נרשם בו רושם קדוש, ששמר אותו כראוי, ומעלה עליו, כאילו שמר כל התורה כולה. יצחק, כתוב בו ג"כ, ואת בריתי אקים, את יצחק. וע"כ נקראת התורה ברית.

217. יוסף, משום ששמר ברית זו ולא רצה לשקר בה, זכה לכבוד בעוה"ז ולכבוד בעוה"ב. ולא עוד אלא שהקב"ה השרה את שמו בתוכו, שכתוב, עדוּת ביהוסֵף שָׂמוֹ, שהשם יה"ו התווסף ביוסף. וזכה לברכות שבעוה"ז ולברכות שבעוה"ב.

218. כתוב, בכוֹר שוֹרוֹ הדר לו. יוסף, משום ששמר ברית זו, זכה בשור, שהוא הראשון לקורבנות. למה התברך בדבר שהוא שמאל, שמורה על דין, בימין היה צריך להתברך, שהרי כתוב, ופני שור מהשמאל? כדי שיגן על חטאת ירבעם, שהגביר השמאל על הימין בעבודה זרה שלו.

219. כיוון שיוסף שמר ברית זו, שאחוזה בשתי מדרגות יסוד ומלכות, ששתיהן נקראות ברית, ואלה שתי מדרגות למעלה נקראות בשֵמות. בפרשת פרה אדומה, מדרגה אחת מאלו שתי מדרגות עליונות שבברית, נקראת פרה, שהיא המלכות, והזיווג של פרה נקרא שור. כלומר, כיוון שהמלכות של הברית נקראת פרה, נקרא היסוד, המחובר עימה, בשם שור. וזהו שכתוב, בכור שורו הדר לו וקרנֵי רְאֵם קרניו.

הדר לו, שמהארת השמאל, שנקרא שור, נמשכים היופי וההידור. ואין זה שור פשוט, כמו השוורים של כל העולם, אלא, וקרני ראם קרניו, שהקרן שלו עליונה על כל האחרים. וע"כ, בהם עמים ינַגַח יחדיו אפסֵי אָרץ.

ע"י הפריעה שבברית מילה נמשכים המוחין דהארת חכמה מצד השמאל דז"א, הנקרא פני שור. המקום שבו הפריעה שורה, הוא שור, שהוא צורת השמאל. וכן בחינת המלכות שבברית, המקבלת ממנו, נקראת פרה.

ומשבח אותו משה, בכור שורו הדר לו. אמנם כדי להוציא אותו מהשמאל שבקליפות, אומר, וקרני ראם קרניו. שהקרן שלו עליונה על כל האחרים, כי קרניים פירושן הארות, כמ"ש, קָרַן עוֹר פניו. וכל השוורים שאינם מהמרכבה העליונה הקדושה, ממשיכים הארת השמאל למטה. משא"כ קרניו של יוסף, היא קרן עליונה, שממשיך מלמטה למעלה.

220. משמע מזה, שכל מי ששומר אות הרושם הקדוש הזה, מתקשרים בו אלה שתי המדרגות העליונות, לשמור אותו בכל ולעטר אותו בכבוד העליון. וע"כ זכה יוסף בשתי מלוכות, שאחת, היא עצמו, ואחת, היא בנו ירבעם. כיוון ששלמה המלך התדבק בנשים נוכריות, ניתנה המלכות לירבעם. וע"כ הברית חביבה מכל.

221. אדם שמוליד בן, נקשר בשכינה, שהיא פתח של כל הפתחים העליונים, פתח הנקשר בשם הקדוש הוי"ה, שכל ספירה היא פתח לעליונה ממנה. ודם היוצא מהילד בברית מילה, שמור לפני הקב"ה. ובשעה שהדינים מתעוררים בעולם, משגיח הקב"ה בדם ההוא, ומציל את העולם.

ומשום זה כתוב, ובן שמונת ימים יימול לכם כל זכר. כי היום השמיני רומז על הבינה, השמינית מלמטה למעלה. ומקו שמאל דבינה נמשכת הארת פני שור. וע"כ צריכים להמתין ליום השמיני. כמ"ש, ואם בגבורות שמונים שנה, שממשיך חייו מבינה, שהיא ספירה שמינית.

222. בדם של המילה זוכה העולם להתבשם בחסד, ומתקיימים כל העולמות. כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שׂמתי. אם לא בריתי, יפה הוא, אבל, יומם ולילה, למה צריך לכתוב?

223. שתי ספירות, ז"א ומלכות, מתאחדות יחד, והן הפתח של כל שאר הספירות. אחד דין, המלכות, ואחד רחמים, ז"א. ומתבשמים זה בזה, זכר ונקבה. בצד הזכר, ז"א, שורה חסד. בצד הנקבה, המלכות, שורה דין. אחד לבן ואחד אדום. וכדי שיתבשמו זה בזה מתקשרים זה בזה. והברית הזאת אחוזה בהם ביומם ובלילה, בדין ובחסד, במלכות ובז"א.

בתחילה בדין, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ואח"כ שורה בה החסד, ומתבשמת בחכמה ובחסדים. וזוהי ברית, הנקראת יומם ולילה, שכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה, שאחוזה בשניהם. בז"א שנקרא יומם, ובמלכות שנקראת לילה.

224. ומי שזכה לשמור את הברית הזו כראוי, ולא חטא בה כל ימיו, הוא מרכבה ליסוד, והוא אחוז ביומם ובלילה, שהם זו"ן, כמו היסוד. וזוכה לב' עולמות, לעוה"ז ולעוה"ב.

וע"כ נקרא אברהם שלם, שכתוב, התהלך לפניי והְיֵה תמים. תמים, שלם, כשזוכה ביומם ובלילה. שכתוב, יומם יצווה ה' חסדו, ובלילה שִׁירוֹ עימי. ואת שניהם ירש אברהם, ולא התקיים בו החסד בקיום שלם, עד שנימול. כיוון שנימול, התקיים בו החסד, וזכה לשניהם, ונקרא שלם.

225. כתוב, והוא יושב פֶּתח האוהל כחוֹם היום. פתח האוהל, ספירה עשירית של המלך, מלכות, פתח לכל משכן קדוש של שאר הספירות. דוד המלך קרא לה פתח, כמ"ש, פיתחו לי שׁערֵי צדק, שהוא המלכות. וכתוב, זה השׁער לה'.

כחום היום, כשמאיר אור החסד דז"א, שהוא חלק נחלתו של אברהם. וכמו שיושב בפתח האוהל, במלכות, כך יושב בז"א, בחסד שלו, שנקרא כחום היום. והתקיימו בו שניהם כשנימול. ומשום זה נקראת הברית יומם ולילה.

כתוב, ופָסח ה' על הפתח. כלומר שחסד שורה על הפתח הזה, שהוא מלכות, כדי שיתבשם הפתח. ומשום זה כתוב, ולא ייתן המשחית.

226. הגֵר, כשנימול ונכנס תחת כנפי השכינה, נקרא גר צדק. ולא יותר. גר צדק, משום שזכה להיכנס בספירה שנקראת צדק, מלכות. וכאן נאמר, יומם ולילה, שהנימול זוכה לשניהם, גם לז"א.

227. אינו דומה מי שבא משורש קדוש ומגזע אמת, למי שבא מגזע רע ומשורש גועל הרע הקשה. בישראל כתוב, ואנוכי נטעתיךְ שׂוֹרֵק כולו זֶרע אמת. באומות עכו"ם כתוב, אשר בשר חמורים בשרם וזִרְמַת סוסים זִרְמתם.

228. משום זה, ישראל הם קדושים זרע אמת, גזע שהתבשם על הר סיני ונפסקה מהם כל זוהמה. וע"כ כולם מתבשמים וכולם באים באות הקדוש של יומם ולילה, להיות שלמים בכל. אבל מאומות עכו"ם קשה להעביר הזוהמה, אפילו עד שלושה דורות. ומשום זה נקרא גר צדק ודאי. משום שנכנס רק בספירת המלכות, הנקראת צדק, ולא בז"א.

229. אומות עכו"ם, מטרם שנימולו, שורות בכתרים התחתונים שאינם קדושים, ורוח הטומאה שורה עליהן. כיוון שהתגיירו ונימולו, שורים בכתר הקדוש, השורה על שאר הכתרים התחתונים, במלכות, ורוח קדוש שורה עליהם. אבל ישראל, קדושים בני קדושים בגזע ובשורש, והתבשמו על הר סיני, ונכנסו באמונה השלמה הקדושה, בשעה שהם נימולים שורים בכל, בז"א ובמלכות, הנקראים יומם ולילה. כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.