יעבור נא אדונִי לפני עבדו

127. יעבור נא אדונִי לפני עבדו, ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה אשר לפניי ולרגל הילדים, עד אשר אבוא אל אדוני שׂעירה. יעקב לא רצה עתה לקבל אלו הברכות הראשונות שבירך אותו אביו. ועוד לא התקיימה בו אפילו אחת מהן, משום שדחה אותן לאחרית הימים, שתוצרכנה אז לבניו, להשתמש בהן כנגד כל אוה"ע.

128. ומשום זה, בשעה שאמר עשיו, נִסעה ונֵלכה, נחלק את העוה"ז בינינו, ונשלוט בו יחד. אמר יעקב, יעבור נא אדוני לפני עבדו. שפירושו, יקדים עשיו שליטתו עתה בעוה"ז. יעבור נא, הוא לשון קְדימה, כמ"ש, ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם, שיעקב אמר לו, הקדם אתה את שליטתך בתחילה בעוה"ז, ואני אתנהלה לאיטי, ואני אעלה את עצמי לעוה"ב, ולאחרית הימים, לאלו הימים ההולכים לאט.

129. לרגל המלאכה. איזו מלאכה? זוהי המראה שאינה מאירה, הנוקבא דז"א, שעל ידה נעשית כל מלאכת העולם.

אשר לפניי, זו הנוקבא. היא בכל מקום, מלפני הוי"ה, ז"א. ולרגל הילדים, הם הכרובים, פנים קטנות, להראות האמונה, הנוקבא. שיעקב התדבק בה. כי על מוחין אלו מתקיימת הנוקבא.

130. עד אשר אבוא. יעקב אמר לו, אני אסבול את הגלות שלך, עד שיבוא ויגיע הזמן שלי לשלוט על הר עשיו. כמ"ש, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו. ואז, כמ"ש, והייתה לה' המלוכה.