בריאת אדם הראשון, לא היה בסוד העבודה, שזה מתחיל בסוד ז"א, אבל בריאתו מתחילה לא היה אלא בסוד א"א, ותיקונו היה צריך להיות בסוד ע"ק, דהיינו, 'להשיג הקדושה הבאה אליו בהתגברות גדול', בבחינת 'יום השבת' שבזמן הזה, והיה די שלא ימנע לה, דהיינו, 'בשב ואל תעשה', היה מתקן את הנוגה שיהיה כאור, פירוש, שאם לא היה מונע היה רוב הקדושה שהיה שופע עליו, מקדשו לגמרי, שאפילו בחינת היצר הרע היה טוב מאוד, בסוד א"א המשפיע רוב קדושה ומתקן לז"א שבזמן הזה, דהיינו, 'קדושת השבת', בסוד קבלת הקדושה כן היה מחשבת המאציל בראשונה.
ותיקון ז"א אז היה בסוד הבהמה, שהיו עובדים ומשמשים לאדם בטרחה, בסוד תרי"ג איברים. וזה סוד, (שבת קיב:, ב"ר ס י) "אנו כחמורים ולא כחמורו של רפב"י".
וכשמנע השפע, דהיינו כשחטא, ירד האדם למדרגת בהמה, שסדרו נעשה תחת ז"א, אשר התיקון דרך שם צריך טורח גדול ומעשה רב, דהיינו העבודה, בסוד תרי"ג מצוות, דהיינו עבודת עבד, (בחינת ימי חול סוד מט"ט) וזה סוד (קהלת ג יט) "ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל". וזה סוד, (תהלים מט יג כא) "נמשל כבהמות נדמו".