נר"ן
10. כאשר ברא הקב"ה את העולם, עשה את העולם התחתון כעין עולם העליון, ועשה הכול זה כנגד זה, שכל פרט ופרט שבעולם התחתון יש לו שורש כנגדו בעולם העליון, והוא כבודו למעלה ולמטה.
11. וברא אדם על הכול, שהוא כולל ומשלים כל פרטי הבריאה, כמ"ש, אנוכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. אנוכי עשיתי ארץ, זה ודאי ואינו צריך להשמיענו. אלא מהו הטעם שעשיתי ארץ? משום, שאדם עליה בראתי, שהוא קיום העולם, ושיהיה הכול שלמות אחד, שתכלית כל העולם ושלמותו, הוא האדם.
12. כה אמר האל, ה' בורא השמיים ונוֹטֵיהֶם, זהו הקב"ה למעלה למעלה, בינה, בורא השמיים, ז"א. הבינה מתקנת את ז"א תמיד, שהיא מאצילה אותו ומשפיעה לו המוחין.
רוקַע הארץ וצאצאיה, זהו ארץ הקדושה, צרור החיים, הנוקבא.
נותן נשמה לעם עליה, הארץ, הנוקבא, נותנת נשמה.
13. הכול הוא למעלה, בבינה, כי משם, מבינה, יוצאת נשמת חיים לארץ הזו, הנוקבא. והארץ הזו מקבלת הנשמה, לתת לכל, כי נהר, ז"א, נמשך ויוצא. הוא מקבל מבינה, ונותן ומכניס הנשמות לארץ הזו, לנוקבא. והיא מקבלת אותן ונותנת לכל בני אדם הזוכים בה.
14. כאשר ברא הקב"ה את האדם, אסף עפרו מארבע רוחות העולם, ועשה אותו במקום ביהמ"ק שלמטה, הנוקבא, והמשיך עליו נשמת חיים, מביהמ"ק שלמעלה, מבינה.
15. והנשמה כלולה משלוש מדרגות. וע"כ שלושה שמות יש לנשמה: נפש, רוח, נשמה.
נפש, היא תחתונה מכולם, נמשכת מנוקבא התחתונה מע"ס.
רוח, הוא קיום השולט על הנפש, מדרגה שלמעלה ממנה, נמשך מז"א לקיים אותה בכל, הן בחכמה, הן בחסדים.
נשמה, היא קיום עליון על הכול, אור הבינה, העליון על אור ז"א ואור הנוקבא, שהם רוח נפש. ושולטת על הכול, מדרגה קדושה עליונה על כולם, על רוח נפש.
16. ואלו שלוש מדרגות, נר"ן, כלולות באלו שזכו לעבודת ריבונם. כי מתחילה יש לו נפש, והיא תיקון קדוש, שייתקנו בה בני אדם. כיוון שהאדם בא להיטהר במדרגה זו, הוא מיתקן להתעטר עם רוח. והיא מדרגה קדושה השורה על הנפש, שיתעטר בה האדם ההוא שזכה.
17. כיוון שהתעלה בנפש וברוח, ובא ונתקן בעבודת ריבונו כראוי, אז שורה עליו הנשמה, מדרגה עליונה קדושה השולטת על הכול, כדי שיתעטר במדרגה עליונה קדושה, ויהיה אז שלם בכל. שלם מכל הצדדים, לזכות לעוה"ב, והוא אוהבו של הקב"ה, כמ"ש, להנחיל אוהביי יש. אוהביי, אלו שנשמה קדושה בהם.
18. הרי כתוב, כל אשר נשמת רוח חיים באפָּיו מכל אשׁר בחָרָבָה מתו. ואם הזוכים לנשמה, הם אוהביו של הקב"ה, למה מתו במבול? ודאי שהם אוהביו של הקב"ה, ולא נשאר מכל אלו שהיה בהם נשמה קדושה, שהם חנוך, יֶרֶד, וכל הצדיקים, שהיו יכולים להגן על הארץ, שלא תישחת בזכותם. ע"כ כתוב, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחָרָבָה מתו. שכבר מתו והסתלקו מהעולם, ולא נשאר מהם מי שיגן על העולם בזמן ההוא.
19. הכול הם מדרגות על מדרגות, ונפש רוח ונשמה זו למעלה מזו. נפש בתחילה, והיא מדרגה התחתונה. ואח"כ רוח, השורה על הנפש ועומד עליה. נשמה היא המדרגה העולה על הכול.
20. נפש, זוהי נפש דוד, הנוקבא. והיא עומדת לקבל הנפש מהנהר ההוא, הנמשך ויוצא, שהוא ז"א, רוח. זהו רוח העומד על הנפש, ואין קיום לנפש אלא ברוח. רוח השורה בין אש ומים, ת"ת, קו אמצעי, בין גבורה, אש, לבין חסד, מים. ומכאן ניזונה הנפש הזאת.
21. הרוח עומד ומקבל קיום ממדרגה אחרת עליונה, הנקראת נשמה, אשר משם יוצאים רוח ונפש. הנשמה היא אור הבינה, שממנה יוצאים אור ז"א, רוח, ואור הנוקבא, נפש. משם ניזון הרוח. וכשהרוח נוסע, נוסעת אז גם הנפש, והכול אחד. ומתקרבים זה לזה, הנפש מתקרבת אל הרוח, והרוח מתקרב לנשמה, וכולם אחד.
22. וייגש אליו, הוא התקרבות עולם בעולם. התקרבות של עולם התחתון, הנוקבא, נפש, יהודה, לעולם העליון, יסוד דז"א, רוח, יוסף. כדי שיהיה הכול אחד. משום שיהודה היה מלך ויוסף היה מלך, התקרבו זה לזה, והתאחדו זה בזה.