ביצה של אמת
[ביעא דקושטא]
398. ביצה של אמת, היוצאת מעוף השורה באש, ונבקעת לארבעה צדדים, שניים עולים מהם, ואחד הושפל, ואחד רובץ ברביצה של ים הגדול. עד העת שתתבקע הביצה, תסתלק מהעולם.
קו שמאל בלי ימין הוא בחינת דינים קשים, ומכונה עוף השורה באש. והמלכות נבנית בעיקרה מקו שמאל. והמלכות מכונה ביצה של אמת. כי אפרוחים הם בחינת ז"א, וביצים הם בחינת המלכות. ביצה של אמת, היוצאת מעוף השורה באש, היא מלכות, היוצאת ונמשכת מקו שמאל, השורה באש הדינים.
והעצה, לבטל הדינים האלו, היא ע"י הקו האמצעי, שמעלה את המסך דחיריק, המחזיר המלכות לבינה. וחוזרות ונבקעות המדרגות לב' חצאים. ונקבע פרסא בין ג"ר לו"ק, שבכל בחינות הג"ר נעלמת החכמה, ואינה מאירה אלא בו"ק. ומשום זה גם ז"א, שהוא בחינת ג"ר, הוא בחסדים מכוסים. והמלכות, שהיא בבחינת ו"ק, היא בהארת ו"ק דחכמה.
וע"י הקו האמצעי, שהעלה המלכות לבינה, נבקעה הביצה לארבעה צדדים, חו"ב תו"מ. אשר הג"ר דחכמה, חו"ב, נעלמו, ולא נשאר אלא ו"ק דחכמה, תו"מ. ע"כ, שניים עולים מהם, שהם חו"ב, הנעלמים מחכמה. ואחד, שהוא ז"א, ת"ת, הושפל, שאין לו חכמה, אלא חסדים מכוסים מחכמה. ואחד רובץ ברביצה של ים הגדול. רובצת פירושו ו"ק, כי מדרך הרובץ שמסתיר הרגליים שלו, שהם נה"י. והחָסר נה"י דכלים, יחסרו לו ג"ר דאורות. ונמצאה המלכות, אע"פ שיש לה חכמה, אין לה אלא ו"ק דחכמה, שהיא רובצת ברביצה של בחינת חכמה, המכונה ים הגדול.
אמנם באמת אינו כן, כי אע"פ שז"א בחסדים מכוסים, לא הושפל מחמת זה. ולהיפך, שהשיג בזה בחינת מוחין של קודש דאו"א עילאין, שהחסדים שלהם מעולים יותר מחכמה, כי מהם יוצאת החכמה לישסו"ת. ואו"א מכונים קודש. על מוחין של קודש דז"א נאמר, ואחד הושפל, שהושפל ונעשה חול.
ורבי שמעון היה מרכבה לז"א, והיה לו המוחין דאו"א עילאין, שהם פה אל פה. שאין מוחין יותר חשובים מהם. והנה בגמה"ת יתבטל עניין בקיעת המדרגה. ותתבטל הפרסא, המבדילה בין למעלה מחזה ובין למטה מחזה, שפירושה הגבול שנעשה מחמת בקיעת המדרגה, וע"כ מ"ה וב"ן ישובו להיות כמו ע"ב ס"ג, ותו"מ כמו חו"ב. וכשרבי שמעון ותלמידיו גמרו את אידרא רבא, האירה עליהם בחינת גמה"ת, ביטול הבקיעה והפרסא.
ולפיכך, אותם ג' החברים, רבי יוסי ורבי חזקיה ורבי ייסא, שהייתה נשמתם למטה מפרסא, הסתלקו תכף מחמת שהתעלו למעלה מפרסא, וצורתם שלמטה מפרסא הסתלקה עם הפרסא שהתבטלה. כי נשמתם הסתלקה בסיבת הסתלקות הפרסא. לכן נאמר, עד העת שלא תתבקע הביצה, תסתלק מהעולם. עד שיבוא התיקון. שבגמה"ת לא תתבקע הביצה, שתתבטל בקיעת המדרגה, אז תסתלק מהעולם, תתבטל ותיכלל אז עם ביטול הבקיעה והפרסא. ואז תבחין בין קודש לחול. כי תסתלק ותהיה כמו המדרגות שלמעלה מפרסא, שהם בחינות או"א עילאין, חו"ב וע"ב ס"ג, הנקראים קודש. כי אז האיר גמה"ת.
399. בימיו של רבי שמעון היה אומר אדם לחברו, פתח פיך ויאירו דבריך. אחר שנפטר רבי שמעון היו אומרים, אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בשרֶך, שלא יגלו סוד.