476. ויִרְאו את אלקי ישראל. מי יכול לראות את הקב"ה? והרי כתוב, כי לא יראַני האדם וחי. וכאן אמר, ויראו. אלא שנגלתה עליהם הקֶשת בצבעים מאירים, שהיא השכינה, המקבלת מג' צבעים לבן אדום ירוק. וכל מי שמסתכל בקשת, כמו שמסתכל בשכינה, ואסור להסתכל בשכינה.
477. וע"כ אסור לו לאדם להסתכל באצבעותיהם של הכוהנים בשעה שפורשׂים כפֵיהם. אסור להסתכל בקשת. הן בקשת של מעלה, והן בקשת שלמטה.
478. הקשת שלמעלה, אסור להסתכל בצבעיה לבן אדום ירוק, שהם ג' קווים, המאירים בשכינה. שכל מי שמסתכל בצבעיה, כאילו מסתכל במקום עליון. ואסור להסתכל בו, שלא ינהג ביזיון בשכינה. הקשת שלמטה היא אות ברית, שנרשם בו באדם, שכל מי שמסתכל בו, נוהג ביזיון למעלה.
479. מהו שכתוב, שים נא ידך תחת ירכי, שהשביע אותו באות הזה? אמר לו, הנח להם לאבות העולם, שהם אינם כשאר בני העולם. ועוד, שים נא ידך תחת ירכי, כתוב. ולא כתוב, רְאה תחת ירכי. משום זה, אסור להסתכל בקשת סתם.
480. ויראו את אלקי ישראל, שנגלתה עליהם הקשת בצבעים יפים, מאירים, לוהטים לכל צד. שהיא השכינה. זה משמע, שכתוב, את אלקי ישראל. ולא כתוב, ויראו אלקי ישראל. השכינה נקראת אֵת. כלומר, האור של מאור השכינה, ההוא שנקרא נער, מט"ט, המשמש את השכינה בביהמ"ק. ומשום זה כתוב אֵת, כי הוא שֵם השכינה, הכוללת מט"ט מְשמשה.
481. ויראו את אלקי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לִבְנַת הסַפיר. כי נרשמה בו תחת מקומו לבֵנה אחת, מאלו הלבנים שהיו בונים במצרים. שאישה אחת הולידה במצרים. והיו באים שרי פרעה, להשליכו לנהר. והכניסה אותו במקום לבֵנה אחת שבבניין. ובאה פיסת יד ואחזה בו, ונרשם תחת רגליו של השכינה. ועמדה לפניו, עד שנשרף ביהמ"ק שלמטה. כמ"ש, ולא זכר הֲדום רגליו, שהיא לבנת הספיר.
482. לבנת הספיר, אור של ספיר, מפתחות יין הרֶקַח. כלומר, המסך הממותק בבינה, מפתחא, שפותח המוחין הנקראים יין הרקח. חקיקות עליונות שלמעלה, הלוהטות לע"ב (72) צדדים. כי ממסך דמפתחא מתגלה השם ע"ב.
וכעצם השמיים, שהוא ז"א, החקוק בע"ב ענפים פורחים לכל צד, שם ע"ב המאיר, הן בחכמה והן בחסדים. אף כאן המראה של עצם השמיים, הוא כמראה השמיים ממש, שהוא ז"א. הכול נרשם באור של המראה הנחקק מצד השכינה.
483. שישים הם מסביב לשכינה, כמ"ש, שישים גיבורים סביב לה. אלא אלו השישים האירו מי"ב (12) הגבולים שבז"א, ולא סרו מסביב לשכינה לעולם. י"ב גבולים חקוקים עליונים עלו במשקל באילן הגדול והחזק. ג' קווים המאירים בד' רוחות חו"ג תו"מ, שהם י"ב. וכולם מאירים במטרוניתא, השכינה, כאשר מתחברת במלך, ז"א. עצם השמיים ממש, שמקבלת כל מה שיש בשמיים, ז"א. וכל אלו האורות והשבילים מאירים בו באור השכינה.
484. האור של שישים גיבורים שמסביב לשכינה, רשומים בנער, מט"ט. וקוראים להם שישים הכאות של אש לוהטות בדין, שהתלבש בהם מצד השכינה. כמ"ש, שישים גיבורים סביב לה.