37. כתוב, ומִפרי העץ אשר בתוך הגן. זהו מקום שרוחות בני אדם גנוזים שם. המקום שנקרא אוצר הנשמות. והוא אצל הקב"ה. ואמר להם, לא תשתדלו לדעת איך הרוחות מתפרדים מהזיווג המכובד שלי.
הנשמות נולדות מזיווג ז"א ומלכות, וע"כ יש זכרים ונקבות בנשמות. ואור זכר מושפע מלמעלה למטה, בג"ר. ואור נקבה מושפע רק מלמטה למעלה, בו"ק.
וע"כ הצטווה האדה"ר שלא יסתכל ביציאת הנשמות מהמלכות, שהן העץ אשר בתוך הגן, כי אולי יתדבק בנשמות זכרים, וימשיך גם הוא הארת החכמה מאותו הזיווג מלמעלה למטה באור זכר.
כי המשכת החכמה מלמעלה למטה היא שמאל בלי ימין, וגורם לפירוד הז"א, הקו האמצעי, מהמלכות, שהמלכות תישאר בשמאל בלי ימין.
38. כתוב, אישה כי תזריע וילדה זכר. ולא כלול מזכר ומנקבה, כמו בנשמות, שבהן כל נשמה כלולה מזכר ומנקבה. וזהו כפי דרך העולם, שבעוה"ז אין הזכרים והנקבות מתחברים, כמו שיצאו למעלה, בנשמות היוצאות מזו"ן, שיוצאים זוגות זוגות, זכר ונקבה ביחד.
39. ע"כ אין יוצאים זוגות בעוה"ז, משום שאדה"ר והזיווג שלו חטאו לפני הקב"ה, וע"כ, כשהנשמות יוצאות מלמעלה ויורדות לעוה"ז, מתפרדים הזכר מהנקבה, עד שיהיה הרצון לפני הקב"ה לחזור ולחבר אותן יחד. אם זכה האדם, נותנים לו בת זוגו. ואם לא, מפרידים אותה ממנו, ונותנים לה איש אחר, ומולידים בנים שאינם כראוי.
40. ע"כ כתוב, לא יָדוֹן רוחי באדם לעולם. הלוא, רוחו, היה צריך לומר? אלא הם שני רוחות שיוצאים זוגות, ורוחי הוא כמו שהיה מנוקד עם ח' פתוחה, רוחַי, לשון רבים, לא ידונו יחד. כי הם באים לעוה"ז, כשהם נפרדים אחד מחברו. וע"כ כתוב, וילדה זכר, שאינו כלול מזכר ומנקבה, אלא כפי דרך העולם, שאדם וחוה גרמו בחטאם.
משום שהאדה"ר התדבק בנשמות הזכרים, המאירים מלמעלה למטה, נמצא שהפריד הקשר של זכר ונקבה ביחד. כי כשהם ביחד, גם הזכר אינו מאיר מלמעלה למטה. וכיוון שאכל מעצה"ד, שהמשיך הארת החכמה מלמעלה למטה, עשה פירוד בנשמות, ובאות לעולם זכר בפני עצמו ונקבה בפני עצמה.
וזה גרם ג"כ, שהזכר חסדים בלי חכמה. כי מתוך שנפרד מהנקבה, אינו יכול להאיר עוד עם חכמה, כי הארת החכמה אסורה להשפיע מלמעלה למטה כדרך הזכר. ולפיכך אינו משפיע אלא רק חסדים מכוסים.