מט"ט

416. ואֵרֶא החיות והִנה אופַן אחד בארץ. וארא החיות, הסתכלות במראה שאינה מאירה, במלכות. ומתוך שראה אלו החיות, הסתכל במה שגנוז וסתום.

417. והנה אופן אחד בארץ. זהו מט"ט, עליון על המלאכים 500 שנים. ויש לו חמישה שמות: מט"ט מיט"ט זְבוּל עבד זבואל. וכפי שליחות אדונו שעושה, כך הִרבו שמותיו, שהִרבו לו על שמו ארבעה שמות, כארבעת צדדי העולם, חו"ג תו"מ, דרום צפון מזרח מערב. שבכל צד יש לו שליחות מיוחדת.

418. מט"ט קושר קשרים, שמייחד ייחודים, לאדונו. שולט ב-4500 נהרות אפרסמון, הנמשכים ויוצאים מי"ג (13) נהרי אפרסמון גנוזים אחרים. 4500 ריבוא היכלות, הטמונים בתוך האורות, עומדים לפניו. והוא ממונה עליהם.

419. בכל פעם שנכנס ויוצא, רועדים לפניו 1500 רקיעים. 12,000 ריבוא מלאכים מימינו, ומשמאלו, ומלפניו, ומאחוריו. כל אלו המחנות מאירים משלהבת אחת נוצצת היוצאת ממט"ט. ובשלהבת חקוקות אותיות של השם המפורש, שנוצצות ולוהטות מתוך אותה שלהבת. וכולם כשמסתכלים בהארת האותיות החקוקות והמפותחות, כולם רועדים ומפחדים ונוסעים להתנוצצות האותיות.

נודע שכל המסכים והדינים האמורים בעולם אצילות, אינם באצילות עצמה אלא בעולם הבריאה. ומט"ט וסנדלפון, ז"א ומלכות דבריאה, הם הנושאים את המסכים והדינים בשביל ז"א ומלכות דאצילות. מט"ט בשביל ז"א. וסנדלפון בשביל המלכות.

המסך דחיריק, שז"א, הקו האמצעי, פועל עימו כדי לייחד ימין ושמאל דבינה וימין ושמאל של עצמו, שמהם יוצאים כל המוחין הגדולים, נמצא שמקום המסך הזה הוא במט"ט, הנושא אותו בשביל ז"א, וגורם ליציאת כל המוחין האלו. כי לולא המסך דחיריק שמט"ט נושא אותו, לא היו יוצאים כל אלו המוחין.

ונודע שכל שיעור האורות שהתחתון גורם לעליון, מקבל אותו גם התחתון שגרם זה. ולפיכך זוכה מט"ט בכל אלו האורות, שהמסך דחיריק שלו פעל להוציא אותם.

ומתוך שהמסך דחיריק של מט"ט גרם באצילות ליציאת ו"ק דחכמה מלובשים בחסדים, הנקראים חג"ת נ"ה, כי כח"ב תו"מ שירדו לו"ק, נקראות חג"ת נ"ה, הנה זכה בהם גם מט"ט. ואלו חג"ת נ"ה דחכמה נקראים מבחינת היסוד דז"א 5000 פחות 500 נחלי אפרסמון. ומצד המלכות הם נקראים 5000 ריבוא פחות 500 ריבוא היכלות.

כי כל ספירה מבחינת החכמה נקראת אלף. וע"כ חמש ספירות חג"ת נ"ה הן 5000. והחסדים מכונים ריבוא. והם 5000 ריבוא היכלות, אלא שחסרים 500 ריבוא. מטעם שהספירה החמישית הוד, שהיא כנגד המלכות, חסרה לה חצי הספירה שמחזה ולמטה. וע"כ אין בהוד אלא חצי ספירה, 500.

שורש כל זה הוא הארת ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, הכלולים זה מזה, ויש בכל אחד ג' קווים, והם י"ב (12). ועם הכללוּת הם י"ג. ויוצאים מי"ג נהרי אפרסמון גנוזים אחרים. 4500 נחלי אפרסמון יוצאים מי"ג אחרים, שהם י"ג היוצאים מהתכללות ג' קווים ומלכות. וכשאין מחשיבים הכללוּת הם י"ב.

ומבחינת החכמה והחסדים שי"ב אלו ממשיכים, נקראים 12,000 ריבוא. אלפים ע"ש החכמה, וריבוא ע"ש החסדים. ומט"ט בגלל שגרם ליציאת האורות האלו, זכה בהם.

וע"כ זוכה מט"ט לקבל 12,000 ריבוא אלו בכל ספירה מארבעת צדדיו חו"ג תו"מ. דרום וצפון, ימין ושמאל, נקראים חו"ג. מזרח ומערב, פנים ואחור, נקראים תו"מ. ו-12,000 ריבוא מלאכים מימינו, ומשמאלו, ומלפניו, ומאחוריו.

ג' הקווים נחלקים לימין ולשמאל. קו וחצי בימין, שהם קו הימין וחצי הקו הימני של הקו האמצעי. וקו וחצי בשמאל, קו השמאל וחצי הקו השמאלי של הקו האמצעי. קו וחצי שבימין משפיעים חסדים. קו וחצי שבשמאל משפיעים חכמה. המסך דחיריק ממעט הג"ר דחכמה שבשמאל. ונאמר, בכל פעם שנכנס ויוצא, רועדים לפניו 1500 רקיעים.

כי ג' קווים בהארת החכמה הם 3000. כי כל קו הוא אלף. לפיכך בכניסתו וביציאתו לפני ז"א, לעורר ייחוד ג' קווים ע"י מסך דחיריק שבו, רועדים אותם קו וחצי שמצד שמאל, כי ע"י מסך דחיריק מתמעטים הג"ר דחכמה שבשמאל.

המסך דחיריק מכונה בשם שלהבת. וכל אלו המחנות מאירים משלהבת אחת נוצצת היוצאת ממט"ט. שכל האורות מאירים מהמסך דחיריק היוצא ממט"ט. כי לולא המסך דחיריק לא היה ייחוד ימין ושמאל לעולם.

ובשלהבת חקוקות אותיות של השם המפורש. השם המפורש הוא הוי"ה במילוי אותיות א', ז"א, והאותיות שבו הן הספירות שלו. והן נחקקות ע"י המסך דחיריק, שמקבלות אותו, כדי להוציא האורות הכלולים בהוי"ה במילוי אותיות א'. שאינם יוצאים זולתו. וע"כ האותיות מקבלות אותו, והן שנוצצות ולוהטות מתוך אותה שלהבת, שלוהטות מכוח הדינים שבמסך הזה.

ובעת שהחכמה מאירה, מופיעים עימה דינים רבים, המענישים את הרשעים הרוצים להמשיך חכמה מלמעלה למטה. וכולם בעת שמסתכלים באור האותיות החקוקות של השם המפורש, כדי לקבל חכמה, כולם רועדים ומפחדים ונוסעים להתנוצצות האותיות. הם רועדים ומפחדים בעת שנוסעים לקבל מהן התנוצצות החכמה, מחמת רוב הדינים המלווים את הארת החכמה.

420. ומתוך השלהבת ההיא מאירים אופנים אחרים, הנוסעים במרכבות אחרות למטה בתוך ההיכלות, משולבים זה בזה, כמ"ש, כאשר יהיה האופַן בתוך האופן, כלולים זה בזה, ראשים בראשים, והפָּנים פרושים בצידיהם.

בשלהבת הזו, שהיא המסך דחיריק, יש בה הכוחות של שתי מלכויות מנעולא ומפתחא. שבתחילה פועל הקו האמצעי במנעולא שבו, כדי למעט השמאל, ומתוך שהמנעולא אינו ראוי לקבלת אור הפָּנים, ע"כ גונז אח"כ את המנעולא, ופועל עם המסך דמפתחא.

ובאופנים למטה בהיכלות, נמצאות שתי מלכויות מנעולא ומפתחא, וצריכים תיקון לגנוז המנעולא בפנים בתוך המפתחא, שלא יהיה ניכר בחוץ זולת המפתחא, ואז הם ראויים לאור הפנים. והתיקון הזה הם מקבלים מהשלהבת של מט"ט, שבו מסודר כך.

ומתוך השלהבת ההיא, המסך דחיריק, שהמנעולא נגנז בו, ואינו ניכר בו אלא רק המפתחא, מאירים אופנים אחרים, הנוסעים במרכבות אחרות למטה בתוך ההיכלות. מאירים אופנים אחרים שלמטה, שיש בהם שתי מלכויות אלו של מנעולא ושל מפתחא, והם מקבלים תיקון מהשלהבת של מט"ט, לגנוז המנעולא, ולגלות המפתחא, באופן שלא יהיה ניכר כוח המנעולא בהם.

והמלכויות מנעולא ומפתחא משולבות זו בזו, כאשר יהיה האופַן בתוך האופן. שכּלולים זה בזה, ונכנסים זה בתוך זה, ראשים בראשים, שהראש של בחינת מנעולא טמון בתוך הראש של בחינת מפתחא זה בזה.

ואור הפנים לצִדיהם, שיכולים לקבל אור הפנים. ולולא נגנז ראש המנעולא בתוך ראש המפתחא, לא היו ראויים לקבל אור הפנים. כי המנעולא דוחה את האורות.

421. וכל ד' החיות נוסעות לאותם הפנים, באור שרואות באותם הפנים, כי כשמסתכלות ללכת, רואות את אור הפנים המאיר, ולאותו מקום שמאיר הולכות ונוסעות כולן. אם פני אריה מאיר, נוסעות כולן בשליטת פני אריה. אם פני שור מאיר, נוסעות כולן בשליטת פני שור. ואותיות השם הקדוש החקוק מאירות על כל החיות. והשם הקדוש נושא את כולן בתוך הרוח העליון ההוא, הנושא את כל המחנות.

422. ומט"ט הממונה הגדול, עומד בפקודת השם הקדוש, הוי"ה במילוי אותיות א', הנקרא השם המפורש. ונושא כל המחנות בסודו, לד' פניו בד' צורות, אריה שור נשר ואדם, שהוא כולל אותן, בתוך ד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ. ומט"ט כולל השם הנקרא שד"י. וכולם קוראים לו את השם הזה, שד"י, אצל השם העליון הקדוש, הוי"ה.

הוי"ה הוא ז"א, ושד"י הוא יסוד דז"א. ומט"ט, שהוא ז"א דבריאה, הוא מרכבה להוי"ה, ז"א דאצילות. אמנם מבחינת הלבשה אינו מלביש אלא ליסוד דז"א, שמט"ט הוא בצורה של צדיק יסוד עולם. ולבוש של שד"י, מט"ט. ולפיכך הוא נקרא שד"י ע"ש יסוד דז"א, ונקרא אצל שם הוי"ה, ע"ש שהוא מרכבה לז"א.

423. בידיו של מט"ט נמסרו י"ב מפתחות עליונים בשם הקדוש. וארבעה מפתחות הם ארבעה סודות של האורות המתחלקים. מפתח אחד נקרא אור נוצץ נסתר וטמון, אין לו גוון. וההתנוצצות ההיא אינה עומדת להסתכל בה, ולא נראה בה צבע, אלא נוצץ התנוצצות לעיניים, ונגנז ואינו נודע.

424. המפתח השני הוא אור המאיר. ושִׁמחה להסתכל בו. לפעמים הוא לבן, ולפעמים הוא ירוק, ולפעמים לא זה ולא זה.

425. המפתח השלישי נקרא אור זוהֵר, שזוהר ומאיר. הוא הזוהר המאיר לכל שאר האורות. אור זה מרוקם בכל הצבעים. האור הזה הוא מאותו הזוהר של הרקיע שעל החיות. כמ"ש, כזוהַר הרָקיע. כלול בעשר שבילים היוצאים מאלו ל"ב (32) השבילים הגנוזים.

426. המפתח הרביעי נקרא אור התבונה, הנותן תבונה בלב לדעת ולהסתכל ולעמוד על סודות עליונים. והאור הזה המשמח את הלב, נותן הארת החכמה, והתבונה לדעת ולהסתכל.

הדעת נקראת מפתחא, להיותה פותחת האורות של ימין ושמאל, חו"ב, שיוכלו להאיר. וכל זמן שהדעת אינה פותחת אותם לייחד אותם זה בזה, אינם יכולים להאיר.

ויש ארבעה מיני דעת, שלושה בראש דז"א, שהם, דעת נעלמת, המכריעה בין או"א עילאין. ודעת גלויה, המכריעה בין ישסו"ת. ודעת המתפשטת מראש דז"א לגוף. הדעת הרביעית היא הדעת שבגוף, הנמשכת מהדעת המתפשטת שבראש אל הגוף.

וכל דעת כלולה מחב"ד, כי להיותה מתקנת את חו"ב היא נכללת מהם. ונמצא שיש כאן ארבעה מיני דעת, שכל אחת מהן כלולה משלושה, שהם י"ב מיני דעת. והם מכונים י"ב מפתחות.

ובידיו של מט"ט נמסרו י"ב מפתחות עליונים בשם הקדוש, י"ב מיני דעת הנקראים י"ב מפתחות, הפותחים כל האורות שבשם הקדוש. וארבעה מפתחות הם ארבעה סודות של האורות המתחלקים.

הדעות הכוללות בלי להחשיב שלושת הפרטים שבכל דעת, הן רק ארבעה מיני דעת. שהן הדעת הנעלמת, הדעת הגלויה, הדעת המתפשטת, הדעת שבגוף. שכל אחד מארבעה מיני הדעת האלו, יש לו דרך הארה המיוחד לו.

מפתח אחד נקרא אור נוצץ נסתר וטמון, הדעת הנעלמת שבאו"א עילאין, שהחכמה נסתרת וגנוזה בהם, מפני שהי' אינה יוצאת מאויר או"א, והם תמיד בחסדים מכוסים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. אין לו גוון, כי מתוך שהי' אינה יוצאת מאויר שלהם, אין שייך בהם הגוונים לבן ואדום, כי אין אדום אלא מיציאת המלכות מבינה.

וההתנוצצות ההיא אינה עומדת להסתכל בה, שאינה עומדת לקבל חכמה, הסתכלות, מפני שהוא תמיד ח"ח ואינו חפץ בחכמה. וע"כ אפילו בשעה שאו"א ממשיכים חכמה כדי להשפיע לישסו"ת, לא נראה בה צבע, שגם אז אין החכמה נמצאת בהם עצמם, וע"כ אין להם גוון, שאין חילוק גוונים לבן ואדום נראה בהם, כי לבן הוא חסדים, ואדום הוא חכמה, וכיוון שאין בהם חכמה, אין גוון שייך בהם.

בשעה שמשפיעים חכמה לישסו"ת, אין החכמה מתגלה בהם עצמם אלא נוצצת התנוצצות לעיניים, שהן חכמה, הנקראת עיניים, בשביל ישסו"ת, והחכמה נגנזת תכף ואינה נודעת בהם. והתבאר תוכן האור של הדעת הנעלמת, שהיא המפתח הראשון.

המפתח השני הוא אור המאיר. ושִׂמחה להסתכל בו. והוא הדעת הגלויה, הדעת דישסו"ת, שבהם יוצאת הי' מאויר שלהם והחכמה מתגלה בהם. וע"כ היא שִׂמחה להסתכל. כי גילוי אור החכמה נקרא הסתכלות.

לפעמים הוא לבן, בשליטת החסדים. ולפעמים הוא ירוק, בשליטת עצמו, קו אמצעי, הכולל חכמה וחסדים. ולפעמים לא זה ולא זה, בזמן הקטנות שהגוונים עוד לא התגלו בו.

המפתח השלישי נקרא אור זוהֵר, שזוהר ומאיר, והוא הדעת המתפשטת. כי דעת כוללת חב"ד, וחו"ב שבדעת אינם מתפשטים לגוף, אלא הדעת שבדעת. והיא הנקראת הדעת המתפשטת. וכיוון שממנו מתפשטת החכמה לגוף, ע"כ נקרא אור זוהר, כי אור החכמה מכונה זוהר.

ובהיותו בחכמה ובחסדים יחדיו כדרך הקו האמצעי, לכן הוא זוהר ומאיר, שזוהר הוא חכמה, ומאיר הוא חסדים. הוא הזוהר המאיר לכל שאר האורות, כי הוא לבדו מתפשט ומאיר בגוף וממלא חדרים ומסדרונות של הגוף. אבל שני המפתחות הראשונים אינם מאירים לגוף.

אור זה מרוקם בכל הצבעים, שכולל את כל שלושת הגוונים לבן אדום ירוק. האור הזה הוא מאותו הזוהר של הרקיע שעל החיות. כמ"ש, כזוהר הרקיע. שהוא החכמה הנמשכת מזוהר הרקיע מדעת דישסו"ת, שהוא הרקיע העליון שעל החיות דז"א.

ונודע, של"ב שבילים הם ע"ס דבינה וכ"ב (22) אותיות דז"א. ונמצא שהדעת המתפשטת, דעת דדעת דישסו"ת, היא ע"ס דבינה, להיותו נמצא בראש ז"א. ומה שנמשך מהדעת המתפשטת לגוף, הוא כ"ב אותיות דז"א.

ולכן האור הזה, שהוא מאותו הזוהר של הרקיע שעל החיות, כלול בעשר שבילים, שהם ע"ס דבינה, מפני שהוא דעת דדעת דבינה שבראש ז"א. היוצאים מאלו ל"ב (32) השבילים הגנוזים, כי ל"ב שבילים כוללים עשר דבינה וכ"ב דז"א.

המפתח הרביעי נקרא אור התבונה, הנותן תבונה בלב לדעת ולהסתכל ולעמוד על סודות עליונים. אור התבונה, הדעת המלובשת בגוף בלב. ונקרא אור התבונה, להיותו מתפשט מהדעת שבדעת דתבונה. ונותן תבונה בלב, כלומר, שמתלבש בלב. לדעת ולהסתכל ולעמוד על סודות עליונים, שכל המשיג אותו אור, הוא יודע ומשיג הסודות העליונים. וזה האור המתלבש ומשמח את הלב, הנותן הארת החכמה לדעת ולהסתכל.

427. ואלו הם ד' מפתחות עליונים, שכל שאר המפתחות כלולים בהם. כי כל אחד מאלו ד' מפתחות כלול משלושה, חב"ד, וע"כ הם י"ב, הרי שכל המפתחות כלולים באלו הארבעה. וכולם נמסרו בידי הממונה הגדול, מט"ט. השר הגדול על כל סודות אדונו, שבחקיקות של הסודות של השם הקדוש המפורש.