400. אמר רבי שמעון, אם בני העולם היו מסתכלים במה שכתוב בתורה, לא היו באים להרגיז לפני ריבונם. כשמתעוררים דינים קשים לרדת בעולם, כתוב, ואל אישה בנידת טומאתה לא תִקרב לגלות ערוותה. על זה כתוב, סוד ה' ליראיו. וכאן אני צריך לגלות הסוד, כי כאן המקום לגלות אותו.
401. בשעה שהנחש החזק שלמעלה מתעורר בגלל עוונות העולם, הוא שורה ומתחבר עם הנוקבא, ומטיל בה זוהמה. ואז נבדל הזכר ממנה, משום שנטמאה. ונקראת טמאה. ואין ראוי לזכר, שיתקרב אליה. כי אוי לעולם, אם הוא נטמא עימה בזמן שהיא טמאה.
ב' נקודות במלכות:
א. מנעולא, מלכות דמדה"ד דצ"א, שאינה ראויה לקבלת אור העליון.
ב. מפתחא, מלכות הממותקת בבינה, הראויה לקבל אורות עליונים.
וע"כ נקראת המלכות, עצה"ד טו"ר. שאם זכה האדם, נגנזת נקודת המנעולא, ונקודת המפתחא שולטת. ואז המלכות מקבלת אורות עליונים בשביל התחתונים. ואם לא זכה האדם, מתגלה במלכות נקודה דמנעולא, וכל האורות מסתלקים ממנה, כי נגלה שאינה ראויה לקבל שום אור. וזה נבחן, שהמלכות כביכול נטמאה ואינה ראויה להזדווג עם ז"א. כי ז"א אינו יכול להשפיע בה אור העליון. ועוד, כי אם יתחבר בה ז"א בעת ההיא, תתעורר גם בו נקודת המנעולא, ויסתלקו האורות גם ממנו.
בשעה שהנחש החזק שלמעלה מתעורר בעוונות התחתונים, הוא שורה ומתחבר עם הנוקבא, ומטיל בה זוהמה. כלומר, שניתנה לו רשות לגלות נקודת המנעולא במלכות, שמחמתה מסתלקים ממנה כל האורות, ואינה ראויה עוד לקבל אור. שזה נבחן, שהטיל בה זוהמה. ואז ז"א נבדל ממנה, ואינו משפיע לה אור, משום גילוי המנעולא, הנחשב כמו שנטמאה. ואין ראוי לזכר, שיתקרב אליה. כי אם יתקרב ויתחבר עימה, תתדבק גם בו בחינת המנעולא, ויסתלקו אורותיו. כי אוי לעולם, אם הוא נטמא עימה בזמן שהיא טמאה. כי אם יסתלקו גם אורות דז"א, ייחרב העולם, שלא יהיה להם ממי לקבל חיותם.