מאמר במקום הקדמה
שכל הפועל
הדבקות האמיתית היא בחינת ידיעה
לא כצורנו צורם
אהי' שלחני אליכם
תנועה גשמית ותנועה רוחנית
תיקון כלל ופרט
חטא אדה"ר - חטא שאול המלך
אמונה אומן
צדיק מושל יראת אלקים
וכאור בוקר יזרח שמש
התהפכות הצורות
נעימות השירים והנגינה
סיתומים
המפורסם והמושכל
נחמה העתידה
חינוך הבנים
מזון גשמי ומזון רוחני
סוד מצוה דמגני
חילוק מעוה"ז לעולם שלאחר התחיה
קנאה
דומם דקדושה
אך בצלם יתהלך איש
אך טוב וחסד
מפלת הגאים - ירושת השפלים
ספירות
צמצום א' - 1
צמצום א' - 2
שלש מראות בצמצום
עניין שני הקצים
סוד הצמצום
דבר הצמצום
סוד הציץ
סבת הצמצום
חלל פנוי
ולדבקה בו
תיקון המנצפ"ך
סוד "ונוגה כאור תהיה"
שבע חומות
סדר התיקון
תענוג הקבוע, ועבדות המעולה
ממשלה
והחוט המשולש לא במהרה יינתק
עליונים למעלה ותחתונים למטה
ענין בת צור
תיקון השמאל
אצילות נשמה
גבהות הלב
גדול הנהנה מיגיעו
השפעה ותענוג
אני הוי' לא שניתי
פעולות האדם ותחבולותיו. ציור אחד יוצא מכל המעשים
אחדות הפעולות
הדבר שהיה בכלל
ומבשרי אחזה
התאחדות המעשים למעשה אחד
התאחדות הנבראים
ענין קטנות ב'
ברוך שם כבוד
שמירת התורה תלויה בארץ
קב"ה וישראל חד הוא
אם בארזים נפלה שלהבת
ששים רבוא נשמות
גמר התיקון
סוד שמותיו ית'
גאוה, רצון בחירי ומחוייב
אליהו ואלישע
מי הקדמני
סוד הנבואה
סגולות התורה
מה שנוהג בגשמיות נוהג ברוחניות
סגולת השינה
חותמו של הקב"ה אמת
שבח הנוסף על סוד השלימות
ענין זקנה
כח הנשמה
זכוך הגוף
מערכות הטבע
ענין פרס
תולדות גשמיים ותולדות רוחניים
שכל ומושכל
דע את אלקי אביך ועבדהו
עבודה באהבה
צדיק אוכל לשובע נפשו
הרה וילדת יחדו
זמן ומקום
ענין צורה רוחנית
חסרון ושלימות
חיצוניות ופנימיות-1
בן ועבד
השלימות-1
לימוד התורה הק'
כל שזכה שהקב"ה משפיע לו חב"ד
אם הוי' לא יבנה בית
רם הוי ושפל יראה
רזא דכלים ריקים
ג' עלמין אית ליה לקב"ה
ענין חיצוניות ופנימיות - 2
אין בין תענוג לשמחה
חכמת הרגש התענוג
מסירות נפש
באה שבת באה מנוחה
מעלת השבת
ענין אשת חיל
ביאור המדרש ויכל אלקים
מאמר השבת
ושמרתם את השבת
ב' שבתות
לכולם נתת בן זוג
שבת ושמיטה
ערך התנועה - והמנוחה
ושמרו בני ישראל את השבת
השלימות - 2
פלאי פלאות ג' בחינות
מציאות העבודה
כל שיש לו מציאות יש לו אמת
ענין עקרת בית הנפש הוא עקרת הבית
הבונה בית למלכו
יסוד אמא א-ל שד"י
מצה למצוה
ה' ספירות
הויות
אדם הראשון נולד מהול
קשת
מילה - פריעה - אטיפא דמא
קבלת התפילה
שינוי מקום ושינוי העתים
הוי' שפתי תפתח
בדחילו ורחימו
עיון תפילה
תקון הבושה "מאין באת"
רחמים
מזמור לאסף
ארבעה אין הדעת סובלתן
רחמנא ליבא בעי
פגימת עינים
ב' יראות
הללו בוכין והללו בוכין
כל המצטער עם הצבור
הויכוח שבין כ"י להשי"ת
הכל בידי שמים
תיקון הנשמות
גילוי היחוד
היתרון שבהשבה
שני הדרכים שבהם העולם מתנהג
גילוי פנים
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
בעל הסולם/פרי חכם - שיחות
chevron_left
מזון גשמי ומזון רוחני
 

מזון גשמי ומזון רוחני

אמרו, שיש בחינת דם לבן חריף בתוך בטן האדם, שזה עושה כח העיכול. ובו גם קשור כל חיות האדם. והוא הולך ומתמעט, על ידי עבודת העיכול, המוטל רק עליו. ולכן בעבור חשבון סעודות, בסכום שניטל ונשאב לגמרי, אז ימות החי. והם אמרו, שהגם שמורכב צריך להפרד, מכל מקום היה הגוף מאריך ימים, כמו הדוממים. אלא אותו המיסוי הנ"ל, מקצר ימיו ושנותיו. עוד אמרו, שהמרבה לאכול, הולך בקוצר ימים, מחמת אפיסת המסוי החריף הנ"ל, שבקבתו.

וזה ענין, (קהלת יב ה) "כי הולך האדם אל בית עולמו", דהיינו, שמת במקצת בכל יום, וימים שלו, הם שיעורי חלקי המסוי, לפי סעודותיו. ואי אפשר להמלט, כי אם לא יאכל ימות ברעב, ואם יאכל ימיתו המסוי הנ"ל. וזה סוד, (משלי יג כה) "צדיק אוכל" וכו', ובא בימים. "ובטן רשעים תחסר" ימיו. וזה שאומרים בברכת המזון, "ואל יחסר לנו מזון", דהיינו, שהמזון לא יחסר להם חיותם, דהיינו, "בעבור שמו הגדול". בסוד מזון רוחני שזה לעומת זה, ומבקשים שעל כל פנים בסוד מזון רוחני לא יהיה חסרון. (וסגולתו שלא … .. וינצל מחולי נכפה).

וזה ענין, (ב"מ צז.) "גברא דנשי קטלוהו, לא דניא ולא דיינא", דהיינו, בחינת המזון הנ"ל. או הגשמי, להשקיט עצבי גופו. או מזון רוחני, להשקיט עצבי נשמתו. ואולי זה ענין, (ב"מ פו:) שלמה שהיה לו אלף נשים, דהיינו, (מ"א ה יא) "ויחכם מכל האדם", אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, דכתיב במלך, (שופטים יז יז) "ולא ירבה לו נשים", וענינו היה, בסוד אלף (חכמה) בינה. אבל זה ראוי בקץ התיקון דוקא. וזה עניין, (מ"א יא ד) "לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו", לעת 'זקנותו' דוקא, הטו לבבו במשהו. ומחמת זה הלך אל אבותיו בשלום. ואחר כך רחבעם בנו, לא שמע לעצת "הזקנים", ואמר (שם יב יד) "אבי יסר אתכם בשוטים" וכו'. ואז יצא לפועל "רחב"עם ו"ירב"עם, וחלקו את המלכות. ומהרחבה יצאו למריבה, שאחר כך והיו לאחדים ב' המטות אלו, (יחזקאל לז כה) "ודוד עבדי נשיא להם לעולם", בסוד (במדבר כא יד) ו"את והב בסופה". (סוד עקרבים ע"קרב והבן).