משה בן המלך
[רעיא מהימנא ברא דמלכא]
77. ביהמ"ק ושמו של משיח נקראים בשם הוי"ה. וד' אותיות הוי"ה הן ארבעה פני אדם, והם של שבט לוי, שהם יצאו מהחיות של שאר השבטים, שהן פני אריה שור נשר, ונכנסו בחלק של פני אדם, שהם ארבעה פנים שלו, כי פני אדם כוללים כל ד' הפנים.
ומשה הוא אדם בצורתו של אדה"ר למעלה. כמ"ש, מה שׁמו ומה שם בנו. מה שמו, אדה"ר, ומה שם בנו, משה. ומשום זה כוהנים ולוויים, מזונותיהם ע"י המלך, שאוכלים על שולחנו. ושאר צבאות המלך, כל אחד נותנים לו לאכול בבית המושב שלו. ומשה כבן המלך, קרוב אל המלך יותר מאלו האוכלים על שולחנו, כי אין קרוב אל המלך בכל בני מלכותו יותר מבנו.
78. קם רבי שמעון ואמר אל בעל המאמר, זקן זקן, בדברים שלך נודע מי אתה, אתה הוא אדה"ר. מה שמו, כתוב עליך. מה שם בנו, כתוב על משה. ומשום שמשה חידש כמה חידושים בתורה, יש שמחה אצלך, כי בן חכם ישַׂמַח אב.
79. משה, בפרשה זו נזכרת האסִיפה שלך לעולם ההוא. שכתוב, עלֵה אל הר העבָרים הזה, וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל, וראית אותה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרון אחיך. ובפרשה זו יש לך לחזור לעולם ולחיות, ולהיכנס לארץ ישראל, ולהתחבר בפרשה זו בכלה שלך, ארץ ישראל, מלכות, שכתוב בה, הנני נותן לו את בריתי שלום. שהייתה שלו, ונתן אותה לפינחס, והוא אינו חסר. ומשום זה לא אמר לך כאן הקב"ה, רד, אלא, עלה אל הר העברים. כי מההר הזה תיכנס לארץ ישראל.
80. ומה שכתוב בך, ולא ידע איש את קבורתו. אוי לאלו אטומי הלב, סתומי העיניים, שאינם יודעים הקבורה שלך, כי היית מבקש רחמים לפני הקב"ה, שלא יכניסו אותך באותה קבורה שבה אתה נקרא מת. כמ"ש, משה עבדי מת. ואלו הטיפשים היו אומרים, שמשה היה מפחד ממיתה כשאר הבריות, לצאת מעוה"ז לעוה"ב, והם אינם יודעים איך היו הקבורה שלך והמוות שלך.
81. כי כך ביארו בעלי המשנה, שמֵתי חוץ לארץ אינם חיים. אינם אומרים, שאינם עתידים להֵחיות. שאם היו אומרים כך, היו כופרים בתחיית המתים. אלא כאן סוד גדול.
כי הקבורה של משה הייתה בצלם שאינו הגון לו, כמ"ש, בארץ צייה ועייף בלי מים, במדבר. ואין מים אלא תורה, כלומר שהמדבר הוא מקום הקליפות. ובה, בארץ צייה, כתוב, לא תוֹאר לו ולא הדר. ומי שראה אותו בצלם ההוא, כתוב, ונִראֵהו ולא מראֶה ונֶחְמְדֵהו. ומשום זה, נבואת ישעיהו, המתחילה בכתוב, הנה ישכיל עבדי, רומזת עליו.
82. ומשום קבורה זו, היה מבקש רחמים, שלא ימות שם בחוץ לארץ, מפני מה שהייתה בארץ צייה ועייף בלי מים, שהם התורה. ומשום זה כתוב עליו, עלה אל הר העברים הזה, משפלותו הראה לו מעלתו.
אע"פ שאתה קבור במקום שאינו הגון לך, בלי הלבושים שלך, שהם עור ובשר, נע ונד מהמקום שלך, ומטולטל, וגולה. הרי פינחס, שעשית חסד עימו, שכתוב עליך, הנני נותן לו את בריתי שלום, הרי הוא יעשה חסד עימך, ובו תתעלה בפרשה שלו, בפרשת, הנני נותן לו את בריתי שלום. כי פינחס הוא אליהו, מלאך הברית, שיעזור למשה להתחבר עם ב' משיחים, להוציא את ישראל מהגלות. שבּפרשה שלו, הכּלה שלך, המלכות, שם תתייחד עימה, כחתן עם כלתו.
83. כי אתה, אם לא היית קבור מחוץ לארץ הקדושה, מחוץ לכלה שלך, לא היו ישראל יוצאים מהגלות. ועליך כתוב, והוא מחוֹלָל מפשעינו, כי נהיית חול בקבורה שלך, בגלל עוון ופשע של ישראל, שכתוב בך, ויקבור אותו בגיא. ומה כתוב בקבורה שלך? כל גיא יינשׂא, כלומר, כל שפל ונמוך יינשא בזכותך, שהם ישראל, שהם שפלים מכל אומה ולשון. וכל הר וגבעה יִשְׁפָּלו. הם הרשעים ועזי הרוח.
84. וכתוב, ובחבורתו נִרפא לנו. בחיבור, שהתחבר עימנו בגלות, נרפא לנו. כי אתה כשמש המאירה, שאע"פ שהשמש שוקעת בלילה, היא מאירה בלבנה ובכל הכוכבים והמזלות. כך אתה מאיר בכל בעלי ההלכות והקבלות. וממך הם מושְׁקים בסתר, כמו מעיין המשקה האילנות תחת שורשיהם בסתר, עד שמתבקעים מֵימיו בגלוי. כמ"ש, יפוצו מעיינותיך חוּצה.
85. כי אתה הוא כמו השמש, ההולכת בימי החורף תחת המעיינות בסתר, ומחממת אותם. וכשתגיע הגאולה, תהיה כשמש ההולכת בקיץ למעלה מהמעיינות, ויהיו צוננים בלי דין, ברחמים. כי כשאתה תחתיהם, הם חמים בדין.
בא משה ובירך את רבי שמעון, ואמר, ודאי אתה הוא המאיר לי, בזמן שכתוב עליי, כי בא השמש, שהוא אותיות כָּבה השמש, שמחשיך אורה. יהי רצון, ששם הוי"ה יאיר שמו עליך.