א. קבלת יסורין, כגון מחסור בפרנסה או מחסור בבריאות, בזיונות, ואי הצלחה לגמור את תכניותיו, ואי סיפוק נפשי.
ב. מתפלל ואינו נענה. בשעה שמיטיב מעשיו, למשל ששומר את עצמו שלא להונות חבריו, נמצא יורד אחורנית, ובשעה שמריע את מעשיו נמצא מצליח ביותר.
אין מזדמן לו פרנסה בדרך כשרות, זולת בדרך הונאה וגניבה, או בחילול שבת.
ג. כל מכיריו ההולכים בדרך ישר סובלים עניות ומחלות וכל מיני בזיונות. ומכיריו הרשעים מתלוצצים עליו יום יום, מצליחים ועולים בעשירות ובבריאות ויושבים בשלוה בלי דאגות.
ד. כל מכיריו הצדיקים מקיימי תורה ומצווה דומה לו שהמה אכזרים ואגואיסטים משונים או טפשים מלידה וחסר להם דרך ארץ, וצבועים גדולים, עד שמאוס לו לישב עימהם אפילו בגן עדן עד שאינו יכול להיות בחברתם אף רגע.
א. קבלת טובה ורוב שלוה, השגת פרנסתו בקלות גדול ובמילואו, לא ירגיש דוחק לעולם, לא ידע מחלות כלל, ישיג כבוד בכל אשר יפנה, וכל תכניותיו שעולה על דעתו גומר בקלות בהצלחה רבה.
ב. מתפלל ונענה תיכף על המקום. בשעה שמיטיב מעשיו מצליח ביותר ובשעה שמריע את מעשיו מאבד את הצלחתו.
ג. כל מכיריו, ההולכים בדרך הישר, המה בעלי פרנסה ועשירים, בריאים, לא ידעו שום מחלה, ומכובדים ביותר בעיני העולם, יושבים בהשקט ושלוה רבה.
ומכירים שאין הולכים בדרך ישר, המה מחוסרי פרנסה, מלאים טרדות וצער, סובלים מחלות ומבוזים ביותר בעיני הבריות.
כל המכירים הצדיקים, רואה אותם פקחים, בעלי חשבון, בעלי דרך ארץ עם הבריות, אנשי אמת, בעלי צורה, עד שמתענג מאוד להיות בחברתם.