39. דומה דודי לצבי או לעופר האיילים. אשריהם ישראל, שזכו שהמשכון הזה ממלך העליון יהיה אצלם. ואע"פ שהם בגלות, בא הקב"ה בכל ר"ח ושבת ויו"ט, להשגיח עליהם ולהסתכל במשכון הזה שיש אצלם, שהוא חמודו.
40. בדומה למלך, שמרדה בו המטרוניתא. הוציא אותה מהיכלו. לקחה עימה בנה, שהוא חמדת המלך ואהוב שלו. ומשום שדעתו של המלך עליה, עזב אותו בידיה.
בשעה שעלה רצונו של המלך על המטרוניתא ועל בנה, היה עולה בעליות, ויורד במדרגות, ועולה על כתלים, להסתכל ולהביט עליהם מבין חֲרַכֵּי הכותל. כיוון שראה אותם, התחיל לבכות מאחורי חרכי הכותל.
41. כך ישראל, אע"פ שיצאו מהיכל המלך, ובאו בגלות, המשכון ההוא לא עזב אותו. ומשום שרצון המלך עליהם, עזב אותו עימהם. בשעה שעלה רצון המלך הקדוש על המטרוניתא ועל ישראל, עלה בעליות וירד במדרגות ועלה על כתלים, להסתכל ולהביט עליהם מבין חרכי הכותל. כיוון שראה אותם, התחיל לבכות.
כמ"ש, דומה דודי לצבי או לעופר האיילים, לקפוץ מהכותל אל העלייה, ומהעלייה אל הכותל. הנה הקב"ה עומד אחר כותלנו, בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. כמ"ש, משגיח מן החלונות, כי ודאי שבית הכנסת צריך חלונות. וכתוב, מציץ מן החֲרַכּים, להסתכל ולהביט עליהם. ומשום זה צריכים ישראל לשמוח ביום ההוא, שהם יודעים זה ואומרים, זה היום עשה ה' נגילה ונִשמחה בו.