11. כשבא השמש, וכל השערים נסתמים, והלילה בא וחשך, כמה גדודים נפתחים משלשלותיהם, והולכים ומשוטטים בעולם, וכמה ממונים עליהם שמנהיגים אותם. ויש ממונה גדול על כולם מצד השמאל. ואותו רשע בלעם, היה מצוי אצל הממונה הזה העליון מכולם בכשפיו. והיה אומר בכשפיו בלילה, בזמן ששולט עם כל החֶברה שלו, והממונה היה בא להימצא אצלו, ומודיע לו מה שרוצה.
12. כמ"ש, ויבוא אלוהים אל לבן הארמי, שהוא הממונה המצוי אצלו. וכתוב, ויבוא אלוהים אל אבימלך. כולם כמו זה. בכל מקום קוראים לו באלו הכשפים. וע"כ היה שכיח בלילה יותר מביום, משום שבלילה זמן שליטתו. וכל אלו מכשפים וחכמים היו לאבימלך, כמ"ש, וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון. שפירושו, בכשפים. ולבן היה מכשף. וגם בלעם כמוהו.
13. וע"כ בכולם כתוב אלוהים ולא הוי"ה. כמ"ש, ויבוא אלוהים אל בלעם. ויבוא אלוהים אל לבן. ויבוא אלוהים אל אבימלך. אלוהים פירושו הממונה, הוא בא אליהם ולא הם אליו. כי אין לממונים האלו מקום מוכן. ואיך נאמר שאלוהים הוא ס"א? אלא שֵׁם זה, אלקים, הוא משותף לכל, ואפילו עבודה זרה נקראת ג"כ אלוהים, אלוהים אחרים.
ובכלל של אלוהים אחרים הם הממונים האלו, ולכן נקראים בשם אלוהים. ואותו רשע היה אומר בכשפים, וקרא לו, ובא אליו. ומשום כך כתוב, לינו פה הלילה, והשיבותי אתכם דָבר, כאשר ידבר הוי"ה אליי, ולא כתוב אלוהים. כי אותו רשע היה משבח עצמו ואמר הוי"ה, שהרי לא כתוב בו אלא, ויבוא אלוהים.