המְקָרֶה במים עליותיו

124. המְקָרֶה במים עליותיו. הקב"ה כשברא העולם, הוציא אותו מתוך מים, וערך אותו על מים. חילק את המים לשני חצאים, מחצית למטה, ומחצית למעלה, ועשה בהם פעולות. מהמחצית שלמטה עשה ותיקן את העוה"ז, וערך אותו על המחצית הזו, ותיקן העולם למעלה ממנה. כמ"ש, כי הוא על ימים יְסָדָה. והמחצית האחרת העלה למעלה, וסָפַן עימה התקרות העליונות. כמ"ש, המְקָרֶה במים עליותיו.

125. ועשה רקיע בין שתי המחציות האלו. כמ"ש, יהי רקיע בתוך המים. ועליהם תיקן וסידר מלאכים עליונים קדושים, מתוך הרוח שנגזר מפיו. כמ"ש, וברוח פיו כל צבאם.

126. ובאלו המלאכים תיקן וסידר מזמורי שבחיו ביום. והם מתערבים בלהבות אש. ואלו גדודי צבאות, אומרים שירה ביום, תשבחות בבוקר, וזמירות בערב. כשמגיע הלילה, כולם פוסקים מלומר שירה. אלא מלאכים אחרים אומרים שירה בלילה. כי אלו שביום אינם מזמרים בלילה. למעלה מהם יש גדודי אש, העומדים בשלהבת חזקה, ומריחים אש אוכְלה, וחוזרים למקומם.

127. ויש בצד הקליפות, שהתהומות עולים אלו על אלו, ויש תהום עליון, בינה דקליפות, ויש תהום תחתון, מלכות דקליפות. ובכולם שוכנים בעלי הדין מצד הדין הקשה. ויש בתוך התהום התחתון שלהבות השורפות ניצוצי אש, הממונים על דיני העולם, לשרוף הרשעים באש, הנמשכת מנהר דינור. וכולם אש, והמראה שלהם אש לוהטת, ועומדים בין עליונים לתחתונים.

128. וכשעשן המזבח עולה, עוברים ואובדים מלאכי חבלה מאותו התהום התחתון, שעומדים לכלות ולהאביד. ואותה הנזילה של אש חזק מנהר דינור, חזק ועליון, חוזרת למקומה. וכל החיצוניים נהנים מעשן המזבח, משום שנתקן כנגד מזבח העליון, וע"כ נהנים ממנו.

והם מתקרבים לעשן הזה. והוא עשן אֵמוּרים ופְדָרים שמתאכְּלים בלילה, שמהם ניזונים החיצוניים. ועשן אחר עולה מהקורבנות ביום, שהוא לקדושה. כי לכל אחד ואחד מזין העשן, הן לקדושה והן לס"א. והוא רצון הכול העולה למעלה, מפני שהוא נחת רוח אל המלך הקדוש.