הקדמה
בריאת העולם במדת הרחמים
צדיא וריקניא - 1
מעשה בראשית
צדיא וריקניא - 2
נעשה אדם
בנין האדם ויצירתו
תולדות השמים והארץ
מלך לשדה נעבד
בריאת אדם הראשון
חטא עץ הדעת
ויחל נח - ויטע כרם
ענין חטא דור המבול
עניין הסתלקות הקדושים
זכו אחישנה לא זכו בעתה
וירא
דבר אמת
וגם לגמליך אשאב
תולדות
שמש ולבנה - עשו ויעקב
נמרוד החל ועשו כלה
ויאהב יצחק את עשו
ויצא
לא עת האסף המקנה
שם המקום מחנים
וישלח
יעקב שהתקין עצמו לדורון לתפילה ולמלחמה
ענין בקש יעקב לגלות את הקץ
תבת משה
סוד שובבי"ם ת"ת
ומשה היה רועה את צאן יתרו
שאלות משה במראה הסנה
ארץ מתגלגלת, ומזלות קבועים
אהי' שלחני אליכם
שלשת האותות
גשמיות ורוחניות
לחם מן השמים
וידי משה כבדים
ויסעו מרפידים
מצות עשה, אנכי הוי' אלקיך
לחפשי חנם
שכינתא בתחתונים
ביום השביעי שבת וינפש
ושמרו בני ישראל את השבת
כבוד המלך
אור המנורה
אלדד ומידד
האיש משה ענו
תיקון המרגלים
ענין ציצית
סוד ציץ ופרח ושקדים
קרח
קרח ועדתו
יום הביכורים
היום נמשך אחר הלילה
בכור ופשוט - הלילה אחר היום
תכלית הידיעה
את ה' אלקיך תירא
ענין בשר תאוה
בנים אתם להוי' אלקיכם
סוד זווג קוב"ה ושכינתיה
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
בעל הסולם/פרי חכם - על התורה
chevron_left
בכור ופשוט - הלילה אחר היום
 

בכור ופשוט - הלילה אחר היום

באמור מובן שכל ההארות והטוב הנקראים יום, ה"ס (סנהדרין צ., אבות פ"א מ"א) "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", דהיינו, חלק של פשוט, (בסוד בהא"ה) שהוא מעשיהם של צדיקים, המכונה יום כנ"ל, אשר בהקדם הלילה זכו לזה. ובאופן זה נשאר הלילה בסוד (שבת צד:, וש"נ) "מלאכה שאינה צריכה לגופה".

אבל יש צדיקים גמורים המכונים בשם בכורים, בסו"ה (תהלים פט כח) "אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ", שהמה הבחירים מכל ישראל, כי יש להם שני חלקים לעולם הבא, דהיינו, "פי שנים".

פירוש, נכון הוא שהקודם חשוב יותר מן הנמשך, וכיון שהערב קדם לבוקר במעשה בראשית כנ"ל, "כיתרון האור מן החשך". ואיך אמרת כי מלאכת הלילה היא מלאכה שאינה צריכה לגופה, אלא כמו עבד המכין לאדונו שהוא היום, כנ"ל.

אולם האמת היא שיש שני מיני תשובה. א'. תשובה מיראה. ב'. תשובה מאהבה. תשובה מיראה היא, (יומא פו:) "שזדונות נעשות לו כשגגות". ואם כן ודאי שאינם נחשבים לרווח, אלא למכינים. מה שאין כן התשובה השניה, שהיא מאהבה, (שם) "שזדונות נעשות לו כזכיות". אם כן כל החשכות והיסורים, שהם מעשיהם של רשעים, כיון שהתהפכו לזכויות, הרי אינם מכינים, אלא המה נהפכו לאורות גדולות ועצומות בעצמם. וז"ס, שכר משנה, (דברים טו יח) "כי משנה שכר שכיר עבדך", כי עבד גם בלילה, כי החשכות והעברות נעשו לו לזכויות כאמור. נמצא "בארצם משנה יירשו".

באופן זה נמצא באמת, שהקודם חשוב מן הנמשך. וז"ס (משלי לא כט) "ואת עלית על כלנה". כי הלילה חשוב ביותר מן היום, כי יש לו שני כוחות. א. שהוא המכין ליום, בסוד "כיתרון האור מן החשך". ב. שהוא בעצמו יש לו גם כן תולדות ומעשים טובים, כי העבירות נהפכו לזכויות, על כן נמשך הלילה אחר היום כאכילת קדשים.

וזה סוד הכתוב, (זכריה יד ז) "יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב יהיה אור", ועל פי דרך זה נמצא שהלילה כיום יאיר, אם כן אין הלילה שייך להכנת יום מחר בלבד, אלא הוא המשך מן אור היום, אם כן יש בו "פי שנים". כי בחשבון האור שבו הרי שייך ליום שלפניו, כי המעשים טובים של הצדיקים שנקראים יום, גרמו לתשובה מאהבה. והכינו את התשובה מאהבה, עד שהלילה והזדונות נהפכו לזכויות ואור גדול. ובאופן זה, היום קודם והלילה נמשך, ובחשבון היום שלאחריו, בסוד, "כיתרון האור מן החשך". נמצא הלילה קודם והיום שלאחריו נמשך.

והנה (תק"ז תקון ע' קכא.) "לית מחשבה תפיסא ביה כלל". אלא מכירים אותו על פי פעולותיו יתברך, דהיינו, השגחתו יתברך על כל המציאות, והעושים תשובה מאהבה אשר זוכים ל"פי שנים", זוכים בבנים קדושי עליון גם מהשנואה, שזדונות נעשות להם כזכיות כנ"ל. וזוכים להשיג גם מדת לילה וחשכה כאורה, המה הנקראים בכורים, בס"ה, (תהלים פט כח) "אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ". כי בכור מלשון הכרה, עד"ה "יכיר לתת לו פי שנים".