האידרא זוטא קדישא
חב"ד דז"א
119. בחלל הגולגולת מאירים ג' אורות, חב"ד, שהם ד' אורות, ירושת או"א, חו"ב, וב' חלקי הדעת הגנוז בהם, שמתעטרים כולם בראשו דז"א והם תפילין של ראש. בתחילה הם ד' אורות, ואח"כ מתחברים בצדדיו, שב' חלקי הדעת מתחברים בו לאחד, להכריע על חו"ב ולייחד אותם זה בזה, ונעשו ג' אורות. ומאירים ונכנסים בג' חללים שבגולגולת, ויוצאים כל אחד בצד שלו, בימין בשמאל באמצע, ומתפשטים בכל הגוף.
120. ואלו ד' אורות מתחברים בב' מוחין, חו"ב, ובמוח השלישי הכולל אותם ב' מוחין, ואחוז בצד זה ובצד זה, בימין שהוא חכמה, בשמאל שהוא בינה, ומתפשט בכל הגוף, ונעשים ממנו ב' גוונים כלולים כאחד, כלומר הימין שבו שהוא חסדים, והשמאל שבו שהוא חכמה, כלולים בו יחד. שמזה מאיר פניו.
גווני הפנים שלו מעידים על או"א, שמאירים בגוון אבא שהוא חסדים, ובגוון אמא שהוא חכמה, והוא נקרא דעת. כמ"ש, כי אל דעות ה', בלשון רבים, משום שהוא בב' גוונים, חסדים וחכמה, ע"כ כתוב, ולו נִתְכְּנוּ עלילות, להאיר בחכמה ובחסדים. אבל לעתיקא קדישא סתימאה לא נתכנו.
ונתכנו לז"א, משום שירש מאו"א ב' חלקים, חכמה וחסדים. ע"'כ כתוב, עִם חסיד תתחסָד, שמאיר לו בחסדים. עם גיבור תמים תיתַמָם, שמאיר לו בגבורות, בהארת חכמה שבשמאל, שהוא השלמות. כי תמים פירושו שלם.
121. וכתוב, ויגד יעקב לרחל, כי אחי אביה הוא. ויגד, הכול בחכמה, שהמשכת החכמה נקראת הגדה. וכי בן רבקה הוא. כתוב, בן רבקה, ולא כתוב, בן יצחק, שזהו רמז, והכול רמוז בחכמה. יש בחכמה אור זכר, המאיר מלמעלה למטה, ואור נקבה, המאירה מלמטה למעלה.
וע"כ רמז שבן רבקה הוא, שיש בו אור נקבה. ולא בן יצחק, כי אין בו אור זכר. כי יעקב קו האמצעי, המתקן את השמאל, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה. ואין הכוונה שיצחק היה מאיר החכמה מלמעלה למטה, אלא שמדרגתו הייתה כך, להאיר מלמעלה למטה, אלא שנתקן בעקידה, שיאיר בקו אמצעי, מלמטה למעלה. הרמז, ולא בן יצחק, הוא על מדרגתו המקורית, אור זכר.
122. על זה נקרא יעקב תמים בכל. ובו נראית האמונה, שהשפיע חכמה למלכות, שנקראת רחל ואמונה. והשפעת החכמה מכונה הגדה. ע"כ כתוב, ויגד יעקב לרחל. שזה מורה על השפעת החכמה, ולא כתוב, ויאמר.
123. אלו הגוונים של ימין ושמאל שבדעת, כמו שמאירים בעטרה של הראש באורות מקיפים, ונכנסים בחללי הגלגלתא, ומאירים באורות פנימיים, כך מתפשטים בכל הגוף, חג"ת נה"י, והגוף נאחז בהם. אבל לעתיקא קדישא הסתום לא נתכנו עלילות, שאין בו חכמה, ואינן יפות לו, כי עתיקא קדישא נמצא לגמרי באחד, באור החסדים בלבד, ואין הארת החכמה שולטת בו.
וע"כ נמצא בו שמחה לכל, חיים לכל, ולא תלוי בו שום דין. אבל בז"א, לוֹ נתכנו עלילות. כתוב, לו עם ו', בעתיקא קוראים לא עם א', בז"א לו עם ו'.