חצות לילה

51. כתוב, דודי ירד לגנו לערוגות הבושם, לרעות בגנים וללקוט שושנים. כל השירים קודש, ושה"ש קודש קודשים. כנ"י, המלכות, משבחת להקב"ה, ואומרת לו, דודי. כמ"ש, דודי צח ואדום.

52. בשעה שיהיה חצות לילה, שלהבת אחת מתעוררת ובאה תחת כנפי התרנגול, וקורא. ובאותה שעה הקב"ה יורד אל גנו, לגן העדן העליון. ובאותה שעה מתעורר התרנגול של מעלה, ואומר, קומו כל אלו שהשינה בחוֹרי עיניהם. הנה השעה היא, שתתחבר האיילה, המלכות, בבעלה, ז"א.

אשרי אדם שיקום בחצות לילה לעסוק בתורה, שהקב"ה וכל הצדיקים מקשיבים לקולו. כמ"ש, היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעיני.

53. בשעה זו, מי שעוסק בתורה, מושפע עליו חוט אחד של חסד. ובשעה זו הקב"ה יורד לגנו, למלכות. יורד לערוגות הבושם.

ערוגות הבושם, הן כמ"ש, בשׂמים ראש. בשמים, הארת חכמה. ראש, ג"ר. ואלו הם הצדיקים שיש להם אלו המוחין של בשמים ראש, ע"כ נקראו ערוגות הבושם.

54. לרעות בגנים, בשני גנים, בגן עדן של מעלה, בבינה, ובגן עדן של מטה, במלכות, הנקראים העוה"ז, מלכות, והעוה"ב, בינה.

ללקוט שושנים, שהם הצדיקים העוסקים בתורה, ששפתותיהם דובבות תורה. זה שכתוב, שושנים, אל תקרא שושנים אלא שֶׁשׁוֹנים, שהם שונים תורה. שאפילו בקבר, שפתותיהם דובבות תורה. ועליהם כתוב, וללקוט שושנים, שלוקט אותם מהעוה"ז לפני זמנם. כדי שלא יחטאו.