אדם שרושם אחד בפניו
[בר נש דרשימא חד באנפוי]
343. רבי אבא ורבי יוסי היו הולכים. ראו אדם ורושם אחד בפניו. אמר רבי אבא, ניטה מדרך זה, כי הפנים של זה מעידים עליו שעבר על עריות שבתורה. אמר רבי יוסי, אם הרושם מעת שהיה ילד, איזו ערווה הייתה נמצאת אז עימו? אמר לו, אני רואה, שפניו מעידים שעבר על עריות שבתורה.
344. קרא לו רבי אבא, אמר לו, אמור הדבר, הרושם הזה שבפניך מהו? אמר להם, בבקשה מכם, שלא תענישו יותר לאדם ההוא, כי עוונותיו גרמו לו הרושם הזה. אני ואחותי היינו שורים במלון אחד, והשתכרנו מיין, וכל אותו הלילה אחזתי באחותי. בבוקר הייתה לבעל המלון מריבה עם אדם אחד, נכנסתי להפריד אותם והיכו אותי זה וזה. והרושם הזה נכנס במוחי. וניצלתי ע"י רופא אחד, שיש בינינו.
345. מיהו הרופא? רבי שַׂמְלָאי. איזו רפואה נתן לך? רפואת הנפש. ומהיום ההוא חזרתי בתשובה. ובכל יום ראיתי פניי במראה אחת בלי שינוי, ובכיתי לפני הקב"ה על העוון ההוא, ומדמעות אלו רחצתי פניי. אמר רבי אבא, אם לא הייתה נמנעת ממך תשובה, הייתי מעביר מפניך הרושם ההוא. אבל קורא אני עליך, וסר עוונֶך וחטאתך תכופר. אמור זה ג"פ. אמר ג"פ, והרושם עבר.
346. אמר רבי אבא, ודאי ריבונך רצה להעביר ממך הרושם, כי ודאי נמצאת בתשובה. אמר לו, אני נודר מיום זה והלאה, לעסוק בתורה יום ולילה. שאל רבי אבא, מה שמך? אלעזר. אמר לו, אל עזר, ודאי שהשם גורם, שאלקיך עזר אותך והיה עימך.
347. פעם אחרת היה הולך רבי אבא לרבי שמעון, נכנס בעירו, מצא אותו האיש שהיה בו הרושם, שהיה יושב ודורש בכתוב, איש בַּעַר לא יידע וכסיל לא יבין את זאת. כמה כסילים הם בני העולם, שאינם משגיחים ואינם יודעים, ואינם מסתכלים לדעת דרכיו של הקב"ה, על מה נמצאים בעולם. מי מעכב אותם להכיר בכסילות שלהם? הוא משום שאינם עוסקים בתורה. כי אילו היו עוסקים בתורה, היו יודעים דרכיו של הקב"ה.
348. וכסיל לא יבין את זאת. שאינו מסתכל ואינו יודע מנהגי זא"ת, המלכות, בעולם. שאע"פ שהקב"ה דן העולם בדיניו, ואנשים רואים דיניה של זא"ת, שבאים על צדיקים, ואינם באים על הרשעים החייבים, העוברים על דברי תורה. כמ"ש, בִּפְרוֹחַ רשעים כמו עשב, שיורשים העוה"ז מכל צדדיו, ודינים אינם באים עליהם בעוה"ז. והאנשים אינם יודעים למה.
ולא היינו יודעים, אם דוד המלך לא הודיע בסוף הפסוק, להישָׁמדם עדֵי עד. שמשלם להם שכר מעשיהם הטובים בעוה"ז, כדי לכלות אותם מהעולם ההוא, ושיהיו שם עפר תחת רגלי הצדיקים, כמ"ש, ועַסוֹתֶם רשעים, כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם.
349. אשרי חלקו של אדם העוסק בתורה, לדעת דרכיו של הקב"ה. שכל מי שעוסק בתורה, הוא כאילו עוסק בשמו ממש. כמו שמו של הקב"ה העושה הנהגות בעולם, אף התורה כן. מי שעבר על דברי תורה, התורה עולה ויורדת ועושה רשימות בפניו של האדם, כדי שיסתכלו בו עליונים ותחתונים, וכולם שופכים קללות על ראשו. כמ"ש, וַיָקָם בי כַחֲשִׁי, בפניי יַענה. שהם הרשימות, שהתורה עושה בפניו.
350. כל אלו עיני ה', מלאכי ההשגחה, ההולכות ומשוטטות בעולם, לדעת דרכיהם של בני אדם, כולם נושאים עיניהם ומסתכלים בפניו של האדם ההוא, ורואים אותו, וכולם אומרים עליו, אוי. אוי לו בעוה"ז, ואוי לו בעוה"ב, העלו מסביב לפלוני, כי העדות בפניו, שרוח הטומאה שורה עליו. כמ"ש, ויקם בי כחשי בפניי יענה, שהכחש מעיד בפניו. וכל אלו הימים, שהרושם נמצא בפניו לעדות, אם מוליד בן, הוא מושך לו רוח מצד הטומאה. ואלו הם רשעי הדור עזי הפנים, שאדונם עוזב אותם בעוה"ז, כדי לכלות אותם בעוה"ב.
351. צדיק זכאי העוסק בתורה יום ולילה, הקב"ה מושך עליו חוט אחד של חסד, ונרשם לו בפניו, ומאותו הרושם יראים העליונים והתחתונים. אף כך, מי שעובר על דברי תורה, מושכים עליו רוח הטומאה, ונרשם לו בפניו, שממנו בורחים העליונים והתחתונים, והכול מכריזים עליו, העלו מסביב לפלוני, שעבר על דברי תורה, ועל מצוות אדונו, אוי לו אוי לנפשו. זה מושך רוח הטומאה הנמצא עימו, ומוריש אותו לבנו. וזה הוא שהקב"ה אין לו חלק בו, ועוזב אותו לכלות אותו לעוה"ב.
352. אותה ירושה רעה של רוח הטומאה, יורשים כל בניו, אם אינם חוזרים בתשובה, כי אין דבר העומד בפני תשובה. רפואה זו, תשובה, נתנו לי פעם אחת בעת שהייתי נרשם בפניי. ויום אחד הייתי הולך בדרך, ופגשתי בזכאי אחד, ועל ידו עבר ממני הרושם ההוא. אמר לי, מה שמך? אמרתי לו, אלעזר. וקרא עליי אלעזר אחר. אמר לו רבי אבא, ברוך ה' שראיתי אותך, וזכיתי לראותך בזה. אשרי חלקך בעוה"ז ובעוה"ב. אני הוא שפגשתי אותך.
353. השתטח לפניו. אותו האיש אלעזר הביא אותו לביתו, ועשה לפניו שלוש סְאים לחם ועגל משולש. אחר שאכלו, אמר לו אותו האיש, רבי, אמור לי דבר אחד. פרה אדומה אחת הייתה לי, אימו של העגל, שאנו אוכלים את בשרו. ויום אחד, מטרם שהתעברה והולידה, הלכתי אחריה למרעה אל המדבר.
ובעוד שהנהגתי אותה, עבר לפניי אדם אחד. אמר לי, מה שמה של פרה זו? אמרתי, מיום שנולדה לא קראתי לה בשם. אמר לי, בת שבע, אֵם ש_מה נקראת, אם תזכה לכפרה על עוונותיך. ואני, בעוד שהחזרתי ראשי, לא ראיתי אותו, וצחקתי מהדבר ההוא.
354. ועתה שזכיתי בתורה, התעוררתי על הדבר ההוא. ומיום שנפטר רבי שמלאי מכאן, לא היה אדם שיאיר לנו בתורה כמותו. ואני מפחד לומר דבר תורה שלא למדתי. ודבר זה שאמר לי האיש, הסתכלתי בו, שהוא דבר חכמה. ואיני יודע. אמר לו, ודאי דבר חכמה הוא. והוא רמז עליון למעלה ולמטה.