והנה סולם מוצב ארצה
70. ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. החלום מדרגה שישית מב' המדרגות של הנבואה, שהם נו"ה דז"א. כי מכאן עד המדרגה ההיא של החלום, הוד דנוקבא, שש מדרגות: יסוד דז"א, חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד דנוקבא. וע"כ החלום הוא אחד משישים מנבואה. כי כל ספירה מאלו השש כלולה מע"ס, ועשר פעם שש הן שישים. והחלום, שהוא התחתון מהן, נמצא שהוא אחד משישים.
סולם רומז, שראה בניו, שעתידים לקבל התורה בהר סיני. כי סולם הוא סיני, משום, שהר סיני הוא, כמ"ש, מוצב בארץ, וראשו, מעלתו, מגיע השמיימה. וכל המרכבות ומחנות המלאכים העליונים כולם ירדו שם ביחד עם הקב"ה, בעת שנתן להם התורה, כמ"ש, ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו.
71. והכול ראה יעקב בחלומו. ראה את המלאך מט"ט, זְקַן ביתו של הקב"ה, המושל בכל, העומד בשליטה על העולם בשם שד"י, ועולה למעלה בשם הוי"ה. הוא המקום שיעקב נשלם בו. אח"כ, והראש של השם שד"י, שהוא י', זה מגיע השמיימה. כיוון שהאות הזו עולה ומגיעה לאותו המקום, לשמיים, המלאך מט"ט נשלם ונקרא בשם ריבונו, הוי"ה.
מט"ט מהו? כמ"ש, והחיות רָצוֹא וָשׁוֹב, רצוא נוריאל ושוב מט"ט. בעת שהחיות מקבלות מהארת הזיווג של זו"ן דאצילות, אז הכולל שלהם הוא רצוא ושוב. הימין, ו"ק, חסדים, רצוא אל השמאל, לקבל ראש וחכמה. ואחר שקיבל ממנו החכמה, וָשׁוֹב, שב למקומו לימין לחסדים. ולפיכך נבחן וָשוֹב לב' בחינות:
א. ההתכללות בשמאל וג"ר שמקבל שם,
ב. ששב למקומו לימין וחוזר לחסדים, שאז הוא בכל השלמות.
רצוא בחיות המלאך נוריאל, ו"ק, רץ לשמאל לקבל ראש. וָשׁוֹב בחיות המלאך מט"ט, שבו ב' הבחינות של ושוב. וע"כ נקרא מלאך הפָנים, להיותו הנושא ג"ר. וע"כ הוא שר העולם, כי בו השלמות, להשלים התחתונים שבעולמות בי"ע.
ונאמר, שראה את המלאך מט"ט, זְקַן ביתו של הקב"ה, המושל בכל. כי יש ב' בחינות במט"ט:
א. נקרא זקן ביתו, שנכלל בשמאל וקנה מחכמה. כי כמ"ש, אין זקן, אלא מי שקנה חכמה.
ב. וָשׁוֹב, למקומו לחסדים, שאז יש לו חכמה וחסדים, ונבחן אז למושל בכל אשר לו, כי כל, מורה על השלמות מכל הצדדים, החכמה והחסדים. ורָב מורה על השלמות מחכמה לבד, כמו שאמר עשיו ליעקב, יש לי רב. ויעקב אמר לו, יש לי כל.
ונאמר, שעומד בשליטה על העולם בשם שד"י, כי כוח השליטה של מט"ט על העולם, להיות שר העולם, בשליטה של השם שד"י, בבחינה א' של ושוב. כי אין שליטה אלא באור החכמה. ואז הוא כלול בשמאל, השם שד"י. ועולה למעלה, לבחינה ב' של ושוב, שהיא חזרתו לימין לחסדים, בעלייה לשם הוי"ה, ז"א, חסדים. הוא המקום שיעקב נשלם בו, המקום, שיעקב נעשה מרכבה לז"א.
הי' דשד"י הוא סיום הנוקבא, הנקראת עולם, גבול הים. בשעה שגלי הים, הארת החכמה שבשמאל, רצים ורוצים להחריב העולם להחזירו לתוהו ובוהו, להאיר מלמעלה למטה, הם מסתכלים בשכינה, שהיא גבול הים, ואז הם שבים למקומם, לחסדים.
וגבול הים, הי' של השם שד"י, הוא כמו שמפורש השם שד"י, שאמר לעולמו די שלא יתפשטו יותר. והגבול הזה י', כי י' ראש בלי גוף, מורה על כוח סיום שבו, שאינו מתפשט מלמעלה למטה. כשגלי הים שבשם שד"י מגיעים לי', מפסיקים להאיר עוד ושבים לחסדים. הכוח שבי' זאת, מחזיר האורות השמיימה, ז"א, חסדים. כיוון שהי' מחזירה האורות השמיימה, שוֹב לבחינת חסדים, לז"א, נשלם המלאך מט"ט, המושל בכל אשר לו, ונקרא בשם ריבונו ז"א, הוי"ה, כי נעשה מרכבה אליו, כמו יעקב.
72. והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. אלו מלאכים הקדושים הקרובים למלכות, עולים ע"י מט"ט. והאחרים שאינם קרובים למלכות, מס"א, יורדים ואין להם תקומה.
73. מט"ט שעולה או יורד, עולים או יורדים עימו מלאכי אלקים. שהם י"ב (12) מרגליות טובות: מיכאל, קדמיאל, פדאל, גבריאל, צדקיאל, חסדיאל, רפאל, רזיאל, סטוריה, נוריאל, יפיאל, ענאל. והם אַלְפֵי שִנא"ן, ראשי תיבות: שור, נשר, אריה. ן' דשנא"ן זה אדם, שכלול זכר ונוקבא. והם עולים כשמט"ט עולה, והם יורדים כשהוא יורד.
74. כל אלו השולטים בשליטה בעוה"ז ע"י מט"ט, עולים לשלוט. וכל אלו היורדים על ידו, יורדים משליטתם. כולם תלויים בסולם, שהוא מט"ט. הוי"ה שולט על כולם, כמ"ש, והנה ה' ניצב עליו.
כשהֵקיץ יעקב, אמר, אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמיים. מט"ט הוא בית אלקים, שער להיכנס לִפנים, שכתוב, פִתחו לי שערי צדק אבוא בָם אודה יה. זה השער להוי"ה, זה שער השמיים. שערי צדק, ושער הוי"ה, ושער השמיים הם אחד, שהוא מט"ט.
ב' בחינות במט"ט:
א. ממה שנכלל בחכמה מבחינה א' של ושוב, נקרא בית אלקים,
ב. ממה שנכלל בחסדים מבחינה ב' של ושוב, נקרא שער.