ד' תקופות השנה

[ד' תקופין דשתא]

252. בד' תקופות בשנה נפסק הקול, ודינים מתעוררים, והתשובה תלויה עד שנתקן. וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול. וד' זוויות העולם עולות ויורדות. כרוז קורא ואין מי שישגיח ויתעורר. והקב"ה מוכן. אם ישובו, ישובו הדינים למקומם. ואם לא, הקול נפסק והדינים נעשו. ואז נקרא, ויתעצב בבתים החיצוניים.

שנה היא מלכות, שבה ד"ס חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, שביחד הם י"ב. ואם קו שמאל שולט לבדו בכל אחת מד"ס חו"ג תו"מ, אז נקראות ד' תקופות, מחמת כוח הדינים הנמשכים משליטת השמאל.

לכן נאמר, שבד' תקופות בשנה נפסק הקול. כי הקול, הוא קו האמצעי, המייחד ב' הקווים ימין ושמאל לאֶחד. וכיוון שהקול נפסק, חזרה השליטה לקו שמאל בלי ימין, שאין מי שיחבר אותו בימין. וע"כ דינים מתעוררים, שכל הדינים הקשים, הנמשכים משליטת השמאל, מתעוררים בעולם. ואם עושים תשובה, התשובה תלויה ואינה מתקבלת, עד שייתקן הקול, ויחזור ויחבר ב' הקווים ימין ושמאל יחד.

והתשובה תלויה עד שנתקן. וע"כ מקדים התיקון לתשובה. והנה דרכם של הדינים דקו שמאל, הוא שבסופם מתעוררים הדינים דנוקבא, כמ"ש, לפֶּתח חטָאת רובץ, שמדינים אלו נתקן המסך דחיריק דקו אמצעי, הנקרא קול, החוזר ומייחד ב' הקווים.

וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול, שבסופם מתגלה המסך דחיריק, שממנו יוצא הקול ומחבר שוב ב' הקווים. ואז ד' זוויות העולם, חו"ג תו"מ של המלכות, עולות ויורדות, מאירות בהארת חכמה מלמטה למעלה ובהארת החסדים מלמעלה למטה, כמשפט קו האמצעי.

ואז כרוז קורא, שיוצא הכרוז מדוחק הדינים שבקו שמאל, ומזהיר להידבק בקו האמצעי. ואם אין מי שישגיח ויתעורר להתדבק בקו האמצעי, הקב"ה מחכה ומוכן לקבל תשובתם, שאם ישובו, ישובו הדינים למקומם, שמקבל אותם ומאיר להם הרחמים מקו אמצעי. ואם אינם חוזרים בתשובה, הקול, קו אמצעי, חוזר ונפסק, והשמאל חוזר לשליטתו, והדינים נעשים בעולם. וכביכול, מתעצב בבתים החיצוניים, על הדינים שנעשו בעולם.

253. מיום שנחרב ביהמ"ק, אין יום שלא נמצא בו כעס רע, משום שנשבע הקב"ה, שלא ייכנס בירושלים של מעלה, מלכות, עד שייכנסו ישראל בירושלים של מטה. ומשום כך כעס נמצא בעולם. והשבועה הייתה על הקביעות, כי שלא בקביעות, יש זיווג ז"א ומלכות גם בימי הגלות, בשעת התפילה ובשבתות וביו"ט.