אל תירא עבדי יעקב

52. כתוב, ואתה אל תִירא עבדי יעקב, מִכשפיו של בלעם. ואל תֵיחת, מקסמיו של בלק.

53. שניהם היו בעצה רעה זה בזה כנגד ישראל. אמר בלעם, יעקב היה בבית לבן אבי אבי, וניחש כשפים כנגדו, ויכול לו. אני אסדר כשפים כנגד יעקב. אמר בלק, ואני אסדר קסמים לשֵׁם, הנקרא ישראל.

54. באותה שעה יצא רוח אחד מצד יוסף, מתוך ענפי האילן, ונשב באלו הכשפים וביטל אותם. זהו שאמר יוסף, כי נחֵש ינחש איש אשר כמוני. איש אשר כמוני, בשבילי יש איש שיבטל הכשפים, הנקראים נחשים, לבניכם. בשבילי הוא למעלה, יסוד, שיוסף מרכבה לו. וזהו איש אשר כמוני.

כמוני, כלומר, שיש איש למעלה, יסוד, שמוציא רוח אחד מתוך האילן שלמטה, המלכות, ונושב בקסם ההוא, ומבטל אותו. שהנחשים מתבטלים ע"י היסוד. והקסמים מתבטלים ע"י המלכות.

55. וכתוב, קֶסם על שפתי מלך. מלך, זהו האילן שלמטה, המלכות, המבטלת את הקסמים. אז השיב בלעם ואמר, כי לא נחַש ביעקב ולא קֶסם בישראל. ושניהם, בלעם ובלק, היו משני הצדדים האלו.

56. עוד לא היה יום, מיום שנברא העולם, שהקב"ה היה צריך להיות עם ישראל, כבאותו הזמן שבלעם רצה לכלות שונאיהם של ישראל מהעולם. ועל זה אמר הקב"ה, בלעם רצה לכלות אתכם מהעולם, אבל אני לא אעשה כך, אלא כמ"ש, כי אעשה כָלָה בכל הגויים אשר הידחתיךָ שָׁמָה ואותך לא אעשה כָלָה.

57. אילו יבואו כל עמי העולם, לא יוכלו לכלות אתכם מהעולם. לָבָן בא בתחילה ורצה לעקור את יעקב לבדו מהעולם. בא הקב"ה והגן עליו, כמ"ש, הישמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע.

בא פרעה ורצה לכלות אותם מהעולם. בא הקב"ה והגן עליהם, כמ"ש, וכאשר יְענו אותו כן יִרבה וכן יפרוץ.

בא המן ורצה לכלות אותם מהעולם. בא הקב"ה והשיב הכול על ראשו. וכן בכל דור ודור הקב"ה מגן תמיד על ישראל.

58. וישראל אומרים, חסדי ה' כי לא תָמְנוּ. הלוא, כי לא תמו, היה צריך לומר? אלא, חסדי ה', פירושו שבכל דור ודור הוא בעזרתנו. כי לא תָמנו, פירושו, שלא כָּלִינו מהעולם, משום שלא נמנעו רחמיו מאיתנו, כמ"ש, כי לא כָלוּ רחמיו.

59. כתוב בתחילה, ויִשלח מלאכים אל בלעם. ואח"כ, וילכו זקני מואב וזקני מִדְיין וקסמים בידם ויבואו אל בלעם. היה לו לומר, וילכו המלאכים. למה שינה דבריו ממה שאמר בתחילה, וקרא להם זקני מואב וזקני מדיין?

60. אלא אותו רשע בלק היה חכם בכל המדרגות שלמעלה, באותם הקושרים קשרים לעשות על ידיהם כשפים וקסמים, בכל אלו המדרגות העליונות מהם, שבהם היו מכריחים את המדרגות התחתונות.

61. אמר בלק לבלעם, בכל זמן אנו המכשפים והקוסמים והמנחשים, יש לנו מדרגות ידועות ומלאכים ידועים, הנודעים למכשפים ולקוסמים. אבל מכאן והלאה, יש לך לעיין במקום אחר עליון.

62. כתב לו שמות אחרים, מאלו המדרגות הקדושות. וכך דרכם של הקוסמים והמכשפים, היודעים המדרגות האלו שהקסם שורה בהן, שעושים כשפיהם, ומשׁביעים אותם במדרגות אחרות עליונות מהם, ועושים מה שעושים.

63. שָׁלח לו כך. עַם זה, אין הקֶשר שלהם, כעמים אחרים שבעולם. אבל הקשר שלהם הוא במקום אחר עליון, שמתקשר למעלה מכל המדרגות.

64. כתב ושלח לו ההשתלשלות והאבהות של י"ב (12) ניצוצים, המסובבים את גלגלי המרכבה של הכיסא הקדוש, המלכות. ואמר לו, אם תסתכל בישראל, תסתכל בי"ב ניצוצים, משום שי"ב ניצוצים אלו מתקשרים בי"ב שבטים.

ואם תעשה כשפים בצורתם שלמטה של י"ב שבטים ושל י"ב הדגלים שלהם הפרושׂים, נוכל להם, ונעשה עימהם מלחמה, ונעקור אותם מהעולם.

65. כתוב, וישלח מלאכים, שהם מלאכים עליונים. וקסמים בידם, ההשתלשלות של המלאכים הקדושים, היו מביאים בידיהם. ולא ידע, שכל המדרגות העליונות הן בידי הקב"ה.

בלק חשב, שעם ישראל נמסר למלאכים כמו האומות האחרות שבעולם. וע"כ כתב השמות של אלו י"ב המלאכים ושלח לו. וזהו, וישלח מלאכים.

66. אמר, כל המדרגות, שמקשרות קשרים לשבור העם הזה, הן מצד צפון. ומצד צפון עתידים ישראל ליפול. ממשלת הכשפים שלנו היא מצד צפון. עתה נוכל לעשות עימהם מלחמה, כי י"ב אלו שמתקשרים בהם, מתחילים לִמנות אותם מצד צפון.

67. וכיוון שמשמאל מתחיל הכוח שלהם, כי מתחילים למנות את הי"ב משמאל, הוא נחלש ונשבר, משום שכל כוחם הוא לאותו הצד. מאין נשמע זה? שכתוב, עומד על שנים עשר בקר, שהם י"ב ניצוצים, שלושה פונים צפונה. הרי שמִצפון מתחיל לִמנות.

אמר, הרי הכוח שלנו הוא מִצפון. והן מ' (40) מדרגות חסרות אחת, החָזקות מברזל ומנחושת. ותחתיהן מדרגות שאין להן חשבון. וע"כ נוכל לעשות עימהם מלחמה, ולהתגרות בהם.

68. והקב"ה לא עשה כך, שלא עזב את ישראל למלאכים, ולא לצבאות השמיים, אלא הם להקב"ה לבדו. וכל האילנות הגדולים, שהם מדרגות חשובות, והשרים, חילק אותם לעמים האחרים.

וכשבאו ישראל, לקח אותם הוא לבדו, והנחיל אותם בכוח נוף האילן, ז"א, ולא עזב אותם בידי המלאכים, ולא ביד ממונה ושרי העולם, כמ"ש, בהַנְחֵל עליון גויים בהפרידו בני אדם, יַצֵב גבולות עמים למִספר בני ישראל, שהם י"ב שבטים. ואלו י"ב גבולים של העמים מוגבלים בארבעת צדדי העולם.

ואחר שפיזר הענפים והעלים של האילן אל אוה"ע, לקח את ישראל והנחיל אותם בכוח נוף האילן, כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עמו, יעקב חֶבל נחלתו.

69. אמר רבי אלעזר, כמה טוב ויפה מה שאמרת. אשרי הדרך שלנו, שכמה דברים עליונים קדושים הרווחנו אותם וראינו.

ואותו היהודי היה שם לפניהם. אמר להם, חכמים, כל הדברים האלו, כמה טובים הם, ודברים עליונים קדושים הם. כתוב אחריו, ימצאהו בארץ מִדבּר. מה פירושו?

70. אמר לו, אם אתה יודע בו דבר, אמור. כי דבר זה ביארו באברהם, שמצא אותו הקב"ה בארץ שהיו עובדים עבודה זרה, ולא היו יודעים באמונת הקב"ה, אלא כולם היו תועים אחר עבודה זרה. וקם אברהם, וגדל ביניהם, ונעשה ענף אחד שלם לפני ריבון העולם, והוא מצא אותו שם.

71. והקב"ה לקח אותו הענף, ונטע אותו, והשקה אותו, והשתדל עליו, ועקר אותו משם, ושתל אותו בארץ אחרת. כמ"ש, לֶך לְך מארצך וממולדתך ומבית אביך. ועשה ממנו עם קדוש. וזוהי המציאה שמצא הקב"ה בארץ שלא האמינו בו, ולא ידעו מיהו. ועל זה כתוב, ימצאהו בארץ מדבר.

72. אמר אותו היהודי, יפה הוא ונכון, אבל יש לשאול, האם אברהם הוא הצורה שנצרך להשמיענו עליה, ימצאהו בארץ מדבר? ועוד, הרי מהכתוב אינו משמע כלל שסובב על אברהם. כי אינו מזכיר את אברהם ולא את יצחק אלא את יעקב לבדו, כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו. ואחריו כתוב, ימצאהו בארץ מדבר.

73. אמר רבי אלעזר, אין כאן שאלה, כי אברהם יצא מעובדי עבודה זרה, וע"כ שייך בו מציאה. ואע"פ שיעקב נזכר כאן, הוא סובב על אברהם, ואין שאלה בדבר כלל. אבל אם ידעת דבר או חידוש, אמור.