153. אדה"ר הוא נשמה לנשמה. חוה היא נשמה. הבל הוא ממין אחד עם אדם וחוה, רוח דקדושה. קין הוא רוח הטומאה של שמאל, ונקרא כלאיים, עירוב בקדושה, שאינו צריך. והוא הצד האחר, שלא ממין אדם וחוה, כמ"ש, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. שור הוא בהמה טהורה, חמור הוא בהמה טמאה, שאסור לערב אותם זה בזה. וע"כ לא תבוא ברית קודש ברשות אחרת. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.
154. אדם, הוא דמיון שלמעלה, הצד הקדוש. אלוהים אחרים, זה חמור ואתון, זכר ונקבה דטומאה. ע"כ מי שמביא ברית קודש ברשות אחרת, כתוב בו, בה' בָּגָדוּ כי בנים זרים יָלָדוּ. ואין קנאה להקב"ה, חוץ מזה של ברית קודש.
155. ברא הקב"ה באדם ד' אותיות י"ה ו"ה, שהן שמו הקדוש. ברא בו נשמה לנשמה, שנקראת אדם, ומתפשטים בה האורות, בתשעה אורות כח"ב חג"ת נה"י. ועטרת יסוד משלימה אותם לעשר. והם משתלשלים מי' דהוי"ה. והם אור אחד בלי פירוד. וע"כ הגוף של האדם נקרא לבוש אדם, משום שמלביש הנשמה לנשמה, הנקראת אדם.
156. ה' דהוי"ה נקראת נשמה. מזדווגת עם י' דהוי"ה, שהיא נשמה לנשמה, ומתפשטת להרבה אורות, והם אחד. י"ה הם יחד בלי פירוד. על זה כתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם. ויקרא את שמם אדם.
157. ו' דהוי"ה נקראת רוח, ונקרא בן י"ה, להיותו נאצל מזיווג י"ה. הנפש נקראת ה' דהוי"ה, ונקראת בת. וע"כ הנשמה לנשמה, והנשמה, והרוח, והנפש, הם אב ואם בן ובת.
השם הוי"ה במילוי אותיות א', יו"ד ה"א וא"ו ה"א, נקרא אדם, משום שהאור שלו מתפשט למ"ה (45) אורות, שזהו בגי' אד"ם, שהוא מ"ה.
158. השם יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהוא נשמה לנשמה, נשמה, רוח, נפש. זכר ונקבה בְּרָאָם. כי נשמה לנשמה, זכר. נשמה, נקבה. רוח, זכר. נפש, נקבה. ויקרא את שמם אדם. ואח"כ יצר הגוף, כמ"ש, ויִיצֶר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, וייפָּח באפָּיו נשמת חיים.
159. מה יש להבחין בכתובים בין אדם לאדם, הרי הוי"ה, שהם נשמה לנשמה, נשמה, רוח, נפש, נקרא אדם, והגוף נקרא אדם, מה בין זה לזה? כלומר, איך נבחין אם הכתוב מדבר בהוי"ה או בגוף האדם? במקום שכתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו, הוא הוי"ה, נר"ן וחיה של האדם. ובמקום שלא כתוב, בצלמו, הוא הגוף של האדם.
160. ואחרי שאמר, וייצר ה' אלקים, שיצר את האדם, שהוא בבחינת עולם היצירה, עשה אותו, מבחינת עולם העשיה. כמ"ש, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם. בראשונה היו כותנות אור, בדמיון של מעלה, ואחר שחטאו, נעשו כותנות עור.
161. על זה כתוב, כל הנקרא בשמי ולכבודי, בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. בראתיו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, נר"נ ונשמה לנשמה של האדם. יצרתיו, כותנות אור שמטרם החטא. אף עשיתיו, כותנות עור, משום האף שהוא הכעס על חטאו.
162. ולמי ייקרא רע? ליצה"ר, שזהו הנחש, שעשה וסיבב שנגזר מוות על אדם וחוה, ועל כל איש.