העורב והיונה

88. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם המשתדלים בזוהר הזה, הנקרא ספר הזוהר. שהוא כתֵיבת נוח, שמתקבצים בה שניים מעיר ושבע ממלכות, ולפעמים אחד מעיר ושניים ממשפחה, שבהם מתקיים הכתוב, כל הבן היילוד היְאוֹרה תשליכוהו.

סוד התורה נקרא בן. היילוד, פירושו המושג. היאורה, זהו אור התורה. תשליכוהו, כמו תשכילוהו, שכל סוד הנולד לך, תשכיל אותו לאור התורה ולנשמתה. וזהו האור של ספר הזוהר הזה. והכול הוא בסיבתך.

89. ומי גרם לזה? עורב. כי אתה תהיה בזמן ההוא כיונה. שזה רומז לעורב וליונה, ששלח נוח מהתיבה. כי שליח אחר, שנקרא בשמך, כמו העורב שנשלח תחילה מהתיבה, ולא חזר בשליחותו, שהשתדל בשְׁקָצים, משום הממון שלהם, ולא השתדל בשליחותו, להחזיר הצדיקים בתשובה. והוא כאילו לא עשה שליחות אדונו.

וזה סובב על ירבעם בן נְבט, שהיה ראוי לגאול את ישראל, ונכשל בעגלי זהב, וחטא והחטיא את הרבים. ונמשל לעורב שמעל בשליחותו.

90. ובך יתקיים הסוד של היונה, שנכנסה בעומקי תהום הים. כך תיכנס אתה בעומקי תהומות התורה. כמ"ש ביונה הנביא, ותשליכני מצוּלה בלְבַב ימים. שהוא בים התורה. ואז, יהיו חכמה חסד נצח לימין.

ובשבילם אמר דוד, ימין ה' עושָׂה חיל, ימין ה' רוממה, ימין ה' עושה חיל. וג' מדרגות משמאל יתקשרו יחד, בינה גבורה הוד. וג' מדרגות שבאמצע, כתר ת"ת יסוד, הנאחזים בימין ובשמאל. כי קו האמצעי נאחז בימין ובשמאל. ויושלמו כך כל ע"ס, לרבות הג"ר.

91. ומשום שהנביא ראה אותך, מתקשר בג' מדרגות כתר ת"ת יסוד שבאמצע, פתח ואמר עליך הפסוק הזה, הנה ישכיל עבדי ירוּם ונישא וגבַה מאוד. הנה ישכיל עבדי, יסוד, ירום ונישא, ת"ת, וגבה מאוד, כתר.

ומשום שאתה תהיה אחוז בב' משיחים, אמר דוד ג"פ, ימין ה', על ג' ימינים, חכמה חסד נצח של משיח בן דוד. ואמר, לא אמות כי אחיה, כנגד ג' שמאלים, גבורה בינה הוד, שאחוז בהם משיח בן אפריים.

מצד שמאל האחד, שהוא גבורה, לא אמות.

מצד שמאל השני, שהוא הוד שלך, כי אחיה. וניתַן ההוד למשה, כמ"ש, ונתתָ מהודךָ עליו, משמע שהקב"ה נתן לו הוד שיהיה שלו.

וניתן בך מצד הבינה. כי הארת החכמה דשמאל דבינה, נגלית בהוד.

92. משום שבו, בגבורה, היית חָרֵב ויבש בכל, משום משיח בן אפריים, יבש בתורה שלך ובנבואה שלך, ובגופך. שסבלת כמה מיני ייסורים, כדי שלא ימות משיח בן אפריים. וביקשת רחמים עליו. ע"כ נאמר בו, כי אחיה, מצד הבינה.

ומשום זה, לא אמות, מצד הגבורה, שנמשך ממנה דין קשה. כי אחיה, מצד הבינה, אחר שנגלה ממנה המוחין, שהוא עה"ח, קו האמצעי, שהתגבר על קו השמאל, גבורה, ע"י ק"ש של שחרית, חסד, וקשר אותו בקשר התפילין, בימין של אברהם, שחרית, חסד.

93. ואספר מעשי יה, יַסוֹר יִיסְרַני יה ולמוות לא נתנני. ואספר מעשי יה, הוא מצד ההוד, כי הארת חכמה, הנגלית מבינה, נגלית מחזה ולמטה, בהוד. יסור ייסרני יה, בחו"ב, מימין ומשמאל. שחכמה כוללת ג' ימינים, חכמה חסד נצח. ובינה כוללת ג' שמאלים, בינה גבורה הוד. שמטרם ביאת קו האמצעי, הימין והשמאל הם במחלוקת זה עם זה. ונמשכים מהם דינים. ע"כ נאמר, יסור ייסרני יה.

ולמוות לא נתנני, הוא קו האמצעי, הכולל ג' אמצעיים, כתר, צדיק יסוד והוא עצמו, ת"ת, בן י"ה. ומיד תקום אות ו' לאות ה' בי"ה, ויושלם שֵׁם הוי"ה בימין ובשמאל, ברחמים ובתחנונים בכמה פיוסים למלכות ולבניהָ. כמ"ש, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, מלכות. ומשום זה אמר הנביא, בבכי יבואו ובתחנונים אובילֵם.

ע"י חטא דור המבול, התפרק החיבור של מלכות בבינה, ונגלתה המלכות דמדה"ד, שממנה נמשך המבול. חוץ מתיבת נוח, שנשארה במיתוק המלכות בבינה, שבה נקבצו כל החיים. אמנם בזמן המבול, היו בקטנות בחסר ג"ר.

וע"כ נאמר, שספר הזוהר הוא כמו תיבת נוח, כי ספר הזוהר הוא סוד הביאור של מיתוק המלכות בבינה, שהייתה בתיבת נוח, שהוא יסוד כל נשמת חיים.

אמנם או כבשעת המבול, מתכנסים בה שניים מעיר, שהוא ז"א בבחינת ו"ק בלי ראש, ושבע ממלכות, ז"ת חסר ג"ר. והמלכות בבחינת נקודה. שזה רומז על מאמרי הקטנות שבספר הזוהר. ולפעמים אחד מעיר ושניים ממשפחה. שרומז על ג' קווים, שקו אחד מייחד שניים, במאמרי הגדלות שבזוהר. שבהם יתקיים הכתוב, כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו. שזהו מיעוט הג"ר דשמאל, ע"י קו האמצעי, שאין שם אור זכר, המאיר מלמעלה למטה, וע"כ, היאורה תשליכוהו, כדי שיוכל להאיר.

כי היאורה פירושו, למאור. שע"י המיעוט הזה, מתייחד השמאל עם הימין, ויוכל להאיר. וכל הבת תחַיוּן. רק אור הנקבה, הנמשכת מלמטה למעלה, שהיא המלכות, הנקראת בת, זהו בלבד שקו האמצעי מחייה, ולא יותר. וזהו האור של ספר הזוהר הזה, שמבואר בו הסדר הזה של הכתוב, כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון.

ונודע סדר יציאת המוחין. שאחר המיעוט, הנעשה ע"י נקודת החולם, המכניס י' באור וממעט אותו לאויר, ו"ק, יוצא תיקון ראשון ע"י נקודת השורוק, שהוא קו השמאל, המוציא הי' מאויר ומחזיר אותו לאור. אמנם נמשכו ממנו דינים, ואינו יכול להאיר. ונדמה שלא עשה שליחותו, ולא תיקן דבר. עד שבא קו האמצעי, נקודת החיריק, שהוא ממעט הג"ר דשמאל, ומייחד אותו עם הימין, ומשלים שלמות המוחין.

ונמצא, שכל השליחות והתיקון נעשו ע"י קו אמצעי. וקו השמאל לא עשה שליחותו. ולפיכך מייחס הזוהר את ב' השליחים, ששלח נוח מהתיבה, שהם העורב והיונה, לב' קווים, שמאל והאמצעי. שהעורב, שלא קיים שליחותו, היה נמשך מקו השמאל. והיונה, שעשתה שליחותו, נמשכה מקו האמצעי.

וכן ביונה הנביא, שבפעם הראשונה לא עשה שליחותו, אלא ברח בספינה מפני ה'. ובפעם השנייה עשה שליחותו, שהיא ג"כ מאותו הטעם. שבפעם הראשונה היה דבוק בקו שמאל בבחינת עורב, וע"כ לא עשה שליחותו. ובפעם השנייה התדבק בקו אמצעי, ועשה שליחותו.

ואע"פ שהעורב, קו שמאל, לא עשה שליחותו, אמנם הוא גרם לביאת קו האמצעי, שיוכל להשלים התיקון. כי לולא העורב, קו שמאל, לא היה לקו האמצעי מה לעשות.

וע"כ משה יהיה כיונה, קו האמצעי. ושליח אחר, שהוא יונה הנביא, נקרא בשם יונה אבל היה כעורב בשליחותו הראשונה, וע"כ לא עשה שליחותו. שהיה אז דומה כמו העורב, ששלח נוח מהתיבה, ולא חזר אליו בשליחותו, משום שהיה דבוק בקו השמאל.

והעורב השתדל בשקצים, שהם עַמֵי הארץ, והשתדל בהם משום הממון שלהם. כי הארת החכמה שבשמאל נבחנת לעשׁירוּת, כמו שלומדים, הרוצה להעשיר יצפין. אבל הדבוק בשמאל, נסתם ממנו אור תורה, והוא כעם הארץ.

ועשה זה כדי לינוק מהחכמה שבשמאל, שנקראת עשירות, משום הממון שלהם. ולא השתדל בשליחותו, להחזיר בני נינווה בתשובה, מבחינת קו האמצעי. וע"כ אע"פ שקו השמאל הוא הגורם לקו האמצעי, שיעשה ויגמור השליחות, עכ"ז נחשב, כאילו לא עשה שליחות אדונו, משום שהוא לא התכוון לזה.

ונודע, שאין קו שמאל נכנע להתחבר עם הימין, אלא ע"י התעוררות המסך דחיריק שבקו אמצעי, הממעט אותו מג"ר. וזהו שיונה, שהיה דבוק בשמאל, הושלך לעומקי תהומות הים.

אשר תהומות הים הם שליטת המסך דחיריק. שע"י זה התמעטו ג"ר דשמאל של יונה הנביא, וחזר להתדבק בקו האמצעי. וע"כ בא בתהומות הים, כדי שיתמעטו הג"ר דשמאל במסך דחיריק.

התורה היא ז"א, קו האמצעי. ותהומות התורה, הם המסך דחיריק שבקו האמצעי. ונאמר למשה, שגם הוא יתדבק בתהומות התורה, שהוא מסך דחיריק דז"א, כדי לייחד קו ימין וקו שמאל זה בזה. שיהיו חכמה חסד ונצח לימין, כי כשייחד ימין ושמאל זה בזה, יהיה כל קו כולל ג"ס, רת"ס, ויהיה קו ימין, חכמה בראש, חסד בתוך, נצח בסוף. ועד"ז קו שמאל, יהיה בינה בראש, גבורה בתוך, הוד בסוף. ועד"ז קו האמצעי המייחד אותם, יהיה כתר או דעת בראש, ת"ת בתוך, יסוד בסוף.

ולעתיד, בשעת הגאולה, כשיתגלה משה רבנו עם ב' משיחים, יהיה משה בבחינת קו אמצעי, ומשיח בן דוד בבחינת קו ימין, ומשיח בן אפריים בבחינת קו שמאל.

ובשעת הגאולה, יהיו חכמה חסד נצח כלולים במשיח בן דוד, ובינה גבורה הוד, במשיח בן אפריים. ונודע שמטרם שהשמאל מתייחד עם הימין, אע"פ שיש לו אז ג"ר, אינם אלא ג"ר דו"ק, ולא ג"ר אמיתיים. וע"כ אין אז ספירת בינה בקו שמאל, אלא גבורה הוד בלבד, שהם ו"ק.

ולכן אמר דוד, לא אמות, שמטרם שהיה לו בינה, שהוא מטרם שהתייחד עם קו הימין, שהתחיל בספירת הגבורה, היו נמשכים ממנו דינים קשים. ואז אמר, לא אמות, שהתפלל שלא ימות מחמת הדינים הקשים.

ונאמר, היית חָרֵב ויבש בכל, משום שליטת משיח בן אפריים. כי משיח בן אפריים הוא קו שמאל, בעת שלא היה לו בינה, שהוא מטרם שהתייחד עם משיח בן דוד, שהוא קו ימין. וע"כ היו נמשכים ממנו חורבן ויבֵשות בכל. ומשה סבל כל אלו הייסורים הנמשכים ממנו, כדי שלא ימות ויתבטל הארת השמאל, אלא לייחד אותו עם הימין בשעת הכושר, בעת שיתעורר המסך דחיריק.

ובינתיים סבל ממנו, כדי שלא תתבטל הארתו. ונמשך זה, עד שהתעורר המסך דחיריק. ואז נכנע השמאל, ויִיחד אותו עם הימין. ואז יצאו הג"ר, המכונים ראש. ואז קו השמאל, שהוא משיח בן אפריים, השיג בחינת הראש שלו, שהוא בינה.

ודוד אמר, לא אמות, מצד הגבורה, בעת שהיה חסר בינה והתחיל מגבורה, כי לא התייחד עם הימין, ואז התפלל שלא ימות. ואמר, כי אחיה, מצד הבינה, שהוא בעת שיתייחד עם קו הימין, וייצאו ג"ר דראש, ויהיה בקו שמאל ספירת הבינה.

ולמה אמר גם, כי אחיה, מצד שמאל דהוד? משום שמדבר שם ממקום הארת החכמה, שאינה מאירה לא בראש ולא בתוך, אלא בסוף, מטבור ולמטה. וכאן מדבר ממקום מוצאה של הארת החכמה, שהוא בראש, וע"כ אומר, כי אחיה, מצד הבינה.

94. קם משה, נישק ובירך אותו, ואמר, ודאי שליח של אדונך אתה לנו. אמרו לו: משה, אתה היית יודע כל זה, ועל ידך התגלה. אבל בענווה שלך, שכתוב בך, והאיש משה עניו מאוד. באלו המקומות, שאתה מתבייש להחזיק לך טובה, הקב"ה מינה רבי שמעון, להיות בידך ובפיך באלו המקומות.