ויהי מקץ

10. כשברא הקב"ה את העולם העליון, בינה, התקין הכול כראוי, והוציא אורות עליונים המאירים מכל הצדדים, שהם ג' הקווים, והכול הוא אחד. וברא שמיים של מעלה, ז"א, וארץ של מעלה, הנוקבא, שיתוקנו כולם כאחד, הבינה וזו"ן, לתועלת התחתונים.

11. כמ"ש, מלך במשפט יעמיד ארץ. מלך, הקב"ה, בינה. במשפט, זהו יעקב, ז"א, קיום של הארץ. וע"כ ו' דהוי"ה, ז"א, ניזון מן ה"ר דהוי"ה, בינה. ה"ת דהוי"ה, הנוקבא, ניזונה מן ו', ז"א, כי קיומה של הארץ במשפט, בז"א, כי המשפט יעמיד ארץ בכל תיקוניה ומֵזין אותה.

12. מלך, הקב"ה. במשפט, יוסף. יעמיד ארץ, כמ"ש, וכל הארץ באו מצריימה לשבור אל יוסף. ומשום שהקב"ה חפץ ביעקב, עשה את יוסף מושל על הארץ.

13. מלך, יוסף. במשפט יעמיד ארץ, זה יעקב. כי כל עוד שלא בא יעקב למצרים, לא היה קיום לארץ מחמת הרעב. כיוון שבא יעקב למצרים, בזכותו הסתלק הרעב והתקיימה הארץ.

14. מלך במשפט יעמיד ארץ. זהו דוד המלך, כמ"ש, ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. והוא קיים הארץ בחייו, ובזכותו היא עומדת לאחר פטירתו מן העולם. ואיש תרומות יֶהרסנה. זהו רחבעם. איש תרומות פירושו איש גאה. ורחבעם התגאה, שאמר, אבי ייסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים. ע"כ נקרעה ממלכתו.

15. אע"פ שהעונש כבר נגזר על העולם, הקב"ה מתעכב בשביל הצדיקים, ואינו שולט על העולם. כל ימיו של דוד המלך התקיימה הארץ בגללו. לאחר שמת התקיימה בזכותו, כמ"ש, וגַנותי על העיר הזאת להושיעה, למעני ולמען דוד עבדי. כעין זה, כל ימיו של יעקב וכל ימיו של יוסף, לא שלטו עונשים בעולם, כי פסק הרעב בגללם והתעכב שִעבוד מצרים.

16. מלך במשפט יעמיד ארץ, זה יוסף. ואיש תרומות יהרסנה, זה פרעה. כי משום שהקשה את ליבו כנגד הקב"ה, נחרבה ארץ מצרים. ומקודם לכן, ע"י יוסף התקיימה הארץ באותו החלום שחלם פרעה, כמ"ש, ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם.

17. חי ה' וברוך צוּרי, ויָרוּם אלוקי יִשעי. אלוקי, כתוב עם ו'. חי, זהו צדיק יסוד עולם, יסוד דז"א, הנקרא חי העולמים. וברוך צורי, זהו כמ"ש, ברוך ה' צורי, שהוא העולם, הנוקבא, המתקיים על צדיק, יסוד דז"א, שהוא משפיע לה, והיא מתקיימת. וירום, זהו עולם העליון, בינה. אלוקי עם ו', זהו שמיים, ז"א, כמ"ש, השמיים שמיים לה'.

בפסוק זה מבוארת שלמות השפעת היסוד, חי העולמים, אל הנוקבא, הנקראת עולם, ונקראת צור. שהיא בזמן שמתחברות ביסוד שתי המדרגות העליונות, בינה וז"א. שהבינה מתלבשת בז"א עם מוחותיה, ואז הם משפיעים אל היסוד, והוא משפיע אל הנוקבא, שממנה מקבלים כל התחתונים.

ופירוש הכתוב, חי ה' וברוך צורי: חי העולמים, יסוד משפיע. והצור, הנוקבא, מתברך ממנו, בעת, וירום אלוקי ישעי. שז"א, הנקרא אלוקי עם ו', מתרומם עם התלבשות הבינה בו. כי, וירום, רומז על בינה. כי כאשר היסוד מקבל מב' מדרגות הללו, יש לו היכולת להשפיע אל הנוקבא.

18. ברוך אדנ"י יום יום, יעמוס לנו האל ישועתנו. ברוך אדנ"י, השם כתוב באותיות א-ד-נ-י, הרומז על הנוקבא. ופסוק זה סוד החכמה. יום יום, הם שנתיים ימים, ב' המדרגות, בינה וז"א, שאין הנוקבא מתברכת זולתם. כמ"ש, ויהי מקץ שנתיים ימים, ופרעה חולם, והנה עומד על היאור. שזהו יוסף, כי נהר הוא יוסף הצדיק.

מביא כאן ראיָה שנייה, שאין הנוקבא מתברכת מהיסוד, זולת בשעה שמתחברות בו ב' מדרגות עליונות, בינה וז"א. כי הכתוב, ברוך אדנ"י, הוא מכוח, יום יום. שמתחברים בה ע"י היסוד, בינה וז"א, שהם שנתיים ימים. ואז, יעמוס לנו האל, הנוקבא, ישועתנו סלה.

ובזה מבואר הכתוב, ויהי מקץ שנתיים ימים. אחר שנתקנו שנתיים הימים, ב' המדרגות בינה וז"א. ופרעה חולם, והנה עומד על היאור, אז נשלם היאור, יוסף, יסוד, והוא משפיע אל הנוקבא, שהיא שבע פרות. כמ"ש, והנה מן היאור עולות שבע פרות.

19. והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר, ותִרְעֶינה באָחוּ. כי מנהר זה, יסוד, מתברכות כל המדרגות שלמטה. משום שאותו הנהר, הנמשך ויוצא מעדן, מבינה, משקה ומזין לכל. ויוסף, יסוד, המקבל מבינה ע"י ז"א, הוא נהר, שכל ארץ מצרים מתברכת בזכותו.

20. הנהר ההוא, היסוד, שבע מדרגות של הנוקבא, מחג"ת נהי"מ שבה, המתפשטות ממנה ועומדות בעולם הבריאה, מושקות ומתברכות ממנו. ואלו הן שבע הפרות, יפות מראה ובריאות בשר. ותרעינה באחו, בחיבור באחווה, שלא נמצא בהן פירוד, וכולן לשבח הן עומדות, שאין יניקה מהן לס"א.

כי כל אלו שבע המדרגות, הן כמ"ש, שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, שהן שבעה היכלות דבריאה, שכולן לשבח. וכן הן שבע פרות יפות מראה, כולן לשבח. ולעומת זה כתוב, שִבעת הסריסים המשרתים את פני המלך, ששבעה הללו אינם כולם לשבח, אלא שיש בהם חלק לכוחות הטומאה, שבע פרות הרעות.

21. שבע פרות טובות, הן מדרגות עליונות על מדרגות אחרות. ושבע פרות רעות, הן מדרגות אחרות שלמטה. העליונות הן מצד הקדושה, והתחתונות הן מצד הטומאה.

22. והנה שבע שיבולים עולות בקנה אחד בריאות וטובות. שבע שיבולים ראשונות הן טובות, משום שהן מצד ימין, שכתוב בו, כי טוב. ושבע שיבולים רעות הן למטה מהן. שבע השיבולים הטובות הן מצד הטהרה, והרעות הן מצד הטומאה. וכולן הן מדרגות העומדות אלו על אלו, ואלו לעומת אלו. וכולן ראה פרעה בחלומו.

23. הייתכן שלאותו רשע, לפרעה, הראו כל אלו המדרגות? כדמיון שלהם ראה ולא עצמוּת המדרגות. כי כמה מדרגות על מדרגות, אלו לעומת אלו, ואלו על אלו, ופרעה ראה באלו המדרגות שלמטה.

24. כי כפי מה שהוא האדם, כן מראים לו בחלומו, וכך רואה. וכן עולה הנשמה להשיג, כל אחד כפי מדרגתו כראוי לו. וע"כ פרעה ראה כראוי לו ולא יותר.

25. ויהי מקץ. כמ"ש, לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. כל מה שעשה הקב"ה למטה, שׂם לכל זמן, וזמן קצוב. זמן שׂם לאור ולחושך. זמן שם לאור שאר העמים. חוץ מישראל, שהם שולטים עתה על העולם. וזמן שם לחושך, שהוא גלות ישראל תחת שליטתם. זמן שם הקב"ה לכל. וע"כ לכל זמן, ועת לכל חפץ.

מהו, ועת לכל חפץ? זמן ועת לכל חפץ שנמצא למטה, לכל הטוב שנמצא למטה יש עת וזמן קבוע.

26. מהו עת? הוא כמ"ש, עת לעשות לה' הֵפֵרו תורתך. וכתוב, ואַל יבוא בכל עת אל הקודש. והיא המדרגה הממונה על הנהגת העולם, הנוקבא. וע"כ עת, הנוקבא, ממונה לכל חפץ תחת השמיים.

ויהי מקץ שנתיים ימים, מצד אותו קץ החושך, כי שׂם זמן קצוב לאור ולחושך, ראה פרעה בחלומו, ומשם ידע ונגלה לו החלום.