האידרא זוטא קדישא
ז"א
108. עד כאן התבאר, איך ג' ראשים דעתיקא נאחזים זה בזה. ואיך הדיקנא נאחזת בעתיקא. ואיך או"א נאחזים בדיקנא. מכאן והלאה הם דברים שבז"א, שלא התגלו באידרא רבא, אלו שהיו סתומים בליבי, ושם לא נתקנו. עתה נתקנו והתגלו, וכולם דברים סתומים וברורים הם כולם. אשרי חלקי ושל אלו היורשים ירושה זו, כמ"ש, אשרי העם שֶׁכָּכה לו.
109. או"א אחוזים בעתיקא בדיקנא שנתקנה. כי תלויים מהמוח הסתום מכל סתומים ונאחזים בו. וכאשר יסתכלו בדבריי, יראו שהכול עתיקא היה, ויהיה. וכל התיקונים בו. או"א יוצאים מהמוח הסתום הזה ונכללו במזלא, ובו תלויים ובו נאחזים. ז"א תלוי בעתיקא קדישא ואחוז. וכבר התבארו הדברים באידרא רבא.
אשרי חלקו מי שנכנס בחכמה ויצא ממנה בשלמות, ויודע הדרכים, שלא יסור לימין ולשמאל, אלא בקו האמצעי, ומי שלא נכנס ויצא בשלמות, טוב לו שלא נברא. וכתוב, כי ישרים דרכי ה'.
110. מסתכל הייתי כל ימיי בפסוק שכתוב, בה' תתהלל נפשי, ישמעו ענווים ויִשמָחו. ועתה מתקיים כל הכתוב. בה' תתהלל נפשי. כי נשמתי אחוזה בו, בו לוהטת, בו מתדבקת ומשתדלת, ובהשתדלות הזו תעלה למקומה. ישמעו ענווים וישמחו. כל אלו הצדיקים, וכל בני הישיבה הקדושה, והצדיקים שבאו עתה עם השכינה, כולם שומעים דבריי ושמחים. משום זה כתוב, גַדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו.
111. כתוב, ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אֱדום. כמ"ש, כי הנה המלכים נועדו עברוּ יחדיו. נועדו, בארץ אדום, במקום שהדינים נאחזים שם. עברו יחדיו, כמ"ש, וימָת, וימלוך תחתיו. הֵמה ראו כן תָמָהו נבהלו נחפָּזו, משום שלא התקיימו במקומם, אלא נשברו ומתו, משום שעוד לא נתקנו התיקונים של המלך, והעיר הקדושה, המלכות, וחומותיה, לא הזדמנו.
112. וכתוב, כאשר שמענו כן ראינו. כי כולם לא התקיימו, והמלכות מתקיימת עתה בזכר, ששרה עימה. כמ"ש, וימלוך תחתיו הדר ושֵׁם עירו פָּעוּ, ושם אשתו מְהֵיטַבְאֵל בת מַטְרֵד בת מֵי זהב.
כי שבירת הכלים הייתה מחמת שז"ת עוד לא נתקנו בתיקון ג' קווים, בעיקר בתיקון קו אמצעי, המייחד ימין ושמאל, ומקיים הארת שניהם, באופן שהימין, הארת החסד, יאיר מלמעלה למטה, והשמאל, הארת החכמה, יאיר מלמטה למעלה. וכיוון שלא היה עוד תיקון זה דקו האמצעי, נמשכה הארת החכמה שבשמאל מלמעלה למטה, מאצילות לבי"ע.
וע"כ לא התקיימו, אלא שנשברו ומתו. משום שעוד לא נתקנו התיקונים של המלך, שתיקון ז"א בקו האמצעי עוד לא נתקן, ונמשכה החכמה דשמאל מלמעלה לבי"ע, וע"כ מתו.
ולפיכך אח"כ בעולם התיקון, כשנעשה התיקון דקו האמצעי, שהשמאל לא יאיר אלא רק מלמטה למעלה, נבחן שהתקיימה הארת החכמה רק באור נקבה, מלמטה למעלה, ולא באור זכר, מלמעלה למטה. ונמצא שכל אלו המלכים של עולם הנקודים שנשברו ומתו, לא נתקנו עוד כמו שהיו מולכים מקודם, כי אור זכר לא נתקן ע"י קו אמצעי, אלא רק אור נקבה.
ולכן נאמר, כי כולם לא התקיימו, שכל המלכים דנקודים, ששימשו בהארת חכמה באור זכר, מלמעלה למטה, לא התקיימו בעולם התיקון. והמלכות מתקיימת בעולם התיקון, שתאיר בהארת חכמה כדרכה באור נקבה מלמטה למעלה, בכוח קו האמצעי, שתיקן אור השמאל, שיאיר כן מלמטה למעלה באור נקבה.
113. וימלוך תחתיו הדר, יסוד שנקרא עץ הדר, כמ"ש, פרי עץ הדר. שהמלכות נקראת פרי, והיסוד, עץ הדר. ושם אשתו מהיטבאל, כמ"ש, כפות תמרים, שהוא היסוד. ונקרא בלשון רבים, תמרים, שכתוב, צדיק כתמר יפרח, שאינו פורח בלי נוקבא, כי תמר הוא זכר ונוקבא.
וע"כ כתוב בו, ושם אשתו מהיטבאל. המלכות נקראת בת מטרד, בת ממקום שהכול טרודים להשיג, שנקרא אב, חכמה. וכתוב, לא ידע אנוֹש עֶרכה ולא תימצא בארץ החיים. שהכול טרודים להשיג אותה.
בת אל אמא, בינה, שמצידה מתעוררים דינים המטרידים הכול. וע"כ נקראת בת מטרד. בת מי זהב, משום שיונקת מב' צדדים, המאירים בב' אופנים בחסד ובדין, מימין ומשמאל. שהימין הוא חסד, מֵי, והשמאל חכמה, זהב. וזהו, מי זהב.
114. מטרם שנברא העולם, לא היו משגיחים פב"פ. ומשום זה העולמות הראשונים, ז' מלכים דנקודים, נחרבו, שנשברו ומתו. והעולמות הראשונים נעשו בלי תיקון. ואותו מלך שלא היה בתיקון, נקרא זיקים ניצוצים, שמלכותו ושליטתו היו כמו הארת ניצוץ, שדועך מיד ואינו. כאותו אומן, כשמכה בפטיש בכלי ברזל, מוציא ניצוצין לכל צד.
ואלו הניצוצים היוצאים, יוצאים לוהטים ומאירים, ומתכבים מיד. ואלו נקראים עולמות ראשונים, ומשום זה נחרבו ולא התקיימו. עד שנתקן עתיקא קדישא, ויצא האומן לאומנותו.