ובלילה שירוֹ עימי
11. יומם יצווה ה' חסדו, ובלילה שירוֹ עימי. שירו עימי, זהו גבורה דז"א, כי שירוֹ הוא כמ"ש, בכור שוֹרוֹ הָדָר לו. וכתוב, ופני שוֹר מהשמאל. ושירו ושור שווים זה לזה. גבריאל שליחו של הגבורה, וצריך לשורר ולנגן בשמחה ביֵינה של תורה, לעסוק בתורה, ולקיים הכתוב, קומי רוֹני בלילה לראש אשמורות.
12. ויאמר באשמורות סליחות ותחנונים ובקשות, ברינה בגרונו, שהוא כינור, להוציא בו קול בשש כנפי ריאה, שהן חמש אונות הריאה עם וַורְדָא, שהיא אונה קטנה התלויה בריאה. ובשש טבעות הקָנֶה. וזה רומז על ו', ז"א, שיוצא מהלב, בינה. כמו שלומדים, הלב מבין. ויצא בן, ז"א, מבינה, מבן י"ה, כי בינה אותיות בן י"ה.
והבן שיצא, ו', אפרוח בשש כנפיים, ז"א שבו ו"ס חג"ת נה"י. ויעלה אותן בשש טבעות הקנה, כמ"ש, שש מעלות לכיסא. כי חג"ת נה"י דז"א הם שש מעלות אל הבינה, הנקראת כיסא אל החכמה.
13. כתוב, כיסא כָבוד מָרום מראשון, כלומר שמרומם מכיסא ראשון. הרי שני כיסאות. והם לב, בינה, ופה, מלכות. לב, כמ"ש, ויאמר כי יד על כֵּס יה, שהוא בינה, כס אל י"ה, אל חכמה. והלב הוא, כמ"ש, מלחמה לה' בעמלק, שהוא כבד, ס"מ. הפה הוא כֵּסֶה, כס ה'. כמ"ש, תִקעו בחודש שופר בכֵּסה, שהוא הפה, המלכות, כיסא של ה"ת דהוי"ה. ויש בה חמישה תיקונים של הפה.
14. תקעו בחודש שופר. שופר הוא קנה, ו', ז"א, והוא נקרא קול העולה מהקנה, אל הפה, מלכות, ששָׁם ה'. כמ"ש, בכסה ליום חגֵנו, בכס ה', בה' תיקונים של הדיבור, שהם שפתיים שיניים חֵך. שפתיים שתיים, שיניים וטוחנות שני מינים, הן ארבע. וחך, הרי חמישה. שהם ה' תיקונים של הדיבור. שהם טוחנים כנהר, שהוא קול, כמו שטוחנים רחיים, להוציא קול ודיבור, היוצא מבינה, שהוא הלב. ובמחשבה, שהיא חכמה.
15. שהוא השם המפורש בעשרה מיני תהילים, כנגד ע"ס. אף כאן המחשבה היא חכמה, הלב בינה, הקנה ז"א, שבו חג"ת נה"י, שש טבעות הקנה, הפה מלכות. ועם השורש, כתר, הם ע"ס. וע"כ בשופר אין פוחתים מעשרה שופרות, שהם כנגד ע"ס. והתורה, הקול שלה, הדיבור שלה, הבינה שלה, כמו שהתבאר, איזהו חכם? המבין דבר מתוך דבר. והמחשבה שלה, שהיא חכמה, הרי הם ע"ס.
כי קול, הוא ז"א, שבו חג"ת נה"י. דיבור הוא מלכות. בינה וחכמה שלה עם השורש, הכתר, הן ע"ס. וע"כ התורה חשובה לפני הקב"ה מכל הקורבנות והעולות. כמ"ש, זאת התורה לעולָה למִנחה.