לסוסתי ברכבי פרעה

516. לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי. כתוב, וייקח שש מאות רכב בחוּר. חכמת מצרים הייתה, שכל מה שעשו, עשו ע"פ החכמה העליונה. ופרעה היה חכם יותר מכולם. כי אין מעמידים מלך במצרים, אם לא יהיה חכם מכולם.

517. ע"כ כתוב, וייקח. שלקח הכול בחכמה, לקח לו עצת חכמה. אמר, העם הזה הם 600,000 איש. נכנס לחדריו, והפך בכל מיני הכישוף שלו, ועשה הרבה פיתויים, וכישף כשפים, ולקח 600 רכב ברורים. בחור, כלומר, שהם הברורים שבכשפים, ועמוסים בכל מיני קסמים וכשפים שלמעלה, של אותו ממונה שהתמנה עליהם, השר שלהם.

518. והיה פרעה נוסע טעון בכשפיו ובקסמיו, שש מאות רכב בחור, שהיו נבחרים כנגד ישראל. וכל רכב מצרים, כל אחד טעון בכשפיו ובקסמיו. לא היו חכמים במצרים שלא יהיו טעונים משאות של קסמים וכשפים.

519. ושָׁלישים על כולו. ושלישים, מיני כשפים היו לו חקוקים בשלוש שלוש. ושמות הטומאה היו בשלוש שלוש אותיות. כולם חקוקים בקשרים מזוינים. שכל שלוש אותיות הן קשר, כעין הקשרים של מעלה, שיהיו לו קשרי כלי זין כנגד ישראל.

520. ושלישים על כֻּלו. הכתוב הוא על כַּלה, כיוון שחסר בו ו', שרומז, שלקח עצה על הכלה, השכינה, כדי לכלות את ישראל. וכולם, כל השלישים, היו מיני קשרים על הכלה, השכינה, שהייתה נוסעת לפני ישראל.

521. מיד, ויְחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים, וירדוף אחרי בני ישראל, ובני ישראל יוצאים ביד רמה. לא כתוב, מיד רמה, אלא, ביד רמה, שהיא יד, שכתוב בה, ויַרְא ישראל את היד הגדולה, יד ימין, חסד.

522. באותה שעה, חקק הקב"ה ביד הזו כל הצורות וכל הצבאות וגיבורי מצרים, כמו שהמכשפים והקוסמים עושים, בשעה שבאים לעשות כישוף. אותה היד הייתה חקוקה כנגד אותם המכשפים. ונשברו לפני אותה הצורה, שהייתה חקוקה ביד ההיא. כמ"ש, ימינך ה' נֶאְדָרי בכוח, ימינך ה' תִרְעץ אויב. ומשום זה כתוב, לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי. דימיתיך, דמיון וציור, כי דמויות וצורות חקקתי בך כעין סוסי פרעה.

523. מה שייך לפסוק שלמעלה האהבה והשמחה של השיר הזה? ומה רוצות כאן מרכבות פרעה?

524. הכול בקשר אחד. לסוסתי ברכבי פרעה. כשהקב"ה נתן את המלכות להיות ראש על כל הגדודים והמחנות שלמטה, מאותו זמן היא משבחת תמיד ואינה שקטה. וכל המחנות שלה משבחים תמיד, ואינם שוקטים לעולם.

525. ושיר האהבה הזו התחיל, כשיצאה השכינה ממצרים, וכל המחנות שלמעלה ושלמטה היו לפניה. אז התחילה אהבת השיר כלפי מעלה. וסוסי פרעה ומרכבותיו היו נוסעים אחר ישראל, והשכינה התחילה בשיר האהבה למעלה, לז"א.

526. והקב"ה לא רצה באותו זמן בשירה, כמ"ש, ולא קָרַב זה אל זה כל הלילה. והוא השתיק את המלכות משיר האהבה שהתחילה.

527. כלה שהיא באהבה לראות את בעלה, כשרואה אותו, מתעוררת בה האהבה ומתחילה לשבח אותו. ואם בעלה אינו רוצה השבח, ומשתיק אותה לשתוק, מהתעוררות האהבה שהתחילה, איך ישקוט ליבה ורצונה?

528. כיוון שטבעו כל סוס ורכב פרעה בים, וראו ישראל כל הגבורות והניסים, שעשה להם הקב"ה, שרו ישראל בארץ שירה בשביל המלכות, וקיבל אותה הקב"ה, כמ"ש, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. אח"כ, כשחזרה הבאר, שרו ישראל שירה בשבילה, כמ"ש, אז ישיר ישראל את השירה הזאת. בא יהושוע ושר שירה בשבילה. באו דבורה וברק ושרו שירה בשבילה.

529. כיוון שבנה שלמה את ביהמ"ק, והעולמות, ז"א ומלכות, היו כולם במשקל אחד, בזיווג פב"פ, אז המלכות עוררה אהבה ושירה עליונה, ואמרה אליו דברים עליונים אלו של שירה ואהבה.

530. אז ז"א, מרוב אהבה והשתוקקות הכלה, רצה להזכיר לה אותה השתיקה, שעשה לה לשתוק בקריעת ים סוף, שלא היה רוצה אז בשירתה. לפיכך פתח ואמר, לסוסתי ברכבי פרעה, כשהסוסים והמרכבות של פרעה היו באים ורודפים אחרי ישראל, דימיתיך רעייתי, השתקתי אותך בשתיקה. דימיתיך, כמ"ש, ויידוֹם אהרון. וכן, שמש בגבעון דום.

531. ועכ"ז כך היה צריך להיות, כי באותו זמן עד עתה, הבנים, והמחנות שבארץ, וכל התיקונים שלךְ, לא היו שלמים כראוי. ואת לא היית מתעטרת בתיקונים כראוי.

532. אבל עתה, נָאווּ לחיַיִך בתוֹרים. כמה נאים כל התיקונים שלך, וכמה יפים הם בתורים. שהם ב' התורות, כי כבר קיבלו תושב"כ ותשבע"פ, והתעטרת בהם, מה שלא היה מקודם לכן.

533. משום זה, דימיתיך רעייתי, ולא רציתי בשירתך, ובהתעוררות האהבה שלך, משום שאת, כמ"ש, עֵרוֹם ועֶרְיָה, ולא היית מיתקנת בתיקונים. ועתה, כמה יפים התיקונים שלך, ורצוני בך ובדברי שירתך. צווארך בחרוזים, שיש לך ביהמ"ק בארץ, המכונה צוואר. באופן, שכל הציורים העליונים בתוכו, וכמה צדיקים וחסידים באים בתוכו.

534. ועתה, שאת מתעטרת בתיקונייך, ובשלמות שבהם, הנה כל המקורות העליונים, וכל המדרגות, והאיברים, הנה הם אלייך, לקבל אותך, ולהתקין אותך בתיקונים עליונים.

535. וע"כ, תורֵי זהב נעשֶׂה לָך עם נקודות הכסף. לא כתוב, אעשה, אלא, נעשה, לשון רבים, שמראש נקודה עילאה, חכמה עילאה, עד היסוד התחתון דז"א, כולנו נתקן אותך, ונעשה אותך מצד הזהב, הארת החכמה, ששָׁם התעוררות אהבת דודים מצד שמאל. עם נקודות הכסף, חסד, מצד ימין.

וע"כ כתוב, נעשה, לשון רבים, כי ז"א הוא חסדים מכוסים מחכמה, ומצידו רק השפעת החסדים, נקודות הכסף. וכדי להשפיע הארת חכמה, תורי זהב, צריך לחבר עימו את ישסו"ת, המקבלים מחכמה עילאה, שהם המשפיעים החכמה למלכות.

536. להראות, שהתעוררות שלמעלה אינה מתעוררת ואינה מיתקנת אל המלכות, אלא כשהיא מיתקנת בתחילה בתיקוני העוה"ז, אותם התיקונים שמִזמן קריעת ים סוף, עד ביהמ"ק שעשה שלמה. כיוון שהתיקונים של העוה"ז, נתקנו בה כראוי, אז מיתקנים בה התיקונים העליונים, ונותנים לה תורי זהב עם נקודות הכסף. תורֵי, זמן זיווג, כמ"ש, תור אסתר בת אביחיל. זהב, השפעת החכמה.

537. וע"כ, כשרדפו הסוסים של רכבי פרעה, דימיתיך, שלא תשיר ולא תעורר אליי אהבה, משום שהתיקונים שלך שלמטה עוד לא היו. ועתה יפה הוא, כי נאוו לחייך בתורים.

תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף, ונתקן אותך כראוי. וכל אחד לפי דרכו. תורי זהב לפי דרכו, ונקודות הכסף לפי דרכו, שהארת החכמה תאיר מלמטה למעלה, והחסדים מלמעלה למטה. וכך מתקשרים הדברים, הכתוב, לסוסתי ברכבי פרעה, עם יתר הכתובים.

538. לסוסתי ברכבי פרעה. כתוב, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. כי בשעה שהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, לא היו רוצים ללכת במדבר בדרך יבֵשה בלי מים. שהיו רגילים במצרים, שהייתה כגן עדן, כמ"ש, כגן ה' כארץ מצרים. ועתה הם הולכים במקום יבש בדרך, במקום חורבן בלי יישוב.

539. מה עשה הקב"ה? שלח לפניהם את השכינה, שהייתה הולכת בכל מיני זוהר, בכל אופני השתוקקות. והיו ישראל רצים אחריה בתשוקה לראות אותה. ומשום זה היו רצים אחריה במדבר, והלכו ולא התעכבו. והקב"ה עשה להם כך, כדי שלא יתעכב קידוש השם על הים, שהוא היה רוצה להתכבד על כל עמי הארץ.

540. כמו שאלו הלכו בחיפזון, שרצו אחר השכינה, אף פרעה עשה כך במרכבותיו ובסוסים שלו, כדי לרדוף אותם בחיפזון, ולא יתעכבו מרכבותיו בדרך. מה עשה? לקח סוסות נקבות וסוסים זכרים, ושם הנקבות לפנים, והזכרים מאחורי הנקבות. והזכרים היו רצים אחר הנקבות, והנקבות היו רצות מפני הזכרים. ואלו ואלו היו רצים בחיפזון. וזה עשה פרעה בחכמה, לרדוף בחיפזון אחר בני ישראל.

541. כיוון שהשיג אותם, ורצה לעשות מלחמה עם ישראל, לקח הנקבות ואסר אותן לאחור, והזכרים לפניהן, כדי לייאש מרכבותיו, שלא ירדפו אלו אחר אלו.

כך בתחילה כתוב, וה' הולך לפניהם יומם, כדי שירדפו אחר השכינה, וילכו בחיפזון. ואחר שהמצרים השיגו אותם, כתוב, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם. וייסע, כדי שיתייאשו ישראל מלרדוף אחר השכינה, ולא ייחפזו.

וכן כדי שיהיו נשמרים, שכל אלו החיצים, ואבני הקלע, והאבנים, שהיו זורקים על ישראל, לא יגיעו אליהם. כי השכינה שמאחוריהם דחתה אותם. כמ"ש, התייצבו ורְאו, שלא ייחפזו. ומשום זה כתוב, דימיתיך, שהחזיר אותה מִפנים לאחורי ישראל, באותו אופן ממש שעשה פרעה.

542. כיוון שמחנות ישראל עברו את הים, וראו כל הניסים והגבורות שעשה הקב"ה על הים, אז, נאוו לחייך בתורים. בב' תורות, כי ישראל נתקנו באמונה, כמ"ש, ויאמינו בה' ובמשה עבדוֹ. וישראל קיבלו את התורה על הר סיני, תושב"כ ותשבע"פ. ואז נתקן הכול למעלה ולמטה כראוי.

543. כל האופנים שיש בפנימיות האדם, וכל המחשבות והרצונות שבעולם, שהם בלב, כולם נראים בפָּנים. ובפנים ניכר האדם, מיהו. אם מעשיו הם לטובה, אם מעשיו הם לרעה. כמ"ש, הַכָּרת פניהם ענתה בם. ועתה שתיקוני הכול כולם כראוי, בתיקונים ישרים, בתיקונים של מע"ט, מיד, נאוו לחייך, שניכר הכול בפנים, בלי בושה כלל.

544. וכל זה היה בזמן שנבנה ביהמ"ק, וכל העולמות היו בשמחה, למעלה ולמטה. אז נתקנו הפנים כראוי, שהתחברו ז"א ומלכות פב"פ כראוי. ואז כתוב, נאוו לחייך.

545. למה כתוב, לחייך, ולא כתוב, פנייך? כי הכול אחד, אלא שהלחיים מיתקנות בצפצופי תפילה ודברי תורה, להסתכל בהם. ומשום זה, שירה של שה"ש נתקנה עתה יותר מבשאר הזמנים שבעולם.