ורגליהם רגל ישרה

364. ורגליהם רגל ישרה, וכף רגליהם ככף רגל עגל, ונוצצים כעין נחושת קָלָל. אחר שביאר גופי החיות, שבשליטת החסדים, חזר וירד למטה, לבאר ברגליים ובטלפיים של החיות, שבשליטת הארת החכמה.

כי כשנשלמים נה"י דכלים, באים ג"ר דאורות, ונה"י נקראים רגליים. והנה"י עצמם נחלקים ג"כ לחב"ד חג"ת נה"י, אשר הטלפיים הם נה"י של הרגליים, שבהם תלוי גילוי החכמה והג"ר.

365. רגלי החיות מגיעות עד ניצוצי החשמל. זהו החשמל שמבחוץ, ד' ההתנוצצויות של החשמל, שבד' צדדים, ומשפיעות אליהן הארת החכמה. כי מחשמל זה יוצאים אחרים, הנקראים חשמלים, ע"ש אורות החשמל, הארות דקו השמאל.

וכולם יוצאים באותה שעה, שהחיות מכוונות רגליהן, שתהיינה ביושר, בהתכללות קו האמצעי, המאיר ביושר, ואינו נוטה לא לימין לבדו ולא לשמאל לבדו. ומגיעות, משפיעות הארת החכמה, לניצוצים של החשמל, לד' התנוצצויות של החשמל.

אז מלהטים אלו הניצוצות, כי הארת החכמה באה עם דינים, המכונים אש לוהטת. עולים, לקבל הארתם מרגלי החיות, ויורדים, להשפיע למלכות, ואז יוצאים מהם כל אלו הנקראים ע"ש החשמל הזה.

366. חשמל זה, סובב סביב רגלי החיות, ע"כ מקבל מהן הארתן. הניצוצים של החשמל יורדים למטה, עד המקום, הנקרא קרקע קטנה. ושם רצות כל מיני אבני בדולח, מַרגליות מתנוצצות ואבני ברקת.

367. כאשר מתנוצץ ולוהט אור החשמל ועולה ויורד, ואלו ד' התנוצצויות שבד' צדדים מתחבקות זו עם זו, אז מאירה אותה קרקע קטנה, והאבנים רצות, והמרגליות עולות עד שמגיעות לשער שבדרום. ושם אוצרות סתומים, ו-470 פתחים שם, כחשבון קרק"ע (470). המלאך גְליצוּר ממונה עליהם.

החשמל מאיר בד' צדדים, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. ואע"פ שג' הקווים מגלים החכמה, עכ"ז בהם עצמם אין החכמה מתגלה, אלא אחר שהשפיעו החכמה אל המלכות, אז היא מתגלה במלכות. וכן כאן בחשמל, מקום הגילוי הוא במלכות.

ב' מצבים במלכות:

א. מזמן שהייתה בב' המאורות הגדולים, שהייתה מקבלת חכמה מקו שמאל דבינה, ולא יכלה להתקיים בו, משום שאין החכמה מאירה בלי חסדים, ומושכת משום זה דינים מרובים.

ב. לכן התמעטה לנקודה תחת יסוד דז"א, שזהו מיעוט הירח, ואז נבנתה מחדש ע"י ז"א. ובמצב הזה, אע"פ שהיא בו בכל שלמותה, בחסדים ובחכמה, לא יחסר כל בה, עכ"ז אינה יכולה לקבל עוד חכמה בכלים של עצמה, אלא צריכה לקבל החכמה בכלים ממצב א', וממצב א' מאירה החכמה למצב ב'.

ונמצא, אחר שהחשמל קיבל הארת החכמה מרגלי החיות, וג' הקווים שלו רוצים להשפיע החכמה אל המלכות, הנה תחילה הם צריכים להשפיע אל המלכות שבמצב א', ששם מוכנים הכלים דחכמה. ואח"כ יכולים להשפיע אל המלכות שבמצב ב'.

והמלכות שבמצב א' מכונה כאן קרקע קטנה. כי המלכות מכונה קרקע. ומשום שהיא נמצאת במצב הזה עם דינים, ואינה יכולה להאיר, ע"כ מכנה אותה קטנה, אע"פ שהיא גדולה.

והמלכות שבמצב ב' מכונה קרקע של ארגמן, כי אז מקבלת האורות מקו האמצעי, ז"א, ויש בה האורות מכל הצדדים, מימין ומשמאל, והחכמה שבה מתלבשת בחסדים, והחסדים נכללים מחכמה, וע"כ היא כצבע ארגמן, שכל הצבעים כלולים בו.

חשמל זה סובב סביב, שסובב רגלי החיות ומקבל מהן הארת החכמה. הניצוצים של החשמל, ד' ההתנוצצויות שלו, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, יורדים למטה, עד המקום, הנקרא קרקע קטנה, עד המלכות שבמצב א', שנקראת קרקע קטנה. כי רק הכלים דאחוריים של המלכות שבמצב א' ראויים לקבל הארת החכמה מהחשמל. ושם רצות כל מיני אבני בדולח, מרגליות מתנוצצות ואבני ברקת.

הארת החכמה שבמלכות שבמצב א' מכונה מרגליות, כי הארת החכמה מקובלת מהרגליים, נה"י, וכיוון שהמשפיע, הזכר, נקרא רגל, נקראת הנקבה מרגלית, להיותה מקבלת מֵרגל. ואבני הבדולח ואבני הברקת מכונות אבנים, משום שהמלכות בכללה נקראת אבן. וע"כ כל הפרטים שבה מכונים אבנים.

כאשר מתנוצץ ולוהט אור החשמל ועולה ויורד, ואלו ד' התנוצצויות שבד' צדדים מתחבקות זו עם זו, אחר שג' קווים של החשמל מתייחדים זה עם זה, וכולם עם המלכות. אז אותה המלכות, שמקודם לכן לא היה לה אלא קו השמאל בלי ימין, שמטעם זה פעלו בה כל הדינים, הנקראים בדולח וברקת, הנה עתה, אחר שקיבלו הארה מכל ג' הקווים שבחשמל, מיתקנות אותן אבני הבדולח ואבני ברקת להיות כלים וגורמים להארת החכמה. ואותן המרגליות, הארות החכמה, שהיו בה בשמאל בלי ימין, עולות עתה לשער הדרום, ימין, ומתלבשות בחסדים ונשלמות בכל זיוון והדרן.

אז מאירה אותה קרקע קטנה, מחמת הארות ג' קווי החשמל שקיבלו, והאבנים של בדולח וברקת רצות לגלות החכמה, כי כן נתקנו עתה ע"י ג' קווי החשמל. והמרגליות, הארות החכמה עצמן, עולות, שמאירות מלמטה למעלה בדרך עלייה, עד שמגיעות לשער שבדרום, קו ימין, החסדים, והארות החכמה מתלבשות בחסדים האלו ונשלמות. ושם אוצרות סתומים, ו-470 פתחים שם, כחשבון קרק"ע (470).

זה מורה, שלא כל חמש ספירות כח"ב תו"מ שבמלכות, שכל אחת כלולה ממאה, שהן 500, מאירות בה, אלא שהספירה החמישית, מלכות דמלכות, חסרה מג"ר, ויש בה רק 70 ולא מאה. והן 470 פתחים.

והטעם הוא מחמת גניזת המנעולא, המלכות דמדה"ד, ומשום זה אין לה אלא רק ט"ר ממלכות דמלכות עד החזה, וע"כ חסר במלכות דמלכות חצי הפרצוף מחזה ולמטה, שהוא נה"י דכלים וג"ר דאורות, ולפיכך אין שם אלא 70 ספירות חסר ג"ר, והם רק 470 ולא 500.

368. בזמן שחשמל מאיר ניצוצין לד' רוחות, דרום צפון מזרח מערב, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, יוצא קול אחד מלמעלה, המתעורר מבין כנפי החיות, כשדופקות זו בזו. אלו הן הכנפיים המשמיעות קול, כמ"ש, ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים, ואז קול זה כלול מד' קולות, כי כשהקול יוצא הוא פוגש באלו ד' התנוצצויות של החשמל, ונחלק לד' קולות.

369. קול אחד הולך לגליצור, ומתעורר בקול ההוא אור החשמל ונעשה ממנו דיבור אחד. ובדיבור ההוא מתעורר דיבור אחר סתום, בלחש. וכשזה מגיע לגליצור, אז מתגלים לו רי"ד (214) סודות עליונים, שהתגלו.

ג' קווים של החשמל מאירים למלכות, שהיא קרקע קטנה, מצב א' של המלכות. קו ימין נעשה מעליית המלכות לבינה, שדיני המלכות ממעטים הג"ר דבינה, בעניין י' שנכנסה באור הבינה והאור ירד לבחינת אויר, ו"ק חסר ג"ר. וקו שמאל נעשה, אחר שהארה עליונה חזרה והוציאה המלכות מבינה והחזירה אותה למקומה, שיצאה הי' מאויר וחזר להיות אור ג"ר כמקודם, שהג"ר דחכמה שוב מאירים בה. והוא קו השמאל.

וקו האמצעי נעשה ע"י זיווג, הנעשה על מסך דחיריק. כי מתוך שנעשית מחלוקת בין ימין לשמאל ומכבים זה את זה, אז יוצא זיווג דהכאה על מסך של בחינה א', שהוא מסך דחיריק דז"א, הממעט הג"ר דחכמה מקו השמאל ומחבר אותו עם החסדים של הימין, ואז נעשה שלום ביניהם ושניהם מאירים בכל שלמותם.

בזמן שחשמל מאיר ניצוצין לד' רוחות, דרום צפון מזרח מערב, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, יוצא קול אחד מלמעלה, וקול זה הוא יציאת קו ימין, שהי' נכנסת באור הבינה ונעשה אויר. הקול המתעורר מבין כנפי החיות, כשדופקות זו בזו, כי הכנף הימנית, בינה, והשמאלית, מלכות, וכשדופקות זו בזו, מערבות כוחות המלכות בבינה, והי' נכנסת לאור ונעשה אויר, ו"ק בחוסר ג"ר, קו ימין.

ואז קול זה כלול מד' קולות, כי כשהקול יוצא, הוא פוגש באלו ד' התנוצצויות של החשמל, ונחלק לד' קולות, כלומר אחר שהקול שיצא מכנפי החיות פגש בד' רוחות שבחשמל, נשלם גם הוא בד' רוחות כמו החשמל, שהוא ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, אשר קו ימין כבר יצא בו, ועתה צריך לצאת בו קו שמאל.

וקול אחד, הארה אחת, הולך לגליצור, לקרקע קטנה, ששָׁם הממונה גליצור, ומתעורר בקול ההוא אור החשמל. שקו השמאל של חשמל, שבו יצאה הי' מאויר, וחזרו הג"ר דחכמה להאיר בו, הנה הוא מאיר לקול הזה, שהוא ו"ק בלי ג"ר, ומוציא גם בו את המלכות מבינה, ומחזיר אותו להארת ג"ר דחכמה.

ונעשה ממנו דיבור, כי החכמה מכונה דיבור. ואותו הקול, שהיה בחיסרון של חכמה עם יציאת קו הימין, נעשה עתה ביציאת קו שמאל לבחינת דיבור, גילוי החכמה.

ובדיבור ההוא מתעורר דיבור אחר סתום, בלחש, קו אמצעי. כי מתוך שדיבור זה, קו שמאל, אינו יכול להאיר, מטעם המחלוקת עם הימין, ע"כ יוצא דיבור אחר, מידת החכמה של קו האמצעי, הממעט את הג"ר דחכמה ומשאיר רק ו"ק דחכמה. שלא כדיבור הקודם, שהג"ר דחכמה היו מגולות בו, אלא דיבור זה של קו האמצעי הוא סתום ובלחש, כי ג"ר דחכמה נסתמו בדיבור הזה, וכן הוא בלחש, בלי השמעת קול, שהוא ו"ק דחכמה, המאירים בדיבור הזה.

כי הקול, אחר שנשלם ע"י הדיבור, נבחן לזכר, שהארתו מלמעלה למטה, כי אור זכר מאיר תמיד מלמעלה למטה. והדיבור בלי השמעת קול הוא אור נקבה, שהארתה מלמטה למעלה.

לפיכך הדיבור הראשון, קו שמאל, המאיר בג"ר דחכמה, הוא דיבור בהשמעת קול, ושהקול פועל והדיבור פועל, ויש בו אור זכר המאיר מלמעלה למטה. והדיבור השני, בתיקון קו האמצעי, המתקן אותו להאיר רק מלמטה למעלה, הוא דיבור בלי השמעת קול. ומתוך שהקול אינו פועל בו, יש בו רק אור נקבה, שמלמטה למעלה.

וכשזה מגיע לגליצור, אז מתגלים לו רי"ד (214) סודות עליונים, שהתגלו. כי עתה התגלה לגליצור, שירידת האור שהייתה במצב א', הייתה מחמת חיסרון של הייחוד עם הימין, ועתה שהתייחד השמאל עם הימין, כבר נשלם הכול. רי"ד סודות, סודות הירידה, כי רי"ד אותיות ירידה.

370. הקול השני, ההארה השנייה של הקול, הולך למלאך עֲנָאל, הממונה הגדול על 18,000 ריבוא מחנות, המשמשים בקרקע אחרת, שבהארות כל הצבעים, לבן אדום ירוק, ונקראת קרקע של ארגמן, המאירה בכל מיני אורות, היוצאים מחשמל זה. ושם בקרקע ההיא, שקועות 12,000 ריבוא מרגליות עליונות.

371. וכשד' התנוצצויות של החשמל עולות, ובאות זו בזו, עולות אז כל אלו המרגליות, שהיו שקועות בקרקע ההיא, ומגיעות לשער המזרח. ושם פתוחים שישה אלף אלפים שערים. ובהם ענאל הממונה הגדול.

הקול הראשון שהלך לגליצור לקרקע קטנה, אע"פ שנחלק לארבעה, ג' קווים ומלכות, היה תחת שליטת קו השמאל, ולפיכך אינו ראוי להתלבש אלא בכלים של קרקע קטנה, מצב א' של המלכות.

הקול השני, ההולך לענאל, לקרקע של ארגמן, למלכות שבמצב ב', הוא בשליטת קו האמצעי, כי המלכות של מצב ב' היא בקו האמצעי.

הקול השני, ההארה השנייה של הקול, הולך למלאך ענאל, הממונה הגדול על 18,000 ריבוא מחנות, המשמשים בקרקע אחרת, שבהארות כל הצבעים, כי להיותה בבחינת קו האמצע, היא כלולה מכל הצבעים, לבן אדום ירוק, כמו קו האמצעי. משא"כ קרקע קטנה, היה בה צבע אדום בלבד, כמו קו השמאל.

ולפיכך הממונה על קרקע של ארגמן, הוא הממונה הגדול על 18,000 ריבוא מחנות. כי ח"י (18) מורה על היסוד, קו האמצעי, המשפיע אל המלכות שבמצב ב'. אלף, השפעת החכמה. ריבוא, השפעת החסדים, המלבישים את החכמה, שהאורות מתרבים עד אין שיעור.

ענאל, עדוּת אל, כי ענה היא עדות, מלשון הכתוב, לא תַענה ברֵעך עֵד שקר. ונקרא כך, משום שהשפעת ו"ק דחכמה הנוהגת בקו האמצעי, מכונה עדות. והממונה על המלכות של מצב א', הנקראת קרקע קטנה, נקרא גליצור, שפירושו הצור גילה, כי מקום גילוי החכמה הוא בעיקר במצב א' של המלכות, והמלכות של מצב ב' מקבלת ממנה. וע"כ נקרא גליצור.

ועיקר מעלתה של המלכות של מצב ב', הוא משום שמקבלת י"ב (12) צירופי הוי"ה מז"א. ובקרקע ההיא שקועות 12,000 ריבוא מרגליות עליונות, שיש בה הכנה שיתגלו בה 12,000 ריבוא מרגליות מי"ב צירופי הוי"ה דז"א. והם אלף מחכמה שבהן, וריבוא מחסדים שבהן.

ומתגלה בזמן שד' התנוצצויות של החשמל, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, עולות ונכללות זו בזו. ואז נכללת כל אחת מד' ההתנוצצויות בג' קווים, וד"פ ג' הם י"ב, והן מאירות לקרקע של ארגמן. אז עולות כל אלו המרגליות, שהן 12,000 ריבוא, שהיו שקועות בקרקע ההיא, שהיו מוכנות לצאת ממנה, ומגיעות לשער המזרח, לקו האמצעי, ז"א, מזרח, שבאות תחת שליטתו, לקבל מי"ב צירופי הוי"ה שבו.

ונודע שקו האמצעי מסתיר הג"ר דחכמה ואינו מתקן אלא הו"ק דחכמה, ושם פתוחים שישה אלף אלפים שערים. אלף אלפים, הם החכמה, כמ"ש, ואֲאַלֶפךָ חכמה. שישה, הם ו"ק, חג"ת נה"י. כי רק חג"ת נה"י דחכמה פתוחים להאיר שם, אבל לא הג"ר דחכמה, שהם סתומים ומכוסים.

372. וכשהקול מתעורר מלמעלה, מבין כנפי הכרובים, מכה בו האור של החשמל הזה, ונעשה ממנו דיבור, ובדיבור ההוא מתעורר דיבור אחר סתום. ההארה השנייה של הקול, שיצא מכנפי החיות, בסדר ג' קווים בזה אחר זה.

כשהקול מתעורר מלמעלה, הקול היוצא מבין כנפי החיות, היציאה של קו ימין, מכה בו האור של החשמל הזה, ונעשה ממנו דיבור, זוהי יציאת קו השמאל, שע"י הארת החשמל יצאה הי' מאויר, ואור החכמה חזר למדרגה. כי החכמה נקראת דיבור.

ואח"כ יצא קו האמצעי, שבדיבור ההוא מתעורר דיבור אחר סתום, שמשום המחלוקת שהייתה בדיבור הגלוי, קו השמאל, התעורר קו האמצעי ומיעט הג"ר דחכמה, ותיקן את הו"ק דחכמה שבשמאל עם החסדים שבימין. ונעשה הדיבור סתום מג"ר דחכמה.

373. וכשאור זה מגיע לענאל הממונה, מתגלים אז שס"ה (365) סודות עליונים, השקועים בטבעת שהיא חותם האמת. אז באֵימה, בחִיל, ברתת וברעש עולות שירות ותשבחות לאדון כל, והאור, הרשום בשם המפורש במ"ב (42) אותיות חקוקות, יוצא מאותו גדול השׂרים על כל שאר המחנות, שנקרא סנדלפון. והאור ההוא מכסה על אותן שתי קרקעות, מהקרקע הקטנה עד קרקע הארגמן.

כל מדרגה נחלקת לשס"ה ולרמ"ח (248), שהם י"ה ו"ה. כמ"ש, זה שְׁמִי לעולם, שמי (350) עם י"ה (15), הם שס"ה, ג"ר. וזה זִכְרִי לדוֹר דור, זכרי (237) עם ו"ה (11), הם רמ"ח, ו"ק.

וכשאור זה מגיע לענאל הממונה, מתגלים אז שס"ה סודות עליונים, ג"ר המרומזים בשס"ה. וזהו בו"ק דחכמה, ולא בג"ר דחכמה. לכן שס"ה סודות עליונים, השקועים בטבעת, שהיא חותם האמת, הקו האמצע, הנקרא חותם אמת, המתקן רק הו"ק דחכמה, ולא הג"ר.

אבל כל זמן שמאירה החכמה נמשכים עימה דינים. אז, מחמת הדינים המתגלים עם החכמה, נופלים על המקבלים אימה וחיל ורתת. ואז כדי להשקיט הדינים צריכים לכסות על הארת החכמה המתגלה, שזה נעשה ע"י סנדלפון.

והאור הרשום בשם המפורש במ"ב אותיות חקוקות, האור המכסה ומעלים על אור החכמה, יוצא מאותו גדול השרים שנקרא סנדלפון, והאור ההוא מכסה על אותן שתי קרקעות. שהאור הזה מכסה על אור החכמה שנגלה בשתי המלכויות, המכונות קרקע קטנה, וקרקע של ארגמן. ואז נשקטים הדינים.

374. כתוב, וסָפוּן בָּאֶרז מהקרקע עד הקרקע. כי בארז רומז על אור של סנדלפון, כי סנדלפון נקרא ארז, לשון רז, משום שבו נכנסים כל סודות הפָּנים העליונים, וננעלו בו, כמו בסנדל הזה, המכניס בתוכו כל יסוד ושורש הגוף, רגלי הגוף. כך סנדלפון שומר על סודות עליונים, שע"י שמירתו יכולים להאיר במקומם, מלמטה למעלה.

375. ממונה גדול זה משמש להארת הפָּנים שמבפנים. כי ע"י שמירתו יכול אור הפָּנים להתגלות מבפנים, מלמטה למעלה, באופן שלא יימשך לחוץ. בסנדלפון נחקקות האותיות הרשומות החקוקות. שבולטות באותו האור המכסה על אותן הקרקעות. כשסנדלפון קושר כתרים לאדונו, עולות האותיות באותו האור, ומתעטרות באלו הכתרים. וחוזר אותו אור המכסה למקומו, והאותיות עולות באלו הכתרים בשם הקדוש.

כל הדינים האמורים בג' קווים באצילות, אינם שם במקומם באצילות, אלא מצויים בבריאה, וסנדלפון, מלכות דבריאה, הוא הנושא לאותם הדינים. ומבחינת דינים של קו השמאל שנמצאים בו, דינים דדכורא, הוא נקרא סנדלפון, אותיות ס"נ ד"ל, כלומר שנאה דלות, הנמשכים מגילוי החכמה שבקו שמאל. ומבחינת הדינים של קו האמצעי הנמצאים בו, דינים דנוקבא, הנמשכים מהמלכות המצומצמת, הוא נקרא נעל.

ונודע, שבעת ששולט קו שמאל, נמצאות האותיות של השם אלקים סתומות בלי אור. ובסנדלפון נחקקות האותיות הרשומות החקוקות, שע"י הדינים דדכורא שבו, נמצאות האותיות של השם אלקים חקוקות, שקועות בלי אור. וכן על ידו, בולטות האותיות של אלקים, באותו האור המכסה על אותן הקרקעות, שע"י אותו האור המכסה על הארת החכמה שבשתי מלכויות, אור החסדים של השם מ"ב, נעשות האותיות בולטות, שנפתחות ע"י לבוש החסדים ומאירות בבליטה.

כשסנדלפון קושר כתרים לאדונו, ע"י הדינים דנוקבא שבו הנקראים, נעל, הוא ממשיך חסדים להלביש החכמה, שאז נקשרות הג"ר בז"א ובמלכות. עולות האותיות באותו האור, שהאותיות מתלבשות באור החסדים, ומתעטרות באלו הכתרים, שמקבלות ג"ר מאלו הכתרים שקשר בזו"ן.

וחוזר אותו אור המכסה למקומו, שהאור המכסה על החכמה שלא תימשך מלמעלה למטה, חזר לכסות החכמה, ואותיות אלקים, עולות באלו הכתרים בשם הקדוש, שע"י הג"ר שמקבלות מהכתרים, הן נפתחות להיות חמש אותיות השם הקדוש אלקים.

376. ורגליהם רגל ישרה. צריך היה לכתוב, ורגליהם רגליים ישרות. אלא שהרגליים מתחברות יחד, והן כרגל אחת ללכת בדרך הישר, ברגש החיבור ביושר ביחד, ורגליהם ביושר. וע"כ הן נמצאות למראה עיני הנביא במדרגות ידועות.

רגלי החיות הן הארת החכמה, שמקומה בנה"י, המכונים רגליים. ולפיכך יש פחד מאחיזת החיצוניים, שלא ימשכו הארת החכמה מלמעלה למטה, כדרך שמאל בלי ימין. וע"כ הן נשמרות, להיות תמיד תחת קו האמצעי, המחבר הימין והשמאל להיות אחד, באופן שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, אלא הולך בדרך יושר בלי הטיה.

והן כרגל אחת ללכת בדרך הישר, ששתי הרגליים ימין ושמאל נעשות רגל אחת, ללכת בשליטת קו האמצעי, קו ישר, שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל. והארת החכמה המתגלה מהן, יוצאת מרגש החיבור של ימין ושמאל ביחד. וע"כ רגליהם ביושר. שאינם בימין ובשמאל אלא ביושר, בקו האמצעי.

377. וכל המדרגות למטה מהן, נקראות רגלי החיות. ולהן כמראֶה הרגליים שבגוף החיות, בסדר שמְסדר, והוא הכול בשיעור.

כל המדרגות הנמשכות מרגלי החיות, אע"פ שהן למטה מהן, מראיהן כמו רגלי החיות, שהארתן היא כהארת רגלי החיות, שמסודרות תחת קו האמצעי. ולהן כמראה הרגליים שבגוף, שדרך הארתן של אותן המדרגות הנמשכות מרגלי החיות, הוא כהארת רגלי החיות, שבשליטת הגוף, קו האמצעי. באותו הסדר שקו האמצעי מסדר, שהימין יאיר מלמעלה למטה והשמאל מלמטה למעלה. והוא הכול בשיעור, שמאיר באותו השיעור של קו האמצעי, כלומר רק בו"ק דחכמה.

378. וכף רגליהם ככף רגל עגל. בחיבור של אותו הצד של קו שמאל, כי פני שור הוא מהשמאל. ואין להן אצבעות למטה ברגליים, משום שהאצבעות למטה מראות כוחות אחרים בצורה אחרת. וע"כ אצבעות האדם מראות על כוחות אחרים למעלה בידיים, ומראות על כוחות אחרים למטה ברגליים. ברגלי החיות אין רשומים כוחות אחרים של הצד האחר. וע"כ נקראות, רגל ישרה, הסותמת לצד הזה. והן כף אחת. ע"כ כתוב, וכף רגליהם.

כי התחלקות האצבעות מורה על התחלקות הצדדים לימין ולשמאל. וכיוון שרגלי החיות נשמרות להיות תמיד מחוברות בקו האמצעי ביושר, בלי הטיה לימין או לשמאל, ע"כ אין להן אצבעות ברגליהן.

והכתוב, וכף רגליהם ככף רגל עגל, אין פירושו שצד שמאל נראה בהם, כי עגל הוא שמאל, אלא הפירוש הוא, בחיבור של אותו הצד של קו שמאל, שבהיותן בקו האמצעי ביושר, יש בהן חיבור מרגל עגל, כי קו האמצעי הוא חיבור של ימין ושמאל ביחד. ולא מקו שמאל לבדו.

ואין להן אצבעות למטה ברגליים, משום שהאצבעות למטה מראות כוחות אחרים בצורה אחרת, שמראות על ימין ושמאל, שמתחלקים זה מזה, שהיא צורה אחרת ממה שימין ושמאל בחיבור ביחד בקו האמצעי, כי אז יש כוח יניקה לס"א.

וכן ברגלי האדם יש כוח אחיזה לס"א. כי אצבעות האדם: אצבעות הידיים מראות על כוחות חו"ג, שאין אחיזה לס"א, בהיותן למעלה מחזה. ואצבעות הרגליים מראות על כוחות נו"ה, שיש בהן אחיזה לס"א בהיותן למטה מחזה.

וברגלי החיות אין כוחות אחרים של צד השמאל רשומים בהן, משום שאין בהן אצבעות, המראות על התחלקות ימין ושמאל, אלא הן מחוברות יחד בקו האמצעי. וע"כ נקראים רגל ישרה, משום שסותמים את צד השמאל, ע"י חיבורו בקו האמצעי, שצד השמאל אינו ניכר שם. והן כף אחת, קו האמצעי.

379. ואע"פ שאינן מתחלקות בהתחלקות האצבעות, בכוחות אחרים של צד האחר, השמאל, אלא שהן בקו האמצעי, שאין בו התחלקות, יש בהן רשימה אחת לתת מקום לצד האחר, השמאל, כי נראה למטה ככף רגל עגל, שמצד השמאל. אבל אינו כף, להטות לצד שמאל ממש, כי אע"פ שהן רגל עגל, עכ"ז ישרה היא, קו האמצעי, שביושר, שאינו נוטה לשמאל לעולם, ומראה עגל הנראה שם הוא מתוך החיבור שבקו האמצעי.

380. ברגש שבחיבור ביושר יוצאות התנוצצות אור ושלהבת אש לצד שמאל, אל תחת שליטת השמאל, וההתנוצצות והשלהבת, ימין ושמאל, מתחברות יחד בקו האמצעי, ומנוצצות לד' צדדים, דרום צפון מזרח מערב, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. ונעשים מהם צבאות ומחנות מלאכים, וכולם נקראים רגלי החיות, משום שיוצאים מהרגליים האלו של החיות. וכולם הולכים בשליחות הקב"ה ומשוטטים בעולם, להתלבש בצורה של גוף למטה. והם נראים לבני אדם כמו אלו מלאכים האחרים הנראים לבני אדם בשעה שעושים שליחות בעולם. וחוזרים בערב ובלילה למקומם ומקדשים שֵׁם אדונם בשירה.