497. ע"פ אליהו נחתך הפסוק, הגידה לי שאהבה נפשי. כיוון שהמלכות עלתה למעלה, ונשמטה מצבאותיה ומכל המחנות, שהיא האות י', שיש בה שני מיעוטים, היא אומרת, הגידה לי שאהבה נפשי, איכה תרעה. אתה אהוב נפשי, איכה תרעה, כיוון שאני נקודה אחת בלי התפשטות כלל, כי אני כלול בעצמי ואיני יכול ללקוט ולתת לתחתונים.
498. והיא אומרת זאת לאוהבה, משום שהיא יושבת אז מצומצמת בעצמה בנקודה אחת בלי התפשטות, ורוצה שז"א ייכנס בתוכה ויזדווג עימה, כמ"ש, ובא אליה מלך גדול, ז"א. אע"פ שהיא האות הקטנה מכל האותיות.
499. ע"כ מיום שנחרב ביהמ"ק, נשבע הקב"ה, שלא ייכנס אל המלכות למעלה להזדווג, מטרם שייכנסו ישראל למטה בביהמ"ק. כמ"ש, בקִרְבךָ קדוש ולא אבוא בעיר.
עיר, פירושה מלכות. כתוב כאן, בעיר, וכתוב שם, עיר קטנה. וכמו שעיר קטנה, פירושה מלכות, משום שהיא אות י' הקטנה מכל האותיות. אף, לא אבוא בעיר, פירושו במלכות.
500. שַׁלָמה אהיה כעוֹטְיה. למה אהיה כלולה בתוכי, כי אין לי התפשטות כלל מכל הצדדים? משום שהיא סתומה מכל הצדדים יותר מכל האותיות האחרות.
501. אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך. פַּשטי עצמך בכל הצדדים, לימין ולשמאל. ולקטי עידונים, הארת חכמה משמאל. וחמודות, חסדים מימין. בהתפשטות שנעשתה כסוכה של שומרי עדרי הצאן, שעל זה כתוב, בעקבי הצאן, וזוהי האות ה', שנראית כסוכה.
מה שמקודם הזיווג עם ז"א הייתה י' קטנה בלי התפשטות כלל, עתה בעת הזיווג עם ז"א התפשטה ונעשתה ה', שהיא סוכה מלאה מכל טוב.
502. וזהו, צאי לך. לא כתוב, צאי, אלא, צאי לך, כמ"ש, הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותייך יַטו. כי בתחילה לא הייתה אלא נקודה אחת שחורה, שאין בה מקום אחר, לקבל את מי בתוכה, אלא היא סתומה בתוכה. אבל עתה שעלתה ומתחברת בבעלה, ז"א, הוא אמר לה, צאי לך, הרחיבי מקום אוהלך, פשטי עצמך לכל צד, ואז, ורעי את גדייותייך, תוכלי ללקוט עידונים וחמודות.
503. כי בשעה שהיא נקודה אחת, י', ועלתה למעלה, לז"א, והמלך העליון, ז"א, יורד אליה להיכנס בתוכה, הוא בוטש, מזדווג, בנקודה ההיא ומתפשטת לכל צד, לימין ולשמאל, לקבל חסדים וחכמה. והנקודה נעשית אות ה' ונשלמת מכל הצדדים, מימין ומשמאל, ולוקטת עידונים וחמודות. אז אומר לה, ורעי את גדייותייך, לכי והיי זן ומפרנס לכל המחנות הקטנים והגדולים.