שמיטה ויובֵל
15. שש שנים תזרע שׂדך, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'. וכתוב, והשביעית תִשמְטֶנה ונְטַשתהּ, ואָכלו אביוני עמך. משום שעניים תלויים במלכות, שמיטה, משום זה עזוב אותם לאכול. וע"כ מי שמרחם על העני, נותן שלום בכנ"י, שהעניים תלויים בה, ומוסיף ברכה בעולם, ונותן שמחה וכוח אל צדקה, מלכות, שמשפיע ברכות לכנ"י.
16. ובשנה השביעית שבת שבתון. מצווה זו היא לשבות בשנה השביעית. ואחריה, לשבות בשביעי. ואחריה, להשמיט כספים בשביעית. ואחריה, למנות שבע שנים שבע פעמים, כמ"ש, והיו לך ימי שבע שַׁבְּתות השנים, תשע וארבעים שנה.
זהו כל השביעיות, שהן מצד השכינה, מלכות, שנקראת שבע מצד הצדיק, יסוד, שביעי לבינה. ומלכות, בת שבע, היא מצד אמא עילאה, בינה, המאירה בה, כי הבינה שביעית מלמטה למעלה.
17. שבעה שמות: אב"ג ית"ץ, קר"ע שט"ן, נג"ד יכ"ש, בט"ר צת"ג, חק"ב טנ"ע, יג"ל פז"ק, שק"ו צי"ת. ובהם מ"ב (42) אותיות. וכלל האותיות והמילים, מ"ט (49), מ"ב אותיות ושבע מילים.
אמא עילאה, בינה, היא שנת החמישים שנה, שבה כתוב, וקראתם דרור. כי בה, ע"י שתקבל מוחין שלה, תהיה השכינה התחתונה, מלכות, הנקראת ארץ, דרור פּדוּת ושביתה לישראל, שכתוב בהם, והיה זרעךָ כעפר הארץ, המלכות.
18. כל ספירה, כל שם מאלו שבעה שמות, יש בה שש כנפיים, כנגד חג"ת נה"י, שהם שש אותיות בכל שם. הקב"ה, בכל ספירה מאלו שבע, מאיר למלאכים שכתוב בהם, בשתיים יכסה פניו, ובשתיים יכסה רגליו, ובשתיים יעופף.
ובינה היא אחת. והשכינה התחתונה היא שבע. ולמעלה מבינה היה סופר הכוהן הגדול אחת ואחת, והיה סופר בהזאה ע"ס, אחת, שהוא כתר, אחת ואחת חו"ב. אחת ושתיים חו"ג. אחת ושלוש ת"ת, אחת וארבע נצח. אחת וחמש הוד. אחת ושש יסוד. אחת ושבע מלכות.
19. וילך הלוך וגָדֵל. כי מעלים בקודש, שבכל פעם מוסיף אחת. מצד הנוכרי, הס"א, כמ"ש, והמים היו הלוך וחסור. היה זה במקום שהשכינה התחתונה, המלכות, שורה בשבע. כמ"ש, ותנח התיבה בחודש השביעי, שזוהי השכינה התחתונה, שמאז התחילו המים להתחסר.
וכמ"ש, בשבעה עשר יום לחודש. זוהי המלכות, שנקראת שביעי ועשירי. כי כשמתחילים לספור מהכתר ולמטה נמצאת המלכות עשירית. ומחסד ולמטה היא שביעית.
20. עולה ומאיר במ"ט שנים, השם אהי"ה, בינה, שנת היובל. בינה נקראת כמ"ש, אהי"ה אשר אהי"ה, פעמיים אהי"ה, בגי' מ"ב (42), ועם שמונה אותיות שבפעמיים אהי"ה, יש בהם חמישים, שבהם המצווה לחשב שנת היובל.
ובו המצווה לחזור למדרגתו שנשמתו נאחזת משם. כמ"ש, בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו. תשובו, שכל אחד ואחד יחזור לאחוזתו ביובל. כמ"ש, והרוח תשוב אל האלקים, לבינה, הוי"ה בניקוד אלקים.
21. שמיטה, היא השכינה התחתונה שהיא משבע שנים. יובל, היא אמא עילאה, בינה, שהיא לחמישים שנה. ובה התייחסו ישראל בצאתם ממצרים. כמו ביציאת מצרים, שבה הם בעלי תורה, כתוב, וחמֻשים עלו בני ישראל. חמישים הוא בינה. כמו שהיו ביציאת מצרים, שנגאלו ע"י שער החמישים, בינה.
22. השכינה התחתונה, היא גאולת בתי ערי חומה. בה כתוב, ובתי החצרים. כי שני בתים יש בלב, שהוא כנגד המלכות. אם הם מבעלי תורה, נקראים בתי ערי חומה, כמ"ש בצאתם ממצרים, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. ולאחרים, שאינם בעלי תורה, נקראים בתי החצרים. כי פנימיות המלכות נקראת בתי ערי חומה. וחיצוניות המלכות נקראת בתי חצרים.
23. חצרים, כמ"ש, ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נוכח בית המלך. ובכל מקום במגילה שכתוב המלך סתם, זהו הקב"ה. ותעמוד, אין עמידה אלא תפילה. נוכח בית המלך, נוכח ביהמ"ק, שכל ישראל צריכים להתפלל תפילתם שם, שתהיה נוכח ביהמ"ק. א"כ שתיים הן חצרות בית ה', חיצונית ופנימית.
24. ב' חצרים, הן חיצוניות הלב, חיצוניות המלכות. והן ב' אוזני הלב. וב' בתים פנימיים הם ב' בתי הלב, פנימיות המלכות. ושניים הם הבתים הפנימיים, ושניים הם הבתים החיצוניים. וגאולה תהיה לכולם, לקרובים אל הלב, השכינה. ולרחוקים, שהתקרבו. כמ"ש, שלום שלום לרחוק ולקרוב. לרחוק, מתוך העבירה, ולקרוב, מתוך המצווה.