אשרי משכיל אֶל דל

99. כתוב, אשרי משכיל אֶל דל, ביום רעה ימַלטֵהו ה'. וכתוב, יַחזֵק במעוּזי יעשה שלום לי, שלום יעשה לי. דל נקרא אדם שאין לו משלו כלום, ואינו מבקש פרוטה משום אדם, והוא צנוע, שאינו מגלה הדחק שלו לשום אדם.

ובשעת דחקו עושה מריבה כלפי מעלה, ואומר, האם אני חוטא יותר מכל אדם שבעולם? אדם אחד, יש לו עושר רב, ביתו מלא זהב וכסף. ולי אין פרוטה בעולם, ואין לי לחם לאכול ובגד ללבוש. וכך הולך ומתרעם, עד שחוטא לפני הקב"ה.

וע"כ, אומר הקב"ה, כל אדם שיחזיק במעוזו, ונותן לו צדקה, יעשה שלום לי, שלום יעשה לי. כי לא יריב עוד עימי.

100. כל אדם שהוא דל וחוטא בריבו עם הקב"ה, אין הקב"ה מחשיב לו לחטא, משום שהוא אינו בדעת השלמה. ומאין לנו זה? מאיוב, בשעה שאמר הקב"ה לשטן, מאין תבוא, השׂמתָ ליבך אל עבדִי איוב. אמר השטן להקב"ה, האם יש אדם בעולם, שאדונו ייתן לו כסף וזהב ומרגליות ובנים וכל טוב שבעולם, ויהיה רע?

101. אמר לו הקב"ה, הנה כל אשר לו בידךָ, רק אליו אל תשלח ידך. נתן לו בידיו. והרג בניו, ולא נשאר בידו כלום. אח"כ, חזר ואמר השטן, וגע אל עצמו ואל בשרו. עד שהקב"ה אמר לו, הנו בידך, אך את נפשו שמור.

102. באותה שעה יצא איוב מדעתו, ואמר, הטוב לך כי תעשׁוֹק. שפירושו, האם טוב העושק הזה שתעשה לי? אבי ואימי עשו לי הגוף. ואתה התחברת עימהם בשותפות ונתת בי נפש ונשמה. הנפש שהיא שלך, אמרת, אך את נפשו שמור, והגוף שעשו לי אבי ואימי, אמרת, עשה בו כל מה שתרצה. האם הוא טוב העושק הזה שתעשה לי?

103. אשרי משכיל אל דל. דל, זהו אדם שמת בלי בנים, ובשעת פטירתו מהעולם, שיצאה נשמתו ממנו, כתוב עליו הפסוק, יד ליד לא יינָקה רָע. כלומר, כיוון שלא הניח בן, אין לו מי שינקה את הרע שלו. ואם נשאר לו בן בעולם, אם יחזיק בו אדם, וילמד אותו תורה, עליו כתוב, יעשה שלום לי. וכן, ביום רעה ימלטהו ה'.