[נפשא ורוחא]
215. נפשי איוויתיךָ בלילה, אף רוחי בקִרבִּי אֲשַחֲרֶךָ. נפשי ורוחי הם ב' האורות רוח ונפש, המלובשים בגוף.
216. נפש ורוח משתתפים יחד לעולם. עבודה שלמה שצריך האדם לעבוד להקב"ה, היא כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. שיאהב את הקב"ה אהבת נפש ממש. וזוהי אהבה שלמה, אהבת נפשו ורוחו. כמו שהנפש והרוח התדבקו בגוף, והגוף אוהב אותם, כך יתדבק האדם לאהוב את הקב"ה להתדבק בו, כאהבת נפשו ורוחו. כמ"ש, נפשי איוויתיך בלילה. נפשי ממש, המלובשת בגוף.
217. אף רוחי בקרבי אשחרך. שאתדבק בך באהבה רבה בלילה. כי האדם צריך לקום בכל לילה, מאהבת הקב"ה, לעסוק בעבודתו, עד שיתעורר הבוקר וימשוך עליו חוט של חסד. אשרי חלקו של אדם, שאוהב את הקב"ה באהבה זו. ואלו צדיקי אמת, שאוהבים כך את הקב"ה, העולם מתקיים בשבילם, ושולטים על כל גזרות קשות שלמעלה ושלמטה.
218. אותו הצדיק שמתדבק ברוחו ובנפשו למעלה, במלך הקדוש, באהבה כראוי, שולט בארץ שלמטה. וכל מה שגוזר על העולם, מתקיים. כמ"ש באליהו, חי ה' אלקי ישראל אשר עָמדתי לפניו, אם יהיה השָׁנים האלה טל ומטר כי אִם לפי דבָרִי.
219. בשעה שנשמות קדושות באות מלמעלה למטה, וצדיקי העולם ממשיכים אותן מהמלך ומהמלכה, מזיווג זו"ן, מועטות הן שזוכות, שבאותה שעה שיורדת לעולם, נמצאת עומדת ומשמשת לפני המלך. ורצון המלך הוא להסתכל בה. ואח"כ יורדת לעולם. בשעה שהקב"ה נשב רוח בכל נשמה ובכל מלאך שבשמיים, כל הצבאות נעשו ונגמרו בקיומם. כמ"ש, בּדבַר ה' שמיים נעשו וברוח פיו כל צבאם. ומהנשמות, יש שמתעכבות ועומדות לפני הקב"ה, עד שהקב"ה מוריד אותן למטה.
220. מיום שנברא העולם, עומדות נשמות הצדיקים הגדולים לפני הקב"ה, ומתעכבות לפניו. והקב"ה מסתכל בהן, עד שמגיע הזמן להוריד אותן בארץ, שיתלבשו בגוף. והן שולטות למעלה ולמטה. כמ"ש באליהו, חי ה' אלקי ישראל אשר עָמדתי לפניו. עמדתי, פירושו, מטרם שירד לעוה"ז. אח"כ חזר למקומו לשמיים ועלה לחדרו.
ונשמות אחרות אינן עולות למקומן עד שימותו. משום שלא עמדו מקודם לכן לפני הקב"ה באותה המעלה, כמו חנוך ואליהו, שזכו לעלות למקומם בעודם בחיים. ומשום זה נעשה אליהו שליח ומלאך למעלה. וכן חנוך. ואלו הם שהתדבקו במלך יותר ממלאך.
221. כל הרוחות הקדושים שלמעלה, המלאכים, עושים שליחות של הקב"ה. וכולם באים ממקום אחד. ונשמות הצדיקים באות משתי מדרגות הכלולות באחד. וע"כ עולות יותר ממלאכים, ומדרגותיהן יותר ממלאכים. וכל אלו שהיו חבויים שם, ירדו ועלו בחייהם. כמו חנוך, שלא נמצאה בו מיתה.
שתי נקודות כלולות במלכות, מנעולא ומפתחא. וכל האורות נמשכים רק במפתחא. ונקודת המנעולא גנוזה בה. וע"כ נקראת המלכות עצה"ד טו"ר. כי האנשים שנמשכים ממלכות, אם זכה ואינו חוטא, הרי טוב. שנקודת המנעולא אינה מתגלה, וזוכה לכל האורות. ואם לא זכה, הרי רע, שמתגלה עליו נקודת המנעולא, ואז מסתלקים תכף כל האורות. ומטעם זה באה המיתה על כל אדם, כי השטן, מלאך המוות, מעורר על האדם את נקודת המנעולא, ואור החיים מסתלק בסיבתה.
ויש מַעֲלה במלאכים שאין בבני אדם. המלאכים נמשכים מנקודה דמפתחא בלבד, ואין בהם שום חלק ממנעולא, וע"כ הם אינם מתים. משא"כ בני אדם, שכיוון שכלולים ג"כ מנקודה דמנעולא, הם מתים בגלל זה. ויש מעלה בבני אדם שאין במלאכים, כי המלאכים, עליהם לא מוטל התיקון, כי המפתחא אינו צריך שום תיקון, להיותו מבחינת בינה, וכל עיקרו לא בא אלא לתקן המנעולא. וע"כ הם עומדים תמיד במדרגה אחת כמו שנבראו, ואין עליות ומדרגות נוהגות בהם. משא"כ בני אדם, הכלולים ממנעולא, עליהם מוטל כל התיקון. וע"כ כשזוכים, עולים בעליות ומשיגים מדרגות, שאין זה במלאכים.
ויש נשמות גדולות, שמנעולא גנוזה בהן ביותר עד שאינה ראויה להתגלות לעולם, והם אינם מתים. כמו חנוך, שלא נמצאה בו מיתה.
222. 125,000 מדרגות לנשמות הצדיקים עלו ברצון הקב"ה מטרם שנברא העולם. שהקב"ה מזמן אותן בעוה"ז בכל דור ודור. ועולות ומעופפות בעולם, ומתקשרות בצרור החיים, המלכות. ועתיד הקב"ה לחדש בהן את העולם, כמ"ש, כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפניי.
המדרגה אינה שלמה עד שתהיינה בה חמש מדרגות נרנח"י, שכל אחת מאלו יש לה חמש מדרגות נרנח"י פרטיות, וכל אחת מהפרטיות, יש לה חמש מדרגות נרנח"י פרטי פרטוֹת, שהם ביחד 125 מדרגות.