ר"ז (207) בימין ק"ג (103) בשמאל
[ר"ז בימינא ק"ג בשמאלא]
738. אור הראשון הזה נכלל בר"ז (207) עולמות, גנוזים תחת אור ההוא ומתפשט בכולם. תחת כיסא עליון הנסתר, בינה, שורים אלו ר"ז העולמות מצד ימין. ר"ז מצד ימין, ק"ג (103) מצד שמאל, שביחד ש"י (310). ואלו הם שהקב"ה מתקן תמיד בשביל הצדיקים, ומאלו מתפשטים כמה אוצרות חמדה. וכולם גנוזים לעַדן מהם הצדיקים לעוה"ב. ועל אלו כתוב, להנחיל אוהביי יש ואוצרותיהם אֲמַלא. ועל אלו כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך.
ג' נקודות חולם שורוק חיריק יוצאים בבינה, שהם ג' קווים שבה. וביציאת ב' הנקודות חולם שורוק, ב' קווים ימין ושמאל, נעשה מצב אחוריים בבינה. כי מטרם שנכללו ימין ושמאל זה בזה, נמצא קו הימין חסר ג"ר, החולם. וקו שמאל יש בו ג"ר, חכמה, אבל מחוסר חסדים אין החכמה מאירה בו. ולהיותם שניהם חסרים, ע"כ נבחנים לאחוריים דבינה.
ואח"כ כשיצאה נקודת החיריק, קו האמצעי, והכריע והכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, נבחן למצב הפנים דבינה. כי אז נשלם קו הימין בג"ר מהתכללות השמאל, וקו השמאל נשלם בחסדים מהתכללות קו הימין, ושניהם התמלאו בשלמותם הראויה.
אמנם גם אחר יציאת הפנים, שכבר יש לה ג' קווים, עוד נשאר בה מצב אחוריים, מטעם שאין היעדר ברוחני. ולא עוד, אלא כל החכמה שמאירה במצב הפנים נמשכת ממצב של האחוריים. וכיוון שכבר נמשך קו האמצעי, נבחנים ג' קווים גם במצב אחוריים. שני קווים, הימין והאמצעי, נחשבים בימין, בנקודת החולם, שחסרים ג"ר. וקו השמאל, נבחן לנקודת השורוק, החסר מחסדים, כמו שהיו במצב האחוריים.
מצב האחוריים דבינה נבחן שבו י"ש (310) עולמות, ר"ז מימין וק"ג משמאל. כי ש' רומזת לג' קווים, שבכל אחד מאה ספירות, כי ספירות הבינה הם מאה. י' רומזת לשיעור קומה של ע"ס, שהן ג"ר וז"ת.
ונמצא שב' קווים של ש', שהם הימין והאמצעי, שהם בימין, הם ר'. ומשיעור קומה לקח שבע ספירות חסר ג"ר, והם ביחד ר"ז. וקו השמאל של ש', נקודת השורוק, חכמה בלי חסדים, מאה. ומשיעור קומה לקח ג"ר חסר ז"ת, חכמה בלי חסדים, והם ביחד ק"ג.
ור"ז וק"ג ביחד בגי' י"ש. ומכונים עולמות, מלשון העלם, כי ב' הצדדים הם חסרים, ויש בהם העלם. באופן, שמצב האחוריים הנשאר בעת הארת הפנים דבינה, נבחנים לי"ש עולמות, ר"ז עולמות בימין, ק"ג בשמאל.
ואלו הם שהקב"ה מתקן תמיד בשביל הצדיקים, ומאלו מתפשטים כמה אוצרות חמדה. וכולם גנוזים לעַדן מהם הצדיקים לעוה"ב. החכמה נמשכת רק ממצב האחוריים, ע"י שהקב"ה, קו אמצעי, מתקן ב' הקווים תמיד, וכולל אותם יחד זה בזה, שע"י זה מתמלאים כל אחד מחסרונו. וכל החמדה והעידון באים בהארת החכמה. ועל אלה כתוב, להנחיל אוהביי יש. כי החכמה הבאה ממצב האחוריים, י"ש, וע"י קו האמצעי מתמלא החסר שבכל אחד, כמ"ש, ואוצרותיהם אמלא.
739. י"ש הם ש"י עולמות, הגנוזים תחת עוה"ב, הבינה. ואלו ר"ז עולמות שמצד ימין נקראים אור הראשון, משום שאפילו אור השמאל נקרא אור, אלא שהוא אור חשוך שאינו עושה תולדות. וכיוון שאור הימין קודם לאור השמאל, ע"כ נקרא אור הימין, שהוא חסד, אור הראשון.
אבל אור הראשון הוא עתיד לעשות תולדות לעוה"ב. האם לעוה"ב, שהוא בינה, ולא יותר? אלא שעושה תולדות אפילו בכל יום ויום, אפילו במדרגות ז"א, שנקרא יום, כי אם לא היה האור בז"א, לא היה העולם, המלכות, יכול להתקיים. כמ"ש, אמרתי עולם חסד ייבנה. באור הראשון הנקרא חסד.