על המעשׂר
493. המצווה שלאחר זו, להביא ביכורים. ואחריה, להתוודות על הביכורים. ואחריה, להתוודות על המַעשׂר. ובעלי המשנה שואלים להבין על המעשר, אם יהיה עישׂוּרוֹ לפני לקיטתו, משעת חֲנָטָה יתעשׂר, או אחר לקיטתו עישׂורו.
כגון אתרוג, שאמרו, באילן הולך אחר חֲנָטָה. ויש מי שאומר, שבאתרוג הולכים אחר בישול הפירות, כי אתרוג דומה מקצתו לאילן ומקצתו לתבואה, שהם זרעים, שאמרו בהם, שלאחר לקיטתו עישורו, ולא כאילן, אלא עד אחר גמר בישולו, אחר לקיטתו, כזרעים.
494. משום שתיקנו לברך המוציא מהמקום שבישולו יפה, להוציא לחם שרוף, אלא ממקום שהוא מקבל טעם. כך התבואה, הולכים אחר לקיטתה, שאז היא כבישול פירות, והיא מקבלת טעם.
495. וישראל משולים לאילן ולתבואה, כמו אתרוג לאילן, שכתוב בו, ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך. וכך הכתוב, ראשית גֵז צאנך תיתן לו. רומז על ישראל, שכתוב בהם, ואַתן צאני. וכך ישראל נמשלו לתבואה, שכתוב בה, קוֹדש ישראל לה' ראשית תבואתו. וע"כ אחר לקיטתו מהגלות עישׂורו, שאז נקראו קודש לה'.
496. ישראל נקראו, אילן גדול וחזק ומזון לכל בו. בו התורה, מזון למעלה, מז"א. בו התפילה, מזון למטה, מנוקבא. ואפילו למלאכים אין מזון אלא ע"י ישראל, שאם לא היו ישראל עוסקים בתורה, לא היה יורד להם מזון מצד התורה, שנמשלה לאילן, כמ''ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ומצד הפרי של התורה, שהיא מצווה.
497. וכך נמשלה התורה למים ולאש. ולא היו יורדים מים מלמעלה, והשמש, שהיא אש, לא הייתה יורדת לבשל פירות האילן, אלא בשביל ישראל. ומשום זה כתוב בישראל, התאנה חָנְטָה פַּגֶיה, שהם בעלי מצוות. והגפנים סמדר נתנוּ ריח, כשפותחים בתשובה. ואז, מיד כתוב בישראל, קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך מן הגלות.
498. משום זה באילן, שהוא עה"ח, כלומר התורה, שהיא ז"א, באלו שעוסקים בתורה, הולכים אחר חנָטָה, תכף בתחילת העסק, ומעשׂרים אותם, כי הי', חכמה, שׁורה עליהם, וע"כ מעשׂרים אחד מי'. ובה מתאספים מהגלות, ה"ת דהוי"ה, שהיא ישראל, פירות האילן, שהוא התורה. האילן, הוא ו', ז"א, התורה.
אבל שאר העם, אחר לקיטתו מהגלות עישׂורו. אבל בצדיקים כתוב, ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר. הדר במעשים האחוזים ונעשים ע"י בעלי תורה ומצוות, בהם הולכים אחר חנָטָה כאילן. וע"כ כתוב בהם ביום הראשון, שאינם צריכים לחכות לשעת לקיטה מהגלות.
499. יֶרק דרכוֹ לגדול על כל מים, ועישׂורו הוא בשעת לקיטתו. אף אתרוג כיֶרק דרכו לגדול על כל מים. וגם ישראל הדומים לאתרוג, דרכם לגדול על כל מים, שמצד החכמה אין מים אלא תורה.
אתרוג שווה לאילן בשלושה דרכים. אתרוג, שהוא מלכות, אחוז בשני צדדים, חו"ג, שהם שני דרכים. והדרך השלישית היא שלאתרוג יש צורת הלב, שאחוז למעלה, כלומר הלב רואה, שהיא חכמה, הנקראת ראייה. ואחוז למטה, בדעת, שהלב יודע. דעת היא אילן, שהוא פנימיות ז"א. תורה, שהיא גוף דז"א, היא פרי של הדעת, שמתפשטת מהדעת. עיניים שהן מצוות, בהן הלב רואה.